בני מחשבה טובה, סדר אמצעי ויסוד החברה יז

ידענו שכל כך מורגל האדם להוקיר את דעת ושכל האנושי עד שקשה לו להבין את דברינו אלו שאנו דורשים ממנו תמימות ופשטות כל כך, ודומה לו שרוצים ממנו שיטפש, אבל מי שמקשה קושיא זו לא הבין את עצם כוונת דברינו, ואפשר שארסו של חטא אדם הראשון גורם לזה שיחשוב את ידיעות העולם, ובכלל הידיעה של טוב ורע ידיעה שבאה מן הספק ופסוח על שתי הסעיפים של טוב ורע, לטוב, להוקירח ולכרוע לפני', ואת התימות יחשוב לבערות וטפשות, אבל שבחו של יעקב אבינו הוא איש תם, "תמים תהיה עם ה' אלקיך" , ד' יתברך הוא מקור החכמה ואחד מתאריו הוא חכם. אדרבא חכמה אמיתית, חכמה טהורה, חכמה שהיא בפשטות תמימות ודאית היא.

ואפילו פשוט בשכל האנושי יכולים להבין מעט איך שלא להוקיר ולהתבטל כל כך הרבה לפני החכמה האנושית בכלל עם כל חדושיה שחדשה בעולם, יש רק להתפלא על המלאכותיות (קונסט) שבה, כמו על אוחזי עינים שזה עומד על ראשו וזה הולך על ידיו וכו', שמתפלאים עליהם בלא הוקרה ובלא בטול לפניהם, למשל האיש חוקר בשכלו אחרי פעולת קיבתו, לדעת אותה ולהבינה, הרבה שכליות כבר נתחדשו לפנים בשכל האדם ע"ז אשר כבר נראה טעותם שבשקר יסודם, והרבה מהם שנחשבים עתה עוד לאמתיים גם עליהם יעבור הכוס, בעוד איזה זמן יתחדשו חדשים, ויצחקו גם על אותן ודאיות מדומות שבימינו אלה, והאם גם הקיבה יודעת לעבוד רק על ידי שכליים הללו, עובדת היא את עבודתה בלא רעש, ובלא כל אלו הפלפולים, בבטחון וידיעה ודאית, בלא השערות, בידיעה שאין ספק, ימין ושמאל, טוב ורע, קודמה, מפני שיש בה מציאות חיות שד' שם בה, ואינה צריכה למשש ולשער כאשר ימשש העור באפילה, ידיעה בלא פלפולים ראיה וחכמה טהורה, ידיעה של תמימות בלא סבך ובלא חקירה ופתול היא, ושכל האיש שכל הריק כיון שאין בו ראיה וידיעה זו, הוא מוכרח לפתל פתולים, לארוג אריגות, להסבך בסבך ולהאחז בהם, לפעמים פוגע ביסוד ואמיתות הדברים, ולפעמים נופל כסומא בארובה, ואף בשעה שיודע, רק מקרה ופגיעה ולא ראיה וידיעה אמתית היא, ואלמלי היו כל בני האדם בפשטות תמימות ואמונה שהיא התגלות הנפש, מציאות ואמת, כי אז את הכל ידעו וראו בודאות גמורה, לא על ידי גשוש בחושך שנקרא שכל.

ודא עקא, שהשקר נמצא בכח באיש, אפילו אם אינו אומר שקר בפועל על עץ שהוא אבן, ותמימות אמת מציאות הנפש חסר לו.

ומעתה, חבר מחברתנו תרגיל את עצמך, ותתמיד בהרגלך זה, להיות פשטן תם בתמימות בכל עניניך, הן בשעה שאתה מדבר עם חברך, והן בשעה שאתה חושב מחשבה בינך ובין עצמך, לא תתלוצץ, ולא תחקור אחרי חברך כדי למצוא בו דבר להתלוצץ בו, האם ראית עוד צומח ונפש תמימה מתלוצץ.

במחשבה שכבר נתחזקה לך עד כה, צייר לך שאתה עומד לפני ה', ובכל מעשיך בבית ובשדה, במעשיך ומחשבותיך הם רק שילום חוב עבודתו אליו ית', ולך לדחוק ולהאיץ את עצמך כדי שתוכל לשלם את גודל חובך וכולי האי ואולי יעלה לך בכל ימי חייך לשלם עכ"פ חצי חובך אליו ית', ומעתה אפילו לנשימה בטלה לא ישאר לך פנאי, ובמדה שתוסיף לצייר ולקבוע זאת במוחך ולבך, תוסיף להיות תמים חכם ופשטן.