בני גרשון ג

ותלי' בכוונתו, אם כוונתו לפרסם עושי מצוה וזה מצוה לפרסם עושי מצוה וחסד כדי שעי"ז יבא לימוד לרבים. ויתרבה החסד בישראל, בזה אין לפקפק ומותר. ולענ"ד נראה הן אמת שמצוה לפרסם את עושי מצוה שהרי הכתוב פרסם לעושי מצוה, ואם דתורה עשתה כן צריכין אנו להלוך אחר מדותיה של תורה, וכמו שמבואר במג"א סוף סימן קנ"ד בשם הרשב"א, אבל זאת המצוה הא יכול הלוה לקיים רק במה שהיה מודיע לרבים שפב"פ הלוה אותו מעות על הדפסת ספרו, ומזה לבד היה יוצא התועלת לרבים, אבל במה שמברך אותו בקול תודה וברכה בפרהסיא, בודאי הוא ריבית דברים ואסור, אמנם היכא שהלוה לא הי' מודיע לרבים, רק שפב"פ הלוה אותו המעות על הדפסת ספרו, אף שהיה בזה כוונת הלוה להנאת המלוה שיתפרסם טובו בעולם, מ"מ נראה דמותר משום דאין סברא לאסור להלוה, מלהודיע לרבים שהמלוה עשה עמו טובה וגמ"ח שהלוה אותו מעות. ולא אשכחינן דחכמים אסרו ריבית דברים אלא היכא שהלוה נותן להמלוה החזקת טובה בהדיא אבל לא בכה"ג. ולטוב יזכר שם נות ביתי האשה היקרה המשכלת מגב"ת מ' עלקא עטא תחיה בת ר' יוסה זללה"ה. יתן ד' לה חיים של ברכה כעתירת חפצה. גם אחיה ואחותה וכל משפחתה יתברכו בטוב סלה, ולא אמנע מלברך את אחי ואחיותי, וכל משפחת בית אבי ומשפחת בית אמי, ובכמה עתים החזיקו אותי, ואני תפילה לאל המושיע שיושיע להם בכל עת ועת, וכולם יתברכו בישע רב, גם מצאתי חוב להריק רגשי ברכה ותודה לאנשי עיר באזיליאן ועיר באטיק ועיר טווער, אשר הייתי רב ומורה לעדחם, יתברכו באושר ועושר ויהי שלום בחילם ושלוה בארמנותם, כחפצם וכחפ"ן מוקירם ומכבדם, הכותב בלב נשבר ונדכא שמי ושם אבי ושם משפחתי בר"ת ל"ב רנ"ז ומחזיקנא טיבותא לראש ידי"נ הרבני המופלג יא"מ מוכתר במדות טובות שב"ו, מוהר"ר ישעי' ברק שו"ב דמתא פה שאוול ני"ו, שהי' לעזר לי בהעתקת הכ"י שלי מד' ישא ברכה ושלום עד בלי ירח, כברכת המחבר הסכמות מרבני גדולי זמננו שליט"א נמצאו אתי אך מרוב הוצאות הדפוס לא הדפסתי. החלותי להעריכו בשנת "ואלה בני גרשון" לפ"ק.