בני מחשבה טובה, סדר אמצעי ויסוד החברה ז

אבל אל נא נדלג בפעם אחת כל כך הרבה אל מי שיש בו זמני מחשבה טובה זו, כי רצוננו בזה להעלות בחברתנו את כל חברינו אל זמני קודש כאלו ולגלות גם בהם מחשבה טהורה. וכאמור, הביקור זה מה שרוצה ודורש מכל מחשבה התדמות אל כל מחשבות העולם זוהי מניעה גדולה שמונעת את האדם מכל מחשבה נקיה, אף ההתעוררות של קדושה ותפילה טהורה, והאם אין זאת עיקר סיבת פגם האמונה, יראה ואהבה גם כן.

כבר התנצל אברך לפני ואמר: "אם הייתי יכול לצייר לפני איזה דמות בשעה שאני עומד לפני השי"ת בתפילה הייתי מתעורר פשוט על כל פנים כמו מי שמבקש ומתחנן לפני הכל יכול שיש בידו להושיע לי, או שהייתי מזדעזע ומרתת מן המחשבה והציור בעצמו שאני עומד לפני כסא הכבוד, אבל כיון שאסור לי לצייר שום דמות וציור רק ידיעה שהיא בלא מחשבה, ובלא מחשבה אי אפשר לי להתעורר אם לא באה ההתעוררות מעצמה, ומכל שכן שאוכל עוד להתמיד בהרגשות התלהבות, זה אי אפשר לי כלל. ומי יודע אם לא הייתה זאת גם יסוד וסיבת חטא הערב רב, שאמרו עשה לנו אלהים שילכו לפנינו, ושנראהו, רק הם הרחיקו ללכת ולבקש לא ציור מחשבה בלבד רק גם דמות בפועל, ועוד התטפשו לרצות דמות אלהי מצרים רח"ל." וכיון שיסוד חברתנו הוא שלא לגעור ולגזור סתם על האיש עשה כך וכך כי או שלא ישמע לנו או שיראה את עצמו לאמור שיש לו מחשבה טובה והתעוררות ואין לו. כי באמת גם כולם רוצים להיות טהורי לב ובני עליה רק שאי אפשר להם להתעלות מן רפשם כנ"ל. וכל יסוד חברתנו הוא להרכין את הכתף למקום נמיכיות החברים עד כפות רגלי נפשם וגופם, ומשם להעלותם באמצעים מתאימים להם, לכן נראה נא גם להם תקנה ועצה איך להרגילם כפי מצבם. לכן במצב כזה בראשית גידול והתרחבות מחשבתו יסמוך עצמו על הראב"ד ז"ל שמשיב על הרמב"ם ז"ל פרק ג' מהלכות תשובה הלכה ז' וזה לשונו: "א"א ולמה קרא לזה מין כמה גדולים וטובים וכו' הלכו בזו המחשבה וכו'." ועל פי פשוט קשה להבין את דברי הראב"ד ז"ל הלא מקרא מלא הוא, "כי לא ראיתם כל תמונה" וכדומה. ועיין בכסף משנה שם קושייתו, ולפי הנ"ל לא שאמר הראב"ד ז"ל שיטעה האיש לאמור שיש ח"ו למעלה שום תמונה, חס מלהזכיר, אבל כנ"ל באמת ידע האיש שהשם יתברך אינו בעל שום תמונה ח"ו רק הוא הקרוץ מחומר איש מגושם בעל תמונה מצייר לו זאת, כדי שתוכל מחשבתו להאחז ולהתגדל ולהתרחב, וכאשר יעזור לו ד' ותתחזק מחשבתו ותוכל לחשוב בד' מחשבה חזקה ונקיה, ודמיון ניצוץ נבואה יתגלה לו, אז התמונה הציור גופני הזה ממילא יתבטלו, ויוכל לצייר לו בעת תפילתו שעומד לפני ד' ית' ולפני כסא כבודו ענין כדי לשבר את האוזן וכדי לשבר את המחשבה מה שיכולה לחשוב ולדמות. וגם אתה חבר בחברייא בשעת הדחק צייר לך שאתה עומד לפני כסא כבודו ואתה מתפלל ומבקש ממנו ית' פשוט כבן שעומד ומתחנן מאביו רחם נא עלי אבי, כבר אי אפשר לסבול נדודי הגוף ועזיבת הרוח, ומן העת אשר השלכתני ממך והסתרת פניך מאיתנו, מגור מסביב, ומי הוא האיש אף בלב אבן שלא ימס בשעה שמצייר במחשבתו את הדמות הזאת, איך הוא עומד לפני כסא כבודו אש אוכלה ומתחנן על עצמו ועל בני ביתו ועל כל ישראל.