ברית שלום (מגילות הגדה של פסח) יז

מיתת נשיקה וכדאמרן ודוק

ואמר הכתוב שחורה אני ונאוה היינו מה שאמר הכתוב בכל עת יהיו בגדיך לבנים ודרשו רז"ל בגמר' שבת דף קכ"ג ע"א שיתקין אדם עצמו בכל עת במצות ובמע"ט ובמדרש ילקוט ישעי' ס"ג אמרו הקב"ה נוטל כל עונותיהן של ישראל ונותנם על בגדיו ומכבסן עד שנעשים כשלג כו' לפי דרכינו יש לפרש ע"ד מה שהקדמנו לעיל דמים שנטמאו יש להן תקנה ע"י השקה במי מקוה וישראל הקב"ה מטהרן שנאמר מקוה ישראל ה' וכדפרישית וזהו שאמרה הנשמה שחורה אני ר"ל אעפ"י שהיא שחורה מלוכלכת בעונות אפי' הכי יש לי תקנה ונאוה נעשית לבנה על ידי השקה במים כדפרישית ודוק: מתוך תוכן הדברים תבין ותשכיל מה שאמרו במדרש ילקוט ישקני מנשיקות פיהו יטהרני כמשיק שני גבים זה לזה והם טהורים זה מזה כו' ישקני ידביקני כו' יוציא לי שתי נשיקות מתוך פיהו א' בעה"ז ויפח באפיו נשמת רוח חיים וא' לעתיד לבא ונתתי רוחי בכם וחייתם כו' עכ"ה: ולפי פשוטו אין לו קישור וחיבור כלל אמנם לפי דרכינו הכי קאמר יטהרני כמשיק שני גבים זה לזה רמז על ענין השקת מים שע"י הזריעה ונגיעה הם טהורים זה מזה כן ענין הנשמה שע"י מיתת הנשיקה חוזרת לשרשה כמבואר לעיל וזהו שאמר יוציא לי שתי נשיקות מתוך פיהו כו' ר"ל כמו שתחלת נתינת הנשמה באדם הי' ע"י שנפח באפיו נשמת רוח חיים כמו שהקדמנו לעיל באריכות לכך ע"י הנשיקה הנשמה חוזרת לשרשה ונטהרת כדפרישית ודוק

שיר השירים אשר לשלמה וגו' כי טובים דודיך מיין., ואיתא במדרש ילקוט שיר השירים המשובח והמעולה שבשירים. וצריך להבין מה נתינת טעם הוא זה מה שאמר אח"כ כי טובים וגו' ונראה ליישב בדרך הקרוב לפשוטו על פי מה שאמרו חז"ל במסכת ברכות אין אומרים שירה אלא על היין ויליף להו מקרא. וזה שאמר הכתוב שיר השירים רצונו לומר שהשיר הזה מעולה ומשובח מכל השירים וקשי' לי' הא אין אומרים שירה, אלא על היין על זה בא הכתוב כמתרץ כי טובים דודיך של תורה מיין ועל כן שיר השירים מעולה בשירים וק"ל. ולפי זה יבואר מה שאמר הכתוב בישעי' סי' ל' השיר יהי' לכם כליל התקדש חג ודרשו חז"ל בפסחים דף צ"ה פסח ראשון טעון הלל באכילתו ואין פסח שני טעון הלל באכילתו מנא הני מילי אמר ר' יוחנן דאמר קרא השיר יהי' לכם כליל התקדש חג ולכאורה מהאי קרא אין לו הכרע ולדברינו יובן שפיר ע"פ מה דאיתא בריש פ' ערבי פסחים אפי' עני שבישראל וכו' ולא יפחתו לו מארבע כוסות וזה שאמר הכתוב השיר יהי' לכם כליל התקדש חג והיינו ליל פסח ראשון שאז יש לכל א' מישראל יין ואפי' לפני שבישראל לכך מותר לומר שירה לאפוקי פסח שני שאין חוב בד' כוסות לכך אין טעון שירה לפי שאין אומרים שירה אלא על היין וק"ל

ישקני מנשיקות פיהו ואיתא במדרש רבה רבן גמליאל אומר מלאכי השרת אמרוהו שיר השירים שיר שאמרוהו שרים וכו' ומפרש בעל המדרש על דעתי' דרבן גמליאל דאמר מלאכי השרת אמרוהו יתן לנו מנשיקות שנשק לבניו (פירש המתנות כהונה כלומר מי יתן ויראה לנו פנים שוחקות כמו שהראה להם בנתינת התורה) ר"ל שיתן להם