בני מחשבה טובה, סדר אמצעי ויסוד החברה כ

כל תכליתנו היא שנתהפך מבן שפחה לבן מלך ונתקרב בעבודתנו, מן אחר הרחיים אל היכל המלך וכסא הכבוד, זאת אומרת, שלא בלבד שנעבוד את ד' רק שנעשה עובדי ד' ולא בלבד שנפעל בקדושה רק שנעשה בעצמנו קדושים, לכן יכול כל איש לנסות את עצמו בזה, אחר כל עבודה יסתכל בקרבו, התפללתי, למדתי, וכו', האם הנני מרגיש בקרבי איזו רוח טהורה, תהיה אפילו דקה מן הדקה, האם מחשבותי רצוני והרגשותי עתה אחר עבודתי משונות מעט מרצוני ומחשבתי אחר דלדולי בעולם ופחזותיו, האם אני מרגיש עתה געגועים למצבי הקודם שהייתי בעת תפלתי ועבודתי, האם מרגיש אני מין כאב לב על שנתרחקתי מן הטהרה ויופי העליון שהצצתי בו בשעת תפילתי, אם את כל זה אתה רואה וסובל, סימן הוא שעבודתך רצויה היא לפני המקום וגם גופך מתקדש בעבודתך, ואם לאו, טעית בכל מדרגותיך ח"ו, אבל גם אז אל יפול לבך, התרופה לא פעלה שנס את מתניך והחזק בעבודתך ביתר שאת ויתר עז כנ"ל.