בני מחשבה טובה, סדר אמצעי ויסוד החברה ב

והנה לפי האמת, עבודת המחשבה צריכה להתחיל מלמטה למעלה, מתחילה יטהר את גופו, ואז מחשבתו ממילא תטהר ותתחזק, ולא שיתחיל האדם במחשבתו בראשונה. אבל בדורות הראשונים, שכיון שהתחילו בעבודת וטהרת הגוף גמרוה וטהרוה, ובאו גם לעבודת ושכלול המחשבה מתוך גוף כפוף לקדושה, היה זה הדרך היותר טוב למכוון. לא כן עתה בדור של עיקבתא דמשיחא, דור נמוך, דור של עקביים, וגם חולשת הגוף גורמת הרבה להעדר הממשלה שיוכל האיש למשול על עצמו ועל גופו, וכאשר מתחיל עתה את עבודתו בגופו לזככו ולקדשו, זו וזו לא עלתה בידו. לא שהגוף יטהר, ומכל שכן המחשבה שלא נגע ולא נסה לזכותה ולחזקה, שנשארה בנמיכותה, חשכה, מאוסה ומפוגלת, לכן צריכים להתחיל את העבודה במחשבה. ולתכלית זו קראנו את חברתנו "בני מחשבה טובה" כשמה כן היא, לחזק ולגלות מחשבה טובה בנו, לשכללה ולהרחיבה שלא תהיה דקה מן הדקה, הארה עוברת לניצוץ שמתכבה במהרה, רק זכה וחזקה עד שאת כל הגוף תכניע וכל חושיו תבטל תחתיה, היא תתראה והיא תמשול באדם. כי האם כל איש מתקדש כל גופו פתאום בראש השנה בתקיעות או ביום כיפור? וכיון שרואים שגם את הגוף שלא נתקדש יכולה המחשבה החזקה להכניעו ולהקדישו, למה זה נעזוב את המחשבה עם רוח גבורתה לישון ולרקב בעצלותה בקרבנו?