ביאור מרדכי ברכות צח

שיברך ואינו ר"ל שיברך מיד אלא ימתין עד שיהי' הפסק בדבר דאז ברכתו דלשעבר אינו מועיל עוד אפי' אם ברך כבר וממילא חייב לברך אח"כ קודם האכילה ואע"ג דגורם לברכה לבטלה מספק ה"ל רק בשב ואל תעשה משא"כ אם יאכל מיד בלי ברכה ה"ל עביד איסורא בקום ועשה אבל בברכה דלאחריו אם מסופק גם הר"י מודה דלא יברך מספק דשב ואל תעשה עדיף ומוטב שיהי' האיסור במה דלא ברך משיעשה איסור לברך לבטלה אבל בשלפניו הוא בהיפוך ויש תקנה לדבר אם ממתין ותו לא עביד איסורא במעשה כלל ולפ"ז אם כבר טעם באמת מודה ר"י: ובזה מיושב תמיהת הב"י בסי' קס"ז ד"ה ואם הוא מסופק וז"ל יש לתמוה שרבי' עצמו כ' בסי' ר"ט בשם הרמב"ם כו' ולענ"ד י"ל דלקמן מיירי שכבר טעם מן הכוס וא"כ אם ברך כבר ויברך גם עכשיו עביד איסורא דברכה לבטלה ע"כ שרינן לי' טפי למעבד ספק איסורא דאכיל' בלי ברכה אבל בסי' קס"ז מיירי כשעדיין לא טעם מפרוסת המוציא ומסופק אם ברך או לא ובכה"ג אם ימתין כדי שיעור הפסק דינו שיברך שנית ומורינן לי' שימתין דעביד איסורא דברכה לבטלה בשב ואל תעשה ולא שרינן לי' לאכול מיד דעביד איסורא דאוכל בלי ברכה כנלע"ד ומ"מ אנן קי"ל דספק ברכות להקל בכל גווני: וצ"ל הטעם דקפדינן טפי על איסורא דאסמכתא דלא תשא מעל איסורא דנהנה בלי ברכה: הדרן עלך שלשה שאכלו: א דאין מבדילין על הפת ובי"ט ט שחל להיות במ"ש עיין בהרי"ף לקמן בסמוך ובש"ע סי' רצ"ו ס"ב: ב להוציא בני ביתו אינו יכול והטור ס"ס רצ"ז חולק עליו ולהב"י לדעתו אף לגדולים יכול להוציא ואפי' לאחרים אבל מסקנת הט"ז והמג"א שם דלא פליג הטור רק בבני ביתו הקטנים ע"ש: ג בלא הסח דעתו וכ' המג"א סי' רי"ז סק"ב דוקא שהי' דעתו לחזור לאלתר ולחד תירוצא שם סק"ג דוקא במריח אותן בשמים עצמם ע"ש ואם נוטל ביד בשמים אחרים להריח ודאי דצריך לברך שנית אם שינה מקום בנתיים אף שהי' דעתו לחזור: ד צריך לחזור למקומו והר"אש שם ס"ל דכל מיני דגן דינן כפת ועיין בש"ע סי' קע"ח ס"ד וה' ובסי' קפ"ד ס"ג ובמקומו יבואר אי"ה: ה אין הנטילה מעכבת כו'. פי' חובה ודאי דליכא בז"הז שאין מצוי בינינו מלח סדומית אלא אפי' מצוה משום והייתם קדושים נמי ליכא דדוקא להן שהיו רגילין בו מחמת חשש מלח סדומית לכן הוי ג"כ מצוה משא"כ לנו שאין אנו רגילין משום דליכא חשש מל"ס מצוה נמי ליכא וא"צ ליטול כלל כ"ה בר"אש אבל הרר"י כ' סברא זו רק לפטרו מברכה אבל לא מגוף הנטילה ע"ש ואפשר שזו היא דעת הראב"י דלא פליג בסמוך על הספר יראים רק בברכה ולדברי כולם אסטניס שרגיל ליטול ידיו אחר הסעודה צריך ליטול ידיו קודם ב"ה כמ"ש בס"ס קס"א וברשב"א בת"ה בסוף שער א' משמע דלא פטר שאר המסובין רק