ביאור מרדכי ברכות סב

אבל אם הפ"הא חביב אין מעלתו דבפ"הע דוחה מעלת החביב כיון דחינו מבורר כ"כ וא"כ תו' לק"מ ממ"ד דגם באב"ש פליג' אבל מדברי עולא הוקשה להר"אש לטעמי' דס"ל דלעולא לא איכפת לן בחביב ולא במין ז' אלא דבאב"ש יכול לברך תחלה על איזה שירצה והיכא דאינו חביב שפיר תקשה על ב"הג דהרי בפ"הע מבורר נגד בפ"הא וע"כ דחק לפ' דעולא לא בא להשמיענו דין הקדמה כלל אך שזהו דוחק דמשמעת המשך לשון הר"אש דאכתי לא אסיק הר"אש דמיירי עולא באינו חביב עד סוף דבריו וא"כ אי הוי ס"ל לחלק כנ"ל אליבא דב"הג גם מעולא לא ק"מ אע"כ ס"ל דאין לחלק בכך דממ"נ אי מיקרי בפ"הע מבורר מהני גם נגד החביב כמו בפ"הא לגבי שהכל ואי אינו מבורר כ"כ דלמא אינו מבורר כלל דאפי' כששתיהן שוין בחביבות איננו מעלה כלל והקו' במ"ע איך יתרץ הר"אש למ"ד דגם באב"ש פליגי:

ונראה לתרץ הר"אש דלפמ"ש הרשב"א הוי ס"ל לש"ס בס"ד דטעמא דת"ק דברייתא דמברך ע"הצ ופוטר את הזית משום דחביב דינו כעיקר ופוטר הטפל אבל לר"י דזית מין ז' חשוב לא נפטר ע"י הצנון וע"כ מברך ע"הז. לפ"ז י"ל שפיר ודאי גם לרבנן ס"ל דמבורר עדיף מחביב אלא למ"ד במסקנא דבאב"ש פליגי ס"ל דברייתא מיירי באין הצנון עיקר כפשטא דברייתא וכס"ד דש"ס ומשום דצנון חביב ה"ל כעיקר ולכן פוטר הזית ובכה"ג דממעט בברכה ודאי מעוטי ברכות עדיף ממעלת מבורר אבל ר"י דס"ל דיש לזית חשיבות דמין ז' ולא נעשה טפל לגבי צנון ע"כ מברך גם ע"הז וממילא שצריך להקדימו אבל ב"הג דפסק דמברך בפ"הע תחלה היינו כששתיהן שוין בחביבות דאז צריך לברך שתיהן וליכא מעוט ברכה ורק הקדימה לבד בזה בפ"הע דמבורר יותר מבפ"הא מוקדם לבפ"הא והסוגיא דלעיל דס"ל דמבורר עדיף מחביב אזלי אליבא דעולא דס"ל דאף בצנון דחביב מברך ע"הצ וחמר ומברך ע"הז ולא נפטר א' ע"י חבירו וה"הד גבי כרוב נפרגיות לא מהני חביבות דפרגיות למיהוי כעיקר לפטור הכרוב וכיון דליכא מעוט ברכה מעלת מבורר עדיף ואפ"ה לא תקשה א"כ לעולא איך קאמר ד"ה מברך כו' דמשמע דמקדים הצנון דברכתו בפ"הא לברכת בפ"הע הא בפ"הע מבורר משום דבאמת לא מיירי עולא כלל מדין הקדמה ובאמת מברך ע"הז תחלה ולא קמ"ל עולא רק הא דאין ברכת הצנון פוטר הזית וא"ש:

ואין להקשות א"כ דלמ"ד דגם באב"ש פליגי ס"ל למסקנא דלרבנן מברך ע"הצ ופוטר הזית מאי פ"הג במאי פליגי ואר"י להקדים הרי גם לפטור מיירי רבנן די"ל דקו' הש"ס במאי פליגי אליבא דר"י הוא דלדידי' אין הצנון פוטר הזית ולדידי' פריך מה תועלת יש בהקדמת הזית כיון שאינו פוטר הצנון כמ"ש התו' ד"ה במאי ופ"הג שפיר אבל לרבנן באמת י"ל דנ"מ לפטור ובאמת ה"ט דדייקו התו' לפ' הקו' במאי פליגי אליבא דר"י דוקא גם בלא"ה לא קאי הקו' לרבנן דהא גם לעולא אליבא דרבנן מקדימין החביב וא"כ מאי ק' להש"ס טעי אליבא דהך מ"ד אע"כ דהקו' לר"י וא"ש:

ואין להקשות א"כ דהא דתניא דהצנון פוטר הזית הוא משום דחביב מיקרי עיקר מאי קמותיב לי' תלמודא אעולא הא להר"אש מצי מיירי עולא באינו חביב דליכא קדימה ולכן מברך ע"ז וחוזר ומברך ע"ז דכיון דאב"ש שוין דלק"מ דמ"מ עולא אמתני' קאי דמיירי בחביב ובכל גווני קאמר עולא מברך ע"ז וחוזר ומברך ע"ז (ובהכי יתישב הגי' פשיטא ומיתיבי דעל חביב מותבינן לי' מברייתא ובאינו חביב הוא פשיטא ואין להאריך בזה):

אבל הרשב"א עצמו אינו תופס תי' זה לעיקר וכ' דלס"ד הוי ס"ל להש"ס כקו' דרש"י דברך על פירות האילן בפ"הא יצא אף בתרי מיני ולדבריו רבנן דמשנתינו אינן רבנן דלעיל מ' א' דל"ל הך דינא דברך בפ"הא יצא אלא רבנן דס"ל בהא דברך בפ"הא כר"י דלעיל וכדסתים לן תנא דלעיל. גם צ"ל לפ"ז הא דפליג ר"י בעיקר דינא פליג וס"ל דבתרי מיני אין ברכת בפ"הא פוטר לפ"הע והטעם דאמר ד"י משום שהוא מין ז' הוא לענין הקדימה דזית אבל הא דאינו נפטר הזית בברכת הצנון מזה לא הזכיר ר"י כלום דאל"כ דגם ר"י מודה לדינא דת"ק ודאי מעוטי ברכות עדיף וכמ"ש במג"א סי' רי"ב סק"ג אע"כ להס"ד בעיקר דינא פליגי גם צ"ל לפ"ז דהמקשה הוי ס"ל דזה מיקרי דיעבד כיון שעתיד לברך גם ע"הצ דאל"כ ודאי דל"ל בס"ד דבתרי מיני לכתחלה יברך רק שפ"הא דאינה ברכה הראוי' לגבי פ"הע אע"כ דהמקשה ס"ל דזה מיקרי דיעבד וכסברת הפוסקים שהובא בב"י סוף סי' ר"ח וכמ"ש לעיל סוף אות נ"ד ולהרר"י דס"ל דאם נתכוין לפטור בברכה א' יצא אף בתרי מיני והא דאמר עולא מברך ע"ז וחוזר ומברך ע"ז משום דלכתחלה אין לו לכוין להפקיע עצמו מברכה הראוי' כמש"ל אות נ"ה א"ש ברויחא טפי דלפ"ז אצ"ל דלהמקשה ל"צ הך דינא דרש"י דבתרי מיני לא יצא אלא גם להמקשה דינא הכי הוא רק להמקשה דס"ל דזהו מיקרי דיעבד כדב"ל בלא"ה גם לפי' הרשב"א א"כ אדרבה צריך הוא לברך ע"הצ ולכוין לפטור הזית כדי למעט בברכות ולפ"ז ר"י דפליג צ"ל דאיהו ס"ל דזה מיקרי לכתחלה וכמו דס"ל לעולא דמשו"ה מברך ע"ז וחוזר ומברך ע"ז ולא מכוין להפקיע ברכה הראוי' כן הוי ס"ל לר"י בס"ד ואין להקשות א"כ קשין דברי הרר"י אהדדי דכאן פוסק כעולא א"כ מיקרי לכתחלה אע"ג ששני הברכות לפניו ולקמן ע"ב מוכיח הרר"י דאין ברכת ג' פוטר מעין ג' מדצריך לברך לאחריהם ולא סגי לי' בב"ה ונדחה סברת הב"י שהבאתי לעיל סוף אות נ"ד שכ' דהתם משום דלכתחלה צריך לברך מעין ג' ברכתו הראוי' ולהרר"י דמוכח מיני' צ"ל דס"ל דזהו מיקרי דיעבד כיון שעתיד לברך ב"ה ה"ל הברכה דמעין ג' ברכה שא"צ והרי כאן ס"ל להרר"י דלא יכוין בבפ"הא להפקיע הברכה דפ"הע ומיקרי לכתחלה דלק"מ בשלמא התם ממילא נפטר הך דמעין ג' ע"י ב"ה שפיר הוקשה להרר"י דאי הוי ס"ל דמהני ג' לפטור מעין ג' לא הוי צריך לברוכי מעין ג' אבל כאן דאם אינו מכוין אפי' דיעבד לא יצא אין אנו מכריחין אותו לכתחלה לכוין אדרבה טוב שלא להפקיע ברכה הראוי' וכן לא דמי להא דאסיק במג"א סי' רי"ב סק"ג דמברך על העיקר לפטור הטפל אפי' בטפל חביב משום דמעוטי ברכות עדיף דהיינו ג"כ משום דממילא נפטר הטפל ע"י העיקר:

ובזה מיושב היטב מ"ש התו' בסוף ד"ה מיתיבי וז"ל לכן צריך להנהיג הכי כו' דתמהו כל המפרשים הא בתרי מיני לא מהני בפ"הא לגבי פ"הע וצריך לדחוקי דצריך להנהיג הכי ר"ל לענין זה שיברך על הקליות אבל לא שיפטרו התפוחים. ודוחק אבל להנ"ל י"ל דהתו' דפסקו כמ"ד דגם באב"ש פליגי ואינהו מצי סברי דלהך מ"ד לא אמרי' חסורי מחסרא כמ"ש הרשב"א אלא מפרשינן הברייתא כפשטא כס"ד דש"ס דלרבנן ברכת הצנון פוטר הזית אי משום דגם בתרי מיני פוטר או משום דמיקרי דיעבד ומכוין לפטור הזית אך בהא דפליג ר"י וס"ל דמברך ע"הז ס"ל להתו' דלא פליג ר"י בעיקר הדין כלל דאף לדידי' פוטר ברכת הצנון את הזית עכ"פ כשמכוין ואפ"ה מקדים לברך ע"הז משום דהוא מין ז' עדיף לאפושי ברכה כדס"ל להא"ז שהובא בהגהה בסי' רי"ב והכי עדיף טפי מדנימא דפליג ר"י בעיקר הדין ולא הזכירו בדבריו כלל אלא דבאמת מודה ר"י דברכת הצנון פוטר רק דאפ"ה מקדים ברכת הזית משום חשיבות דמין א' וממילא לפ"ז בתפוחים וקליות מברך ע"הק דהוי מין ז' כדס"ל לר"י והלכה כמותו ופוטר את התפוחים ומ"מ הפוסקים לא הביאו דין זה משום דאנן קי"ל כעולא דלדידי אין ברכת הצנון פוטר פ"הע וברייתא מוקי לי' בצנון עיקר גם ס"ל כמ"ש הרשב"א דגם למ"ד דגם באב"ה פליגי חסורי מחסרא להברייתא אבל התו' מפרשים הסוגיא כדאמרן וס"ל כהא"ז וא"ש:

והמג"א סי' רי"ב סק"ג הקשה להא"ז מאי פריך הגמ' ל"ל לר"י הא דתנן כל שהוא עיקר כו' דמאי קו' דחשיבות דמין ז' עדיף להקדים הטפל ולברך עליו ע"ש ונלע"ד לתרץ בתרי גווני חדא דאפי' לפי מאי דפרישית בדברי התו' דקליות פוטרין התפוחים כמו צנון לזית והא דפליג ר"י בזית משום דמין ז' עדיף ממעוטי ברכות עדיין י"ל כשי' המג"א משום דיש לחלק דדוקא כאן ברכת בפ"הא על' פ"הא דעכ"פ לכתחלה אינו מברך ברכה הראוי' לו ע"כ ס"ל לר"י כיון דמין ז' חשוב יקדימנו ורמיא עלי' לברך ע"הז ברכתו הראוי' ולא יפטרנו בברכת בפ"הא דמהני רק דיעבד אבל כשהצנון עיקר דפוטר הטפל אף לכתחלה בזה י"ל גם להתו' למעוטי בברכות עדיף כדס"ל להמג"א:

ועוד די"ל דגם להא"ז דס"ל דאפי'