ברית שלום (מגילות הגדה של פסח) יד
Brit Shalom (megillot haggadah shel pesach) 14 · ברית שלום (מגילות הגדה של פסח) · free full Hebrew text
Open in the reader →ככלה חדשה כו' הכוונה בזה ע"ד מה דאיתא בגמרא פסחים דף פיו על פסוק אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום וגו' ככלה שנמצאת שלמה בבית חמיה והיא רדופה לילך להגיד שבחה בבית אביה ע"כ: וא"כ הכי פירושו אשר לשלמה הנשמה היא ככלה שנמצאת שלמה הנקראת מוצאת שלום וכנגדה אמר דוד ה' שירים דהיינו ה' ברכי נפשי משעה שהי' דר במעי אמו עד יום המיתה ע"ד מה שאמרו בגמרא ב"מ דף ק"ז ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך שתהא יציאתך מן העולם בלא חטא כביאתך לעולם בלא חטא כו' והיינו דקאמר אשר לשלמה פירוש ה' שירים הם להקב"ה שהשלום שלו כדאמרן גם פירוש אשר לשלמה כנגד נשמת הצדיק שהיא ככלה שלמה כמוצאת שלום: ומהו השיר שאמר כנגד הנשמה היינו ישקני מנשיקות פיהו שתהא המיתה בנשיקה כחתן לכלה וכדבעינן למימר לקמן בס"ד
וענין מיתת הנשיקה נראה לפרש ע"ד מה שאמר הכתוב וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם הכוונה בזה לפי שטבע כל ארבע יסודות שבעולם כל אחד וא' חוזר לבוא על מקומו דרך משל יסוד העפר והמים נופלים למטה מה שאין כן יסוד האש הוא הולך למעלה למקום שרשה שהוא תחת גלגל השמש וזהו שרמז הכתוב ואמר ותהלך אש ארצה ר"ל שזה הי' הנס אעפ"י שטבע האש להלוך למעלה אפי' הכי כאן במצרים ותהלך אש ארצה ר"ל לצד הארץ וזה הי' היפוך הטבע (ועיין מה שנתבאר מענין זה בפרשת בא): והנה טבע כל יסוד המחובר כשיתפרד ממקומו אז הוא שואף לשוב למקומו וא"כ י"ל גם הליכת סיבוב החמה וכל גלגל הירח וכוכבים הוא כענין זה שהקב"ה מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית ומעתיק את השמש ממקומה והיא אינה נחה עד שתחזור למקומה וזה שנאמר ואל מקומו שואף וגו' ודוק
מעתה נאמר במאי דקמן לענין מיתת האדם שתפרד הנשמ' מן הגוף שנמשלה לשמש כדאיתא בגמר' ובמדרשים בכמה דוכתא כי האדם הוא עולם קטן והשמש הוא אור הנשמה המנהיג את הגוף שנאמר ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה וארז"ל אף בהמה נקרא' נפש חיה אך זו של אדם חיה שבכולן לפי שניתוסף בו דיעה ודבור כו' נמצא האדם היא ממש חלק מנשמת אלוק ממעל אשר נפח בו הנשמה דהיינו השכל היקרא נפש חיה: וזהו שרמזו רז"ל שאמרו בגמרא ברכות דף ס' הרואה חכמי ישראל מברך אשר חלק מחכמתו ליראיו כו' היינו משום דרוח החכמה הוא השכל והנשמה והיינו דכתיב גבי בצלאל ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה וגו' דע"י הנשמ' יש לו לאדם דביקות למעל' ע"ד מ"ש הכתוב ואתם הדבקים בה' אלקיכם וגו': והנה בעת פרידת הנשמ' מן האדם היא שואפת לחזור למקורה כלומר למות על פי ה', שמשם נפח הנשמה ברוח פיו של הקב"ה לכך היא מתאוה שתהא נטילתה דהיינו על פי ה' שתחזור אל מקומה והיינו נשיקה פירוש ענין דבוק וסמוך ע"ד מה שאמרו בגמרא זבחים דף ע"ח ע"ב ופסחים דף ל' ע"ב לענין השקת מים ר"ל מים שנטמאו יש להן תקנה ע"י שמשיקן במעין ר"ל שהדביקן ומחברן פד שיהיו נוגעין במים שבתוך המקוה ואז נטהרין כדאיתא בכמה דוכתי בגמרא יע"ש: