בני גרשון סא

בעוה"ז יוצא ח"ו לתרבות רעה, כמו שקרה לאחר דחזא לישנא דחוצפית המתורגמן, וזהו שמסיק בסיפא ויהי מורא שמים עליכם, אבל בשביל שכר עוה"ב מותר לעבוד את השי"ת, ומתורץ בזה ג"כ קושית התוס' פסחים ד"ח ע"ב, כי מותר לאדם לעשות מצוה בשביל שיהיה בן עוה"ב ואפילו אם נאמר דהתו' לא הקשה אלא מהא דאמר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור, ג"כ י"ל דגם זה הוא בשביל עוה"ב דברא מזכה אבא, ויבואר נמי בזה מה שפי' רש"י בשבת דף קי"ט תיתי לי ישולם שכרי, ופי' דוקא על האי תיתי לי דכי אתא צורבא מדרבנן וכו', משום דבזה מותר דמאן דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן וזהו שכר עוה"ב, ויסולק מה שהעיר מהרש"א שם מהא דאל תהיו וכו'. ומלתא אגב אורחא אציג פה ליישב קושית התו' שבת דפ"ח ד"ה כפה וכו' ואע"פ שכבר הקדימו נעשה לנשמע וכו', וי"ל לפי שקודם קבלת התורה יעד השי"ת שכר טוב לישראל, כמבואר בפרשה ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי וגו', וא"כ שמא אמרו נעשה ונשמע בשביל הייעודים הטובים, וכעבדים המשמשין ע"מ לקבל פרס, לכך כפה הקב"ה את ההר עליהם כאשר יגזור המלך איזה פעולה על עבדים שעל כורחך מוכרחים הם לקבל גזירתו אפילו בלי תשלום גמול, ובזה קבלו התורה שלא ע"מ לקבל פרס, ומש"ה קראו חז"ל מתן שכר משום דמן הדין אין לנו שכר ע"ז כיון דקבלנו שלא ע"מ לקבל פרס, רק השכר יהיה במתנת חנם, ורצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך כפה את ההר עליהם, כי העובד עבור תקות השכר. וכשכיר יקוה פעלו, אין לו אלא שכרו. לא כן העבד נאמן, שאין עיניו ולבו על שכר העבודה, הוא עומד לרב טוב צפון יתר מאד, ועי' באה"י פ' חיי מ"ש על מתניתין אל תהיו וכו'

דף ה' אמר ר' לוי בר חמא א"ר שמעון בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע וכו'. הביאור כי היצר הרע מתהלך את האדם בערמה ובתחבולה, ובתחילת בואו להאדם מעלים עיני האדם ואומר לו עשה כך ועשה כך כי אין זה עבירה, ולפעמים אומר להאדם כי הוא עוד מצוה לעשות כך, כי באופן אחר לא יתפתה האדם בתחילה, ואחר כשהרגיל אצלו אזי אפילו בדבר שא"א להתדמות להאדם שזהו מצוה, או אין זו עבירה, מתגבר עליו ומעורר תאוותו, כמאמר חז"ל היום אומר לו עשה כך וכו'. וזהו החילוק מה שאמרו יצרו של אדם מתחדש ויצרו של אדם מתגבר, כי בתחילה מתחדש ואח"כ מתגבר, ועל כל זה כיון רשב"ל ואמר לעולם ירגיז וכו', פי' אפילו בשעה שידמה בעיניך שאין זו עבירה או לפעמים מצוה, הוא, ג"כ יש לך להביט בעיני פקיחא ולפלס במאזני צדק כל מעשיך תמיד, וכמאמר הכתוב אשרי אדם מפחד תמיד, וכמאמר הידוע מחובת הלבבות דע לך כי השונא הגדול וכו' , וקאמר ואם לאו יעסוק בתורה, פי אפילו אח"כ בשעה שמתגבר היצה"ר עליו ומעורר תאוותו, אזי סגולה להאדם לעסוק בתורה, כמאמר חז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, ולשון אם פגע בך משמע כך בעת התגברות היצר, וקאמר ואם לאו יקרא ק"ש, משום דק"ש הוא עדיף מעוסק בתורה כדאמר ר' מני לקמן דף י' גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה, ואף דר' מני מיירי מק"ש של שחרית, והכא משמע דאיירי מק"ש שעל מטתו, מ"מ אין נ"מ בדבר זה דהא סוף סוף בשעה שקורא הפרשה שבתורה, מקיים ג"כ עוד מצוה במה שקורא אותה על מטתו, וקאמר ואם לאו יזכיר לו יום המיתה, משום דאז בודאי יבטל ממנו כל תאוותו, כמאמר התנא דע לאן אתה הולך ואין אתה בא לידי עבירה, ומה שלא נתן