בני גרשון לד

נמי מהני בדיקה בזה, וזהו כנגד דעת בה"ג. אמנם ראיתי ראי' לשי' הט"ז בים של שלמה פא"ט סי' ס"ו וז"ל וכתב ראבי"ה דעכשיו אין אנו בקיאין בבדיקה, וכ"פ בה"ג דכ"מ שהצריכו חכמים בדיקה כגון דרוסה ונפולה לא בקיאים האידנא, אלא בדורות הראשונים, אף שבה"ג מוסיף בשבורה לא בקיאים בבדיקה. בזה אנו סומכין על רש"י דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות וכמ"ש הרשב"א בשם מקצת גאונים, מאחר שיש אבר מבורר לפניו א"נ בעיון יפה למה לא נבדוק אותו כפי ראות עינינו. אבל בבדיקה כל חלל הגוף שצריכה אומנות יתירה וזריזות ובקיאות לא סמכינן אבדיקתה וכו', וכן המנהג עכ"ד

וביותר אני תמה ע"מ שכ' בחדושי יעב"ץ דבנשברה השדרה אינה צריכה בדיקה בחוט. מהא דמבואר בטור וש"ע שם בהכה במקל שיש בו קשרים חוששין שמא נפסק החוט, וכתב בדרכי תשובה בשם מק"מ אפילו לא חזינן שום שבר בהשדרה, וכן יש להביא ראי' ממה שהביא מהרש"ל שם סי' ס"ב ראי' לשי' הר"ן דדינה כנפולה גמורה לשהייה ולבדיקה, מדאמר התלמוד אין חוששין משום ריסוק איברים. אע"ג דבכה"ג לית כאן דררא דריסת אברים כלל אלא פסיקת ח"ה לחוד, אי לאו דבא להשמיע לנו דחששא זו דומה לחששא דנפולה דהוה משום ר"א ובעי שהייה ובדיקה אח"כ. וגם מאחר שהתלמוד קבע המאמר בסוגיא דהכא בשמעתא דר"א מקמיה ומבתריה א"כ מסתמא בחד מחית מחינהו דאל"כ ה"ל לאוקמי לעי' אנפסק חוט השדרה עכ"ד. ה"נ אני אומר דעל מתניתין נפלה מן הגג כתב רש"י ריש פא"ט ופרק הפרה ד"נ אע"פ שאין שבר נראה בה, וכן כתב המרדכי והרשב"א בחדושיו, א"כ ה"ה בכל הני שהתלמוד קבע בסוגיא דנפולה, וכן יש להוכיח ממה שכתבו לעי' שם המטה יהונתן והדג"מ דגם בזה מהני הלכה ואין צריך בדיקה. מהא דאמרינן בזבחים כולהו כר"ל לא אמרי קסברי הלכה אינה צריכה בדיקה וא"א דבכה"ג אפילו הלכה צריכה בדיקה אכתי קשה נוקמיה דאיתערב בכה"ג שלא נפלה לגמרי רק שהכה במקל ושלים חוטרא אפלגא דשדרה, אלא ע"כ, מוכח דאפילו בזה הלכה אינה צריכה בדיקה ע"כ ואי אמרת דדוקא שיש שבר בהשדרה, ליכא לאוקמי בהכי דאיכא למיפרך אי ידיע ליה ליתי ולישקליה וכדפריך בגמרא התם אלא ש"מ דס"ל ג"כ דחוששין לחוט אפילו אין שבר בהשדרה, ובש"ע של הרב נבג"מ ראיתי שכתב ואם רואים שהשדרה שלימה שלא נשברה א"צ לבדוק בחוט כ"מ בט"ז וטעמו ונימוקו עמו כדפרש"י ריש פ' א"ט דפסיקת החוט ע"י שבירת השדרה היא ומש"ה תנן במתניתין נשברה השדרה ונפסק החוט שלה עכ"ד. אבל לפ"מ שפרשתי לעי' דברי הט"ז בס"ד גם להבינת אדם שם שכ' ודאי מה שכ' הט"ז מחמת שבירת השדרה כוונתו פסיקת חוט השדרה, לא משמע מידי, גם ממתניתין דנשברה השדרה אינו ראי', דמתניתין מיירי בלא ראינו שהכה אותה אלא נמצאת שנשברה השדרה, ובאמת למתני' אינו משכחת דצריך לבדוק בחוט אלא אם נמצאת שנשברה השדרה, אלא התלמוד בא לאשמעינן היכא דראינו שהכו אותה במקל שיש בו קשרים חוששין לחוט אפילו אין שבר בהשדרה, ונחזור לדברינו ומה התם דלא חזינן שום ריעותא בהשדרה צריך בדיקה בחוט, הכא דאיכא ריעותא גדולה לפנינו דנשברה השדרה ומסתמא נשברה ע"י הכאה לכ"ש דצריך בדיקה בחוט. סימן נז

סעיף ט' חוששין לספק דרוסה. כתב הבאר הגולה משום דאף רב הדר ביה לגבי דשמואל. וזהו רק לגי' הספרים דלא גרסי אלא, רק אתריה דשמואל הוה, אבל רש"י ז"ל נתקשה בזה וגרס אלא אתריה דשמואל הוה ומהכא לא