ביאור מרדכי ברכות עה

בע"ב א"כ זהו דלא כהראב"ד ודברי הר"אש שהביא פי' הערוך ואחריו דברי הראב"ד צ"ע:

שוב ראיתי דלהסוברים בסי' רי"ו ס"ו דבמשחא כבישא שבשמו בבשמים וסיננו והוציאום מברך בש"ע לפ"ז יש לישב דלא קסתרי אהדדי דברי דש"י כלל דכאן מיירי בכה"ג דמשחא כבישא כשהוציא העיקרין דברכתו בש"ע וברכה זומברך אף בבא להעביר הזוהמא כדפרש"י לקמן וגם א"ש הא דלב"ש ולר"ג מקדימין השמן דקשה למ"ד דברכתו במ"ב הא ה"ל כברכת שהכל שאינה מבוררת והשתא דברכתו בש"ע לק"מ ואפ"ה ס"ל לב"ה דמברך על ההדס קודם דברכה זו דבש"ע בכה"ג דמשחא כבישא והוניא העיקרין לא מיקרי ברכה חשובה דלא יתכן שבשביל שהוציא העיקרין נשתנה למעליותא בברכתו טפי מאילו הי' העיקרין שם אע"כ דברכת בש"ע היא ברכה גרועה מברכת בע"ב אדרבה היא ברכה כוללת משחא כבישא שהוציא מהן עיקרין וגם א"ש דלא פירש"י כאן אפרסמון משום דלא הוצרך לכך דיש ברכה בש"ע אף בלי אפרסמון וא"ש:

צט ברית ותורה חיים ומזון. ובסוף מכילתין הביא הספר דברי מהר"ם שחולק ע"ז:

ק שחותמין ביין על הגפן ועל פ"הג וכן דעת הרשב"א בחידושיו:

קא ובשבתות וי"ט ור"ח כו' אבל לא בחנוכה ופורים:

קב ועל העץ ועל פ"הע ועל הגפן ועל פ"הג אבל שאר הפוסקים כתבו הנוסחא להיפוך ע"הג קודם ע"הע:

קג אבל בנ"ר לא שייך כלל כו' אע"ג דחותם על הארץ וע"הפ ע"כ ליהוי הך חתימה במקום ברכת בנ"ר כדמשמע ברשב"א סברא זו גבי יין ותפוחים להסוברים דגומר ביין ע"הא וע"הב וה"הד הכא גבי פ"הע וי"ל דחתימה זו היא בלי מלכות ולא מהני במקום ברכת בנ"ר ומ"מ הר"אש חולק בזה משום דגם ההתחלה דעל העץ שייכא גם על התפוחים וכדומה. מיהא באכל פרי האדמה דלא שייכא סברת הר"אש בכה"ג מודה למהר"ם דלא יצא בברכה דמעין ג' לפטור בנ"ר:

קד כגון שהיו לפניו יין ושאר משקין דאז פוטר כו' לכאורה תמוה דהאר"ח לעיל מ"א ב' סתמא יין פוטר כל מיני משקין ודומיא דרישא דפת פוטר כל מיני מאכל שכ' הרשב"א ע"ש הרז"ה דאפי' בלא הי' לפניו פוטר אך טעם הספר מבואר בסמוך במ"ש דהא השתא בז"הז ליכא קבע כו' ופי' לכן לא דמי לפת דכיון שקבע עליו דעתו על כל מיני מאכל שיביאו לו אבל ביין כיון דהאידנא ליכא קבע ליין לכן בעי' שיהיו המשקין לפניו בשעת ברכה דוקא וא"ת הא ביש לפניו פירות דג"כ לא קבע עליהן מ"מ כ"ו שיש מאותו המין לפניו אע"ג שלא הי' לפניו בשעת ברכה אצ"ל עוד די"ל דהתם שניהן מידי דאכילה וברכותיהן שוות אבל יין ומשקין שאין ברכותיהן שוות ורק שנפטרו מפני שהן טפלים ליין בכה"ג בעי' דוקא שיהיו לפניו בז"הז דליכא קבע ליין לפ"ז להטור דס"ל בסי' קע"ד דיש קבע ליין א"צ להיות המשקין לפניו ולכן סתים הטור אח"כ דיין פוטר למשקין ולא חילק מיהו אם אין עוד יין לפניו ואח"כ הביאו משקין בהא גם להטור צריך לברך דכמו בקבע על הפת דאם מביאים אחר שעקרו מהפת בעי ברוכי דדברים הבאים לא"הס טעונין ברכה מכ"ש בקבע שעל היין:

ודע דאפי' לדעת הספר דבעינן משקין לפניו היינו בקבע על היין לחוד אבל בקבע על הפת ושותה גם יין מנו דהוי קביעות לפת הוי נמי קביעות ליין ואז פוטר המשקין הבאים אח"כ דהיינו כ"ז שלא עקר מן הפת אבל אחר שסלק ידו מן הפח דהיינו עקירת שלחן אז ה"ל דברים הבאים לא"הס. אלא שדין זה דעקירת שלחן אין מצוי בינינו כ"ז מובן מדברי המג"א סי' ר"ו סק"ז וסי' ר"ח ס"ק ק"ד:

קה ס"מ דאכל מצות מברכין כו' ולא קי"ל הכי כמ"ש