בני גרשון ס

לא קשה דהא בגמרא אי' בלשון אמר להו הבו לי בשרא, אמרו ליה נטר וכו' אזלו אמרו ליה לרב יהודה א"כ נראה דהיה שם עדים בדבר כשהיה מבזה לר"י, ומסתמא כששאל ליה ר"נ מ"ט שמתיה מר לההוא גברא, סיפר ליה ר"י כל המעשה האיך היה וגם עדים היה בדבר זה. ומש"ה קפריך ליה ר"נ שפיר ונגדיה מר, עוד מ"ש רמ"א שם והשליח ב"ד יכול להגיד לב"ד ואין בזה משום לשון הרע, נראה דמסוגיא זו יש להוכיח דאפילו אחרים ששמעו כשציער השליח ב"ד ג"כ מותרין להגיד לב"ד דהא אזלו ואמרו לרב יהודא ושמתיה, ואי יש בזה משום לשון הרע האיך שמתיה הא אין מקבלין לשון הרע]

ע"ב אמר רבי אליעזר א"ר אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא וכו'. ותמהו המפרשים וכי בשביל דאיתא באלפא ביתא והכנות מזון יהיה מובטח בזה שהוא בן עוה"ב עוד שמעתי מקשים מ"ט לא אמרו כל האומר ג"פ הללויה אודה וגו' קפי' קי"א דאית ביה נמי תרתי. ונראה לבאר דהנה הנתיבות עולם פי' הפסוק פותח את ידיך וז"ל והיה לומר תפתח את ידך שהרי ידך הוא לנוכח רק הוא רמז על הרצון הנסתר עכ"ד. וכן המהרש"א בח"א ריש תענית כתב דפותח הוא נסתר תופתח הוא ניכח. ופירשו המור ואהלות במאמר ג' פ"א כאלו אמר הרצון הוא הפותח את ידך כלומר מצד רצונו הטוב במתנת חנם ולא על דרך השכר כאשר ישלם האדון לפועלו כי הש"י אינו משיג מאומה מן הפועל כמאמר הכתוב אם צדקת מה תתן לו, ולפ"ז אפילו אם אנו רואין צדיק ורע לו אין להרהר אחר ההנהגה העליונה כי האיך יתכן שהעבד יבקש שכר מהפעולה אשר האדון אינו צריך אל הפעולה, ולכן התקינו חז"ל לומר תהלה לדוד ג"פ ביום כנגד ג' תפילות וכמו שפי' רש"י, משום דבכל עת שיתפלל האדם ג"פ ביום על צרכיו ויראה שלא הועיל כלום בתפילתו, ועוד לפעמים יראה שמי שלא התפלל כלום הוא יחיה יותר בטוב, אפילו הכי לא יהרהר אחר מדותיו של הקב"ה, ויכוון בהפסוק פותח את ידך דהנהגת הש"י לא על דרך שכר אלא הכל במתנת חנם ובהדי כבשי דרחמנא ל"ל, וזהו מה שאמרו כל האומר תהלה לדוד בכל יום ג"פ פי' דבכל זמן שיתפלל על צרכיו יהיה מכוון בפסוק פותח את ידך כהנ"ל, ובזה יהיה עובד ד' תמיד ויהיה מובטח שהוא בן עוה"ב. אבל בקפי' קי"א לא כתוב ביה רק טרף נתן ליראיו ולפעמים רואין אנו שמי שאינו ירא ד' הוא יחיה יותר בטוב, והמעלה מה דאיתא באלפא ביתא. כתב לן הגאון ר"י מליסא זצ"ל בספרו אמת ליעקב וז"ל. דהנה במזמור זה אין בו שום בקשת צרכיו, רק שבחי הבורא י"ת, וידוע שא"א לדבר שום דבר בלתי מהכ"ב אותיות, ולכן נסדר בא"ב לומר, שאף אם נשבח השי"ת בכל השבחים שאפשר לשבח, וע"כ הם תחת הכ"ב אותיות, שאין למלל ולספר כל שבחיו עכ"ד

ומענין לענין אמרתי לפרש המשנה אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס וכו' יש לדקדק מע"ז דף י"ז גבי רבי חנינא ור' יונתן דא"ל אידך ניזיל אפיתחא דבי זונות ונקבל אגרא, עוד יש לדקדק מסוטה די"ג אמר ליה הקב"ה כלום אתה מבקש אלא שכר, עוד אמר ר"י להלן דכ"ב למדנו קבול שכר מאלמנה, ופי' רש"י למדנו מזה שיטריח אדם עצמו במצות כדי לקבל שכר יותר. עוד אמרינן בנוסח התפלה ותן שכר טוב לכל הבוטחים, על כן נראה לן לומר דהתנא לא הזהיר לנו רק ע"מ לקבל פרס בעוה"ז הוא דאסור, וכן פי' הרוח חיים באופן אחד, וכן משמע מפי' רש"י במ"ש שלא תאמר אקיים מצות בוראי כדי שיספיק לי כל צורכי, ובאמת אם יהיה האדם עובד ד' ע"מ לקבל פרס