בני גרשון מ

הוא בד"מ ובאו"ה גופא, ולפי גי' זו ר"ל שידיח היטב כהדחה שאחר המליחה, בעת שרוצה לבשלו, דע"ז אמר שמואל בגמרא ומדיחו יפה יפה, ובאו"ה שלפנינו אי' וז"ל דאינו קרוי חללי בי טבחי, עד ששרה אותו קצת בכלי, הבשר שרוצה לבשל ופי' הכי, דאינו קרוי חללי, בי טבחי שיהא מותר אפילו לכתחילה למלוח, כי כן אי' בג"מ היכא דחללי בי טבחי מותר לכתחילה למלוח, עד ששרה אותו קצת בכלי, האי בכלי לאו דוקא וכמ"ש הש"ך, רק דלא ידיחו דרך העברה אלא ידיחו אותו היטב, וזהו כשר מדינא אפילו לכתחילה, ואפילו לטעם הר"ן דהדחה הוא כדי שיתרכך הבשר נמי סגי בהכי, ומש"כ רמ"א הדחת הבשר לכתחילה יזהר לשרותו נגד חצי שעה, הוא רק מצד המנהג וכמו דאי' באו"ה ריש כלל א' וז"ל ונהגו העולם להניח הבשר בשרייה זו יותר מחצי שעה, הבשר שרוצה לבשל, בא לאפוקי, הבשר שרוצה לצלות, או דלא בעי הדחה כלל משום שהאש שורפו ומעבירו להדם שעליו, או אפילו למאן דבעי הדחה לצלי, סגי אפילו לכתחילה בהדחה מועטת כיון דלא בעי אלא לדם בעין שעליו, וכמ"ש הט"ז והש"ך לקמן בס"ב עמ"ש רמ"א ואם לא הודח רק מעט קודם שמלחו מותר בדיעבד, דהטעם דבדיעבד סמכינן דטעמא דהדחה קמייתא לא הוי אלא משום דם שעל הבשר, וכן כתוב באו"ה כלל ד' דין ח' בשם מהר"י טרושין אפילו הדיחו פחות מהדחה בתרייתא ומלחה כך מותר בדיעבד, שבהדחה מועטת סגי להסיר הדם בעין שעליו ע"כ הלכך בצלי סגי אפילו לכתחילה בהדחה מועטת. סעיף ז' רמ"א וי"א שצריכין להדיח הבשר ג' פעמים וכו' עי' ט"ז וש"ך שהעירו, הא המחבר נמי קאמר ניפוץ או שטיפה ואח"כ הדחה ב' פעמים, אמנם באמת חזינן הכא דהרמ"א הוסיף טובא על המחבר, דהמחבר כתב בסעי' ח' אם לא ניפץ המלח שעליו ולא שטפו אין לאסור, ולא כתב שם דבעי ג' הדחות, ורמ"א כתב כאן דבענין זה ידיחנו ג' פעמים, על כן נראה לבאר דהמחבר ס"ל כהפוסקים דלא בעינן אלא ב' הדחות, והנפוץ למלח גס או השטיפה למלח דק הוא רק כדי שיפול המלח והדם הנקרש לארץ, ולהכשיר אח"כ ההדחה אפילו בכלי שאינו מנוקב, והניפוץ או השטיפה מעט במים אינו ענין לההדחה, דרב דימי אחר ניפוץ ג"כ היה מדיחו פעמים, כשמואל דאמר ומדיחו יפה יפה, וע"ז הביא רמ"א דעת הג"א הובא בב"י להדיח הבשר ג' פעמים, דהדחה שלישית עושים לטהר מים השניים שנגעו בראשונים, וכה"ג אומר ריב"א גבי נטילת ידים, ואמנם אף דלדעה זו משמע נמי דהניפוץ או השטיפה אינו ענין להדחה, מ"מ הרמ"א הכריע מדעתו ועשה פשר, ומי כהחכם רבינו רמ"א יודע פשר דבר, דהא יש מפרשים הובא בהגהות מי"י בפ"ו מהל' מ"א בשם רא"מ דהא דרב דימי פי' במקום הדחה אחרונה היה מנפץ, א"כ לכל הפחות יכולין אנן למיחשב הניפוץ או השטיפה ג"כ להדחה אחת ולהדיחו אח"כ רק ב' הדחות, אבל היכא כשלא ניפץ או שטפו צריך דוקא ג' הדחות, ועי' ג"כ בהגהות אמרי ברוך בשם תפל"מ

ומלשון רמ"א אלו יש להשיב ע"מ שכ' היד אברהם לקמן בסי' ע"א גבי מ"ש רמ"א שם עצמות שיש בהם מוח צריכין מליחה, וכתב ע"ז דסתם צריך משמע עיכובא ובדיעבד, והביא ראי' ממ"ש ב"י בא"ח סי' רי"ט, וממה שאמרו בגמרא צריך, אומר אני שהפריז על המדה, הא רמ"א כתב ג"כ כאן וי"א שצריכין וכו' ואפ"ה כתב בסעי' ט' אבל אם הודח רק פעם אחת ונתבשל כך מותר, דבדיעבד סגי לי' בהדחה אחת באחרונה, וטעמו מבואר בהגהות או"ה שער א' בשם מהרא"י דאין לך חתיכה שלא יהא בה ס' נגד לחלוחית שנשאר מהמים ראשונים, וכן הרמב"ם פרק א' מה"ש הל' כ"ד כתב וצריך לבדוק כן אחר השחיטה,