ברית עולם על ספר חסידים רכ:א

שהרי ר' אליעזר אמר נאמן עלי הדיין ונצטער כו'. האי עובדא פ"ק דע"ז דט"ז ואמרו שם כשבא לביתו נכנסו תלמידיו לנחמו ולא קבל. ומפרש רבינו שהיה מצטער שעל שאמר נאמן עלי הדיין וסבר אותו הגמון שעליו אומר ניצול והגם שכונתו על אביו שבשמים ההגמון הבין כי עליו נאמר. אמנם בפי' שבס' עין יעקב כ' וז"ל לנחמו שהי' מתאבל מאוד על שלא היה יודע מפני מה אירע דבר זה והי' מחפש במעשיו לעשות תשובה עכ"ל ולפ"ז לא נצטער על שאמר נאמן עלי הדיין וסוגיא דשמעתתא רהטא כפי' עין יעקב הנז' מתשובה ר"ע כמבואר. והרב באר שבע בתשו' סי' נ"ט הביא ראיה מהך שמעת' להכריע כפי' רש"י בגיטין דף ס"ב. ובזוהר הקדוש ח"א דף קע"א ע"ב וח"ב דכ"ג מבואר דאי איצטריך מצי ב"נ לומר לב"נ חייבא ולביה להקב"ה ולאו רמאותא הוא ע"ש וכפי זה העיקר כפי' הנז' דהיה מצטער על עיקר הדבר שבא לידי מדה זו ונוחם יסתר עד שבא ר"ע אתא לנחומי' ולא פסק טעמי':