בני גרשון נד

בני גרשון ברכות דף ב' וחכמים אומרים עד חצות רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. עי' ברבינו יונה דפלוגתייהו לא הוי אלא בדיעבד. חכמים ס"ל דאפילו בדיעבד אינו יוצא אלא עד חצות משום סייג. ור"ג ס"ל דבדיעבד יוצא כל הלילה, ואם עבר חצות ס"ל לרבנן שאפילו ק"ש עצמה שהוא מן התורה כל הלילה, אינו קורא אותה אחר חצות, שיכולין חכמים לפטרו ממצות עשה כל זמן שעושין כן משום סייג, כדחזינן בלולב וסדין בציצית, ולא הגעתי לבינה דלפ"ז האיך פסק רב יהודה אמר שמואל בדף ח' כרבן גמליאל, הא קיי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים. ובאמת בירושלמי איתא רבי יסא בשם רבי יוחנן הלכה כחכמים. ועוד מדף ט' מוכח בהדיא דהא שאמר ר"ג לבניו אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות, עביד נמי כרבנן, ולא פליגי רבנן אלא בלכתחילה עד חצות, ולר"ג אפילו לכתחילה יכול להתעכב עד שיעלה עמוד השחר, אבל היכא דלא קרא קודם חצות לרבנן נמי מצותה עד שיעלה עמוד השחר, וזהו נמי שי' הרמב"ם פ"א מהק"ש הל' ט' איזהו זמן ק"ש בלילה מצותה משעת יציאת הכוכבים עד חצי הלילה, ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר יצא ידי חובתו, ולכאורה רישא חכמים וסיפא כר"ג אלא ע"כ דס"ל דרבנן נמי לא אמרו אלא כלכתחילה עד חצות אבל בדיעבד נמי ס"ל דמצותה עד שיעלה ע"ה, והיינו דמסיק שלא אמרו עד חצות אלא כדי להרחיק אדם מן הפשיעה ועי' ג"כ בכ"מ שם ובב"י בטור או"ח סי' רל"ה דפי' דהר"מ פסק כחכמים, אלא מ"ש בב"י שם דהרמב"ם והסמ"ג מפרשים דהא דאיפסיקא בגמ' הלכה כר"ג היינו לאפוקי מר' אליעזר דאמר עד האשמורה הראשונה, אבל במאי דאמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה, הלכה כוותייהו דיחיד ורבים הלכה כרבים ע"כ קשיא דא"כ עדיפא ה"ל להגמרא למימר הלכה כחכמים וממילא נשמע דאין הלכה כר"א, ולענ"ד נראה דהא דפסקו בגמרא הלכה כר"ג משום האיך אנו יכולין לפסוק כחכמים, הא אינו מבורר לן היכא ס"ל, אי דוקא קאמרי עד חצות ותו לא, או אינו אלא משום סייג קאמרי עד חצות, אבל בדיעבד נמי מודו עד שיעלה ע"ה, עד שבא ר"ג ואמר לבניו חייבין אתם לקרות, מטעם דרבנן נמי כוותי סבירא להו, דבדיעבד מצותה עד שיעלה ע"ה, ולא פליגי אלא בלכתחילה דחייב לקרות קודם חצות, ומוכח נמי מזה דאם היו באו בניו לשאול לפניו קודם חצות נמי היה מחייבן לקרותם קודם חצות כרבנן ולא להמתין עד אחר חצות, נמצא לפי דברינו מר"ג נשמע מה דעתיה דרבנן, וחזינן דר"ג גופא לא עביד עובדא כוותיה אלא כרבנן. ומש"ה פסק תלמודא דידן הלכה כר"ג ובאמת כולה הלכתא היא כחכמים, ונראה דזהו מבואר בדברי הסמ"ג המובא בב"י ובב"ח שם, וז"ל מאימתי קורין את שמע בערבין משעת יציאת הכוכבים עד חצי הלילה כדברי