בני גרשון לג

לא שנאה בין הטריפות תחילה עכ"ד. ובמחילת כתר"ה דבר תמוה כתב ולא קרב זא"ז, דאי כהדר"ג ה"ל למיתני ברישא נפסק החוט, ובסיפא נשברה השדרה כמו דתני חרותה בידי שמים בסיפא, ותנן נמי ברישא בין הטריפות נשברה השדרה ונפסק החוט שלה, משמע דצריך בדיקה בחוט, וכמו שפי' רש"י דטריפות דידה משום חוט הוא, ונשברה השדרה דקתני אורחא דמילתא נקט, דפסיקת החוט ע"י שבירת שדרה היא ע"כ. וכיון דאורחא לפסוק החוט ע"י שבירת שדרה, ודאי אם נשברה השדרה צריכה בדיקה בחוט, ומסיפא גופא נמי משמע הכי דתנן נשברה השדרה ולא נפסק החוט שלה משמע דצריך בדיקה לראות אם לא נפסק החוט וכמו שפי' רש"י הכא גבי נפחתה הגולגולת ולא ניקב קרום של מוח, ופי' ורואין אנו שלא ניקב הקרום, וכן אנו צריכין לפרש גבי ניקב הלב ולא לבית חללו ומרישא לחודא ה"א או הא, או הא, א"נ ה"א דבעיא תרתי קמ"ל סיפא דבחוט תלוי מילתא וכמ"ש התו' ריש פרק א"ט, משא"כ גבי צמקה בידי שמים, דאי צריכה בדיקה דאי לא הדרא בריא טריפה, היה התנא שנאה תחילה בין הטריפות ובזה לא היה התנא שנאה גם באלו כשרות, דמרישא שמעינן לה דאי הדרא בריא כשרה, דבזה ליכא צריכותא כמ"ש התו' גבי נשברה השדרה, וא"כ מדשנאה רק באלו כשרות ש"מ דלעולם כשרה וא"צ בדיקה, וזהו כוונת מהרש"ל שהוכיח דאי איתא דיש בו שום צד טריפות גס כן ה"ל לשנאה בין הטריפות תחילה, והיטב כתב בזה הדג"מ לעי' בסי' ל"ב וז"ל. ונלענ"ד דבנשברה השדרה עכ"פ צריך בדיקה אם לא נפסק החוט ולדידן שאין אנו בקיאין בבדיקה טריפה ע"כ. ובאמת מבואר זאת בהדיא בספר בה"ג דף קכ"ט ע"ד וז"ל וכל היכא דצריכה בדיקה כגון דרוסה ונפולה, אי נמי נשברה השדרה, ולא ידעינן אי איפסק חוט השדרה או לא, כיון דצריכין בדיקה, אי שחיט להו אסירן, דכי הוה בדקינן לנפולה ולדרוסה ונשברה השדרה, הני מילי ברבנן קמאי דהוו חכימין והוו בקיאין למיקם על בדיקה, אבל השתא דלא ידעינן למיקם על בדיקה, שפיר אמרו רבנן דמשהינן לה תריסר ירחי שתא והדר משתריא עכ"ד, ופסק הרמ"א כן לקמן בסימן נ"ז סעי' י"ח, אלא ממ"ש הדג"מ בלשון נלענ"ד וכן מ"ש כאן על ש"ך סק"ג, נראה שלא ראה מעלתו בבה"ג גופא דברים אלו, רק מה שהביא מרש"י חולין דף נ"ב בשם בה"ג

ומדברי בה"ג אלו יש לדקדק נמי על מה שכתב הט"ז לעי' סי' ל"ב סק"ד דכאן שיש חשש משום שבירת השדרה אנו בקיאים בבדיקה, הא מבה"ג ופסק הרמ"א כן מבואר דבשבירת שדרה אין אנו בקיאין בבדיקת החוט. ובאמת הש"ך שם ס"ק י"ב פליג על הט"ז בזה, ומה שהבינת אדם שער או"ה שאלה י"ב מחלק דהש"ך מיירי בגוררת רגליה דצריך בדיקה כל אורך חוט השדרה בזה אין אנו בקיאין, אבל הט"ז דמיירי בהכה במקל במקום ידוע וע"ז כתב דאנו בקיאין, נראה לדעתי דאי כדידיה ה"ל להט"ז לחלק יותר ממה שפסק הרמ"א בסימן נ"ז סעי' י"ח כבה"ג דאף בנשברה א"א בקיאין בבדיקת כל החוט מ"מ כאן בהכה במקל במקום ידוע מהני, ומדמחלק מסי' נ"ח מענין ריסוק ש"מ דבא לאשמעינן דאפילו בכל אורך החוט נמי מהני בדיקה, ובזה מדויק היטב דברי הט"ז במ"ש אבל לא כאן שיש חשש משום שבירת שדרה, דלכאורה הא הכא בהכה במקל חוששין אפי' לא חזינן שום שבר בהשדרה וכמו שאכתוב בסמוך בס"ד, אלא רוצה לומר אפילו היכא שיש חשש על כל החוט משום שבירת שדרה דמיירי נמי בסי' זה סעיף ב', ונשברה השדרה דכשרה אפילו נשברה בכל אורך השדרה כמבואר בלב"ש סי' י"ב סוף סעי' ג' אלא דצריך לבדוק בכל אורך החוט,