ברית עולם על ספר חסידים רכד:א

עד שאמורא אמר ר"מ רמון מצא וכו'. בחגיגה דט"ו אמר הכי רבה בר רב שילא לאליהו הנביא ז"ל ע"ש:

חפץ שיסכימו עליונים ותחתונים למשפטיו וכו'. ועוד י"ל דמדת הדין מקטרגת ואם צדיק אחד מליץ טוב מתגבר מדה"ר לרחם ע"ד שכ' רבינו ישעיה הובא בשיטה מקובצת קמא על ד' נ' במ"ש ר' חנינא דבר שמצטער אותו צדיק יכשל בו זרעו ע"ש והכא נמי מדת הדין היתה מקטרגת על ר"מ וכשרבה בר שילא טען לזכות לר"מ תכף נתעורר ונתגבר מדת רחמים ואמר שמעתא משם ר' מאיר ודוק ואליהו ז"ל מעיקרא להכי איכוון:

וכל האומר דבר שמועה מפיהם הם מתפללים עליו שם ומליצים טובה עליו וכו'. אפשר להסמיך זה בפ' ירמי' סי' טו"ב קורא דגר ולא ילד עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו ואחריתו יהיה נבל. והנה שמעתי בשם הרב מהר"ש יצחק ז"ל הרב המחבר שו"ת נאמן שמואל שפי' פסוק זה דרך רמז על האומר חידושים משל אחרים ואומר שהוא חידשם וז"ש קורא דגר ולא ילד שהוא מאסף חידושים ולא ילד ומתעטף בטלית שאינו שלו עושה עושר וכו' תורת אחרים וכו' ואחרותו יהוה נבל דכשאומרים החידוש משמו אין שפתותיו דובבות ע"כ שמעתי משם הרב הנזכר. ואפשר לפרש בסגנון זה קורא דגר שמאסף חידושים ולא ילד כי אינו הוא המוליד. עושה עושר דלא סגי' לי' באמירה בעלמא אלא עושה עושר במעשה שכותב ספר על שמו וגנב מאחרים. בחצי ימיו יעזבנו דכשם דהאומר שמועה מפיהם הם מתפללים עליו שם ומליצים טובה עליו כן אם הוא אומר חידושים מצדיקים שבג"ע על שמו הם מקללי' אותו וכן אם כותב ספר וגנב תורת אחרים. אם הנהנה בכבוד תורה נוטל חייו ק"ו שהוא נהנה במה שגנב תורת אחרים (וכתבן על שמו שנשאר לדור דורים) על כן בחצי ימיו יעזבנו ואחריתו יבא בגלגול אחר ויהיה נבל ויהיה מזולזל כי נבל הוא והבלה עמו רחמנא ליצלן:

כשישראל עושים רצונו של מקום וכו' מנשקי' זא"ז וכו'. פי' כשיש חוטאים בישראל יש מלחמה גדלה למעלה בין הקטרוגים הנעשים על ידי העבירות ובין הסנגורים הנעשים ע"י המצות זה מגיד צדקות וזה מגיד מצרי"ם וזה צער השמים שמדתו מדת רחמי' וכביכול כובש רחמיו מפני מדת הדין וכן כשיש מחליקת למטה בין שני כתות גם למעל' יש מחלוקת עצום בין מזלם של אלו למזלם של אלו ובין סניגורים של אלו ובין סניגורים של אלו ועיין מ"ש אני בעניי בספר הקטן פתח עינים בעוקצין דצ"ה ע"ג וזה תקף גדולת השלום כי נעשה שלום בפמליא של מעלה ע"ש באורך: