ביאור מרדכי ברכות עב

ונברך וכ"ז ביין אבל בשאר משקין דלא ברך עליהן רק מפני שהיו טפלים נפטרים בכה"ג לכ"ע מיד בעק"ש בלא אמר הב לן ונברך או כשאמר הב לן ונברך דדינו כעק"ש צריך לברך לפניהן ואפי' לאחריהן צריך לברך וכ"מ במג"א סי' ר"ח ס"ק כ"ד מיהו אם שתה אותן המשקין עצמן בת"הס ורוצה לשתות מהן עצמן אחר הסילוק ועק"ש או אחר שאמר הב לן ונברך דבר זה תליא בספיקו דהרשב"א בחידושיו וז"ל ונ' שאם התחיל לאכול מהן בת"הס ונמשכה אכילתן עד לא"הס גם אותן שאכל א"הס אין טעונין ברכה כו' ונ' שהוא פלוגתא בירושלמי כו' ומיהו קצת ראי' יש לחייב מדקי"ל בברך על היין שבת"הס כו' ע"ש וכן כאן במשקין ועיין:

פז דלעולם לדידן הוי יין שבת"הס כו' וברו' מבואר עוד דאפי' בזמניהם היינו דוקא בלא קבע על היין אבל בקבע על היין או שהי' לפניו קודם הסעודה שהי' דעתו עליו מהני אפי' בימות החול כשברך לפ"המ לפטור את שלא"המ ומזה למד הר"ם שהביא הספר לקמן מ"ד א' דה"הד גבי יין ושאר משקין דמהני הי' לפניו כמו שיתבאר שם בע"ה:

פח אכסא קמא כו'. התחלת הדיבור הזה קאי אדברי הרי"ף ז"ל דמייתי הכא הך עובדא דבפ' ע"פ:

פט שא"צ לברך על היין שבת"המ ברכה לאחריו. בזה כל העוסקים שוין אלא שנחלקו בטעם הדבר דלרשב"ם ובעל המאור שם הטעם משום דברכת ג' פוטר מעין ג' והרשב"א לא ס"ל הכי שיהא ברכת ג' פוטר מעין ג' ומ"מ ביין ותמרים כיון דזייני והי' ראוי לברך עליהן ב"ה פוטר ברכת ג' והר"אש לא ס"ל הך סברא ומ"מ נפטר היין שבת"הס מברכה אחרונה משום דהוי טפל אל הפת לענין ברכה אחרונה ונ"מ דלהר"אש ביין דלא"המ מברך גם לאחריו אבל לטעמי קמייתא פטור מברכה לאחריו אבל ביין שלפ"המ שוין כולם דאצ"ל לאחריו:

להרשב"ם ורשב"א כטעמייהו ולהר"אש אע"ג דל"ל הסברא דרשב"ם מ"מ פטור מברכה אחרונה משום דבא לעורר האכילה אבל הרמב"ן במלחמות שם כ' דמברך ברכה אחרונה על היין שלפ"המ אם לא שיסמוך עצמו על הברכה אחרונה שיברך על הכוס שלאחד ב"ה ומשמע מדבריו אפי' כששותה לפ"המ וגם ת"המ לא אמרי' כשם שאצ"ל לאחריו על שבת"המ שנעשה טפל אל הפת לענין לאחריו כן אצ"ל על שלפ"המ דב"ה הפוטרת את היין שבת"המ אגב גררא דידי' פוטרת גם לפ"המ כדמשמע שם במאור דס"ל הכי וכ' שם שגם חכמי ארצו ס"ל הכי אבל הרמב"ן לא ס"ל הכי ואפי' בכה"ג צריך לברך לאחריו ומשמע שם דיכול לברך הברכה אחרונה על שלחנו קודם ב"ה אבל הטור סי' תע"ג גבי מרור ס"ל בהא כסברת המאור דהיכא שי"ל אותו דבר עצמו ת"המ שנפטר ע"י ב"ה אז אגב גררא דידי' נפטר גם הך דלפ"המ:

ואין להקשות להרמב"ן הא דתנן ברך על היין שלפ"המ פוטר את היין שלא"המ הא צריך לברך לאחריו על היין שלפ"המ ואע"ג דדעתו לשתות גם ת"הס לא מהני לפטרו מברכה אחרונה דלק"מ דהרי יכול לברך הברכה אחרונה קודם ב"ה אחר ששתה היין דלא"המ כמבואר בלשון הרמב"ן שם ומבואר שם ברמב"ן דאפי' אכל תמרים לא מהני ב"ה כ"א כשהן עיקר מזונו עיין תו' לקמן מ"ד א' ד"ה ר"ע:

צ משום דזה לשרות כו' יש מקום לומר דאין כאן טעות הדפוס דהכל דבור אחד הוא וס"ל להספר כהרר"י דמחלק בין אכילה לשתי' ומשום דהב לן ונברך הוי כסלק ולכן צריך לברך על היין משום דהוי לשרות וכלשון הרר"י שהבאתי באות פ"ו אמנם העיקר שהתחלת הדבור הוא וקאי אלישנא דש"ס בסוגיין:

צא דאז ודאי צריך לברך אחריו ברכה א' מעין ג' כו'. ק' איך קאמ' דודאי הוא דהא לכל הפוסקים שהבאתי באות פ"ט אין היין שלפ"המ בעי ברכה אחרונה דנפטר ע"י ב"ה ואפי' להרמב"ן דס"ל דלא נפטר ע"י ב"ה מ"מ מודה דאצ"ל הברכה אחרונה קודם האכילה אלא סגי לי' לברך אותה קודם ב"ה מיהא בזה י"ל שיברך מיד כדי לצאת ידי ספקא דפלוגתא אבל מ"מ דברי הס' אכתי ק' שהן דברי התו' וא"א לפרשן נגד דברי הר"אש דלדידי' אצ"ל על היין שלפ"המ ומיהו גם בהא י"ל דהבדלה שאני דלא הוי טפל אל הפת כשאר יין שלפ"המ דבא לעורר אבל על הטור דט"ל היכא שי"ל אותו דבר ת"המ כיון שנפט' אותו דפ"המ ע"י ב"ה נגרר עמו גם הא דלפ"המ א"כ גם כאן הא מיירי שיש לו יין ת"המ ואצ"ל על היין דלפ"המ וצ"ל דמיירי באינו ידוע לו שיהי' לו ת"המ או דעכ"פ אם רוצה לברך אחריו מיד אין בו משום ברכה לבטלה ועושה כן כדי לצאת ידי ספקא דפלוגתא ולפ"ז תו אין כאן סתירה מדהכא למ"ש התו' לקמן ד"ה בא וז"ל אע"ג דיין שלפ"המ פוטר כו' דק' לכאורה הא שם ברכו לפני הנטילה דבכה"ג ודאי אינו פוטר די"ל דוקא גבי הבדלה ס"ל דא"פ הך דלפ"המ לת"המ אבל בשאר יין שפיר אפי' היין דקודם נטילה פוטר את של ת"המ ומכ"ש אם נפרש דהא דא"פ את של ת"המ הוא רק מכח זה שברך אחריו על היין דלפני נטילה כדמשמע מלשון התו' שכ' דאז ודאי צריך לברך אחריו ברכה מעין ג' ולא פטר יין שבת"המ דמשמע דהברכה לאחריו גורמת להא דודאי תו לא תקשה מידי דהרי הא דצריך לברך לאחריו זהו ודאי דוקא בהבדלה לכל הפוסקים כדכתיבנא ואפי' בהבדלה הוא רק כדי לצאת ידי ספק ברכה על היין ששותה ת"הס אבל לעיקר הדין אצ"ל לאחריו על היין שלפ"המ:

ועוי"ל דלפ"ז היינו דוקא בשותה כשיעור שצריך לברך אחריו אבל באינו שותה כשיעור ברכה אחרונה דאין מברך לאחריו אז אצ"ל לפניו על היין דת"המ וס"ל להתו' לאוקמי הך ברייתא דבא להם כו' אפי' אם שתו פחות מכשיעור:

ובהכי א"ש קצת מה שתי' התו' וז"ל כיון שעלו להסב הוי שינוי מקום וצריך לברך וק' להרשב"ם דס"ל בפסחים ק"א ב' דיין הוא מהדברים הטעונין ברכה במקומן ולית בי' משום שינוי מקום לר"ח שם דס"ל לרשב"ם והר"אש הלכתא כוותי' והשתא ניחא דבשתה כשיעור בלא"ה א"ש משום שמברך לאחריו ובלא שתה כשיעור לא שייך הך דינא דטעונין ברכה במקומן דבפחות מכשיעור לעולם בשינוי מקום צריך לברך כמ"ש במג"א בסי' ר"י