בני גרשון נ

משום שבא מן החי אינו אלא משום בשר כיון שאינו אבר עכ"ד, ולפ"ז להמחבר ליכא שום רבותא לאשמעינן אף לבן נח. ובאמת נראה דאין כוונת הטור לאשמעינן דאין בו משום אמ"ה דפשיטא הוא, דהא דבורה הוא משרץ העוף ובשרצים תלמוד ערוך הוא בפרק ד' מיתות דאין בהם משום אמ"ה, אלא כפשטא דתלמודא בפ"ק דבכורות דהרבותא דאין בה משום דבר היוצא מן הטמא ועי' בב"י שפי' כלומר וגם לא משום דבר היוצא מן הטמא. סימן פב

סעיף ג' רמ"א ואין לאכול שום עוף אלא במסורת שקבלו בו שהוא טהור, הנה ראיתי מי שהורה שאסור מיני תרנגולים שנוצות שעליהן עומדין זקופין, ונראה כמו מהופכין גם גופם בשארי מקומות הם חלקים לגמרי בלא נוצות כלל, ולא אדע אם היה הרב הזה מקובל ומסורת בידו שלא לאכלן או שהיה מסופק ומשום כך הנהיג מעצמו להחמיר. וכבר כתב המרדכי ריש פרק הפועלים דכל מנהג שאין לו ראי' הוא מנהג גרוע ולא אזלינן בתריה, דלכאורה כיון דאין רואין בהם בשום סימן שיהא חלוקין משארי תרנגולים דידן, מהיכא תיתי יש להחזיק ריעותא בהם בשביל שהם משונים בנוצות, והרי כמה מינים. יש בתרנגולים שהם משונים באיזה דבר זה מזה ואין פוצה פה לחוש להן, אלא כיון דמסורת בידינו לאכול תרנגולים דידן וגם הם מצוין בינינו ונקראין כך בלי שם לווי ואינם חלוקין בשום סימן מסימני טהרה מותרין ואחזוקי ריעותא לא מחזקינן, ושאלתי מאיזה אנשים המושיבים תרנגולים על הביצים ואמרו שקרוב בעיניהם שמביצים השכיחים בינינו נתהוו לפעמים תרנגולים כזו, אמנם רב אחד אמר לי שבגליל אחד ממדינה אחרת אוסרין בתרנגולים כזו, ואומר אני דמסתמא הנהיגו כך על פי ת"ח שלהם דדבר זה מסורה רק למורי הוראות בישראל, אלא זאת אנו צריכין למודעי מפני מה אסרוהו כי נ"מ לדינא הוא, אי כדאמרינן בחולין דס"ג שקנאי ובסנאי מקום שנהגו לאכול אוכלין מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין ופריך אטו במנהגא תליא מילתא ומשני אין ולא קשיא הא באתרא דשכיחי פרס ועזניה הא באתרא דלא שכיחי פרס ועזניה, או כדאמרינן שם דס"ב דרש מרימר תרנגולתא דאגמא אסירא חזיוה דדרסה ואכלה ופי' רש"י ותו' דמתחילה היו מחזיקין בטהורה ולאחר זמן ראוה שדרסה, אבל זאת בודאי יש להורות דאם מבצים השכיחים בינינו נתהוו לפעמים תרנגולים כזו מותרים, דכלל גדול בדין כל היוצא מן הטהור טהור כמבואר לעי' בסי' ע"ט ס"ב דטהורה שילדה כמין טמאה מותרת אע"פ שיש לה כל סימני טומאה, ואף להש"ך שם סק"ה שכ' נראה דדוקא כמין בהמה טמאה אבל ילדה כמין עוף טהור אסור, י"ל דדוקא עוף שנולד מבהמה בזה כתב הש"ך דאסור לפי שאינו מתקיים, אבל עוף טמא שנולד מביצת עוף טהור מותר וכן הראני רב אחד מפורסם בתוספות חולין שם ד"ה תרנגולתא דאגמא וכו' וכן מסיק התו' בנדה דף נ'. סימן פו

סעיף ז' אפרוח שנולד מביצת נבילה וטריפה מותר. עי' בהגהות צבי לצדיק שכ' קשה מאד הא אמרינן בביצה ד"ו דביצה במעי אמן אינה מגדלת אפרוחים והיכא משכחת לה ביצת נבילה שנולד אפרוח. ונראה דלק"מ דהא הפוסקים למדו דין זה מתמורה ס"פ כל האסורים והתם באמת לא תניא אלא באפרוח ביצת טרפה שמותר, אבל באפרוח מביצת נבילה לא הזכירו מזה כלום, משום דבכל מקום שהזכירו בגמרא ביצת נבילה, הפירוש או