בני גרשון עח

משום דאמר מתחילה בעת ששילם המחצה, שלא ישלם יותר, הא אם אמר על השאר שישלם, אף שלא שילם עדיין כל דמי הפקדון ג"כ כל הכפל שלו, והכא נמי גבי שאל שתי פרות ושילם אחת מהן. אם היה שילם חדא פרה, ואמר שישלם גם פרה השנייה, היה כל הכפל שלו תיכף, אמנם הגמרא בעי בשעה ששילם חדא פרה אמר אין אני משלם אלא זו, וזהו כוונת רש"י מ"ש ע"ז ואמר הריני משלם אחת, פי' בשעה ששילם חדא פרה אמר שאינו משלם רק אחת, והראי' דרש"י גופא מפרש בדיבור שאחר זה כיון דפרה שלימה שילם, אלמא דמפרש דבעד חדא פרה היה שילם תיכף, ודבר זה קלסו רב אחד מפורסם זצ"ל. אמנם כעת הגיע לידי ספר שיטה מקובצת, וראיתי שם בשם ר"ח שפי', שילם מחצה ולא הספיק לשלם הנשאר עד שנמצא הגנב עכ"ד משמע מזה אפילו בשעה ששילם המחצה, אמר שישלם אח"כ המחצה האחרת, כיון שלא הספיק לשלם הנשאר עד שנמצא הגנב, נמי איבעי לן אי קונה הכפל אפילו בעד המחצה ששילם, וכדי לעשות שלום בפמליא אמינא להשוות דעת רש"י כדעת ר"ח ז"ל, וזהו משום דבשעה שהשומר שילם, מסתמא הוא אומר שהוא רק בעד מחצה, דאל"כ אפשר דדעתו הוא, בזה המעות, דהוא בעד כולה, וסובר שלא שוה הדבר יותר, וע"ז אין המשאיל מרוצה, וזהו שכ' רש"י ואמר הריני משלם אחת, פי' שנותן לו המעות ואמר זהו המעות כעת בעד אחת. ועי' ג"כ לשון שיטה מקובצת על שילם מחצה אמר הריני משלם מחצה ששילם לו מחצה ע"כ, וכן מ"ש רש"י גבי שילם מחצה מתחילתו אומר הריני משלם מחצה ולא יותר, פי' ג"כ שנותן לו המעות ואמר שזהו כעת בעד מחצה, ומיירי נמי דאמר שהנשאר נמי ישלם, ומה שכתב ולא יותר, אין זה מדברי השואל, אלא רש"י כתב ולא יותר, פי' שלא הספיק השואל לשלם היותר, שכבר נמצא הגנב, והיינו כדעת ר"ח ז"ל. דף פ"ט ע"ב ת"ר פרות המרכסית בתבואה והדשות בתרומה ומעשר אינו עובר משום בל תחסום, אבל מפני מראית העין מביא בול מאותו המין ותולה לה בטרסקלין שבפיה, ופי' רש"י ששורין שעורין במים ומייבשין אותן בתנור, ודשין אותן בפרות, להשיר קליפתן, ומש"ה אינו עובר, משום דגמר מלאכתן למעשר משעת דישה, והמחבר בח"מ סי' של"ח הביא פי' הרמב"ם פרות המהלכות על התבואה וכו', ולפ"ז הא דאמרינן בברייתא אבל מפני מראית העין מביא בול מאותו המין וכו', לא קאי אלא על והדשות בתרומה ומעשר, אבל בפרות המהלכות א"צ להביא מעט מאותו המין ולתלות בצוארה, דכאן הכל רואין שאין כוונתה לדוש, ואין בה מפני מראית העין, וכן איתא ברמב"ם, וכמ"ש ג"כ הסמ"ע שם, ולא אבין דברי הנ"י שפי' ברב אלפס, דפרות המרכסות, המהלכות על התבואה, הא רב אלפס לא הביא הך והדשות בתרומה ומעשר, ואפילו הכי מסיק אבל מפני מראית העין מביא קרסטלין ותולה בול מאותו המין בפיהן, הרי ע"כ מוכרח לפרשו כפי' רש"י, והרא"ש גריס ג"כ כגי' רב אלפס וכתוב ברמזים, הטעם מפני מה אינו עובר משום לא תחסום שכבר נגמר מלאכתו למעשר, הרי לן כפי' רש"י ז"ל

ובבאר הגולה כתוב שם דלא אמרו תיקון זה דמביא מעט מאותו המין ממקום אחר, אלא כשהיא דשה בתרומה ומעשר אבל בחולין הוא מניחה לאכול וכן הרמב"ם לא העתיקו אלא לענין תרומה ומעשר ע"כ וכן נראה מהרי"ף והרא"ש ז"ל דלא איירי מתרומה ומעשר, מש"ה לא העתיקו תיבת מביא אלא על קרסטלין, ומלשון רמזים שכתב תולה לה מלא ידו מאותו המין כדי שתאכל ממנו, משמע נמי כבאה"ג וכן מבואר בתוספתא פ"ח דגבי תרומה ומעשר איתא מביא קפיפוס ותולה בצוארי בהמה ונותן לו לתוכה חולין מאותו