ביאור מרדכי ברכות סא

וראי' לסברא זו דמיקרי לכתחלה כדי לקיים ברכה הראוי' ממ"ש הב"י סוף סי' ר"ח וז"ל ויש להקשות על סברא זו כו' עד ושמא י"ל דהיינו לכתחלה אבל דיעבד פטרי עכ"ל מבואר מזה דס"ל דלכתחלה מברך המחויב דהיינו מעין ג' והוא ממש כנדון דידן אמנם התו' והרשב"א שהוכיחו מסוגיא דלקמן ע"ב דאין ברכת ג' פוטר מעין ב' ולא ניחא להו בסברת הב"י הנ"ל אינהו ס"ל ע"כ דזהו מיקרי דיעבד כיון דבלא"ה צריך לברך ב"ה וא"כ עיקר סברא זו במחלוקת שנוי' ועיין:

נה לא נפטר זית וכ' הב"י ר"ס ר"ו ע"ש הרר"י דהיינו דוק' בלא נתכוין אבל בנתכוין לפטור את הזית שפיר יצא ע"ש ותו הביא דברי הרשב"א בחידושיו כאן דאפי' בברכותיהן שוות אין הגרוע פוטר את החשוב כ"א בנתכוין ומשמע שתופס כדברי שניהם ולכאורה ק' הא א"א לקיים שניהם דאי אמרינן דאפי' באב"ש אם נתכוין לפטרו יצא ואם לא נתכוין גם אם ברכותיהן שוות לא נפטר החשוב א"כ ק' ממ"נ אי מיירי עולא בלא נתכוין המ"ל דגם בברכותיהן שוות ד"ה מברך ע"ז וחוזר ומברך ע"ז לר"י דמין ז' עדיף וה"ל חשוב ולא נפטר בברכה שברך על החביב ולכן אם ברך ע"הח חוזר ומברך על מין ז' ולרבנן דמין חביב עדיף וחשוב אם ברך על מין ז' שאינו חביב חוזר ומברך, על מין החביב שאינו נפטר בברכה שעל המין שאינו חביב ואי מיירי בנתכוין דאז פוטר זה את זה א"כ גם באין ב"ש לא שייך מברך ע"ז וחוזר ומברך ע"ז דהא נפטר פ"הע ע"י ברכת בפ"הא וע"כ אי הא לא קיימא הא וי"ל דנהי דס"ל לרשב"א דגם בב"ש בעינן כוונה לפטור את החשוב וכן מהני כוונה אפי' באב"ש מ"מ יש חילוק ביניהן דגבי ב"ש ודאי לכתחלה ראוי לכוון לפטור את החשוב כדי לצאת בברכה א' ולא ירבה בברכות אבל באב"ש דאע"ג דבכוונה נפטרו בברכה א' מ"מ לכתחלה לא יכוין לפטור דעדיף לברך ברכה הראוי' לכל א' ולפ"ז שפיר פליגי בב"ש ולא מצי למימר ד"ה מברך ע"ז וחוזר ומברך ע"ז דהא לכתחלה צריך שיכוין לפטור שניהן בברכה א' שאינו יוצא בברכת בפ"הא רק דיעבד ומתקיימין דברי הרר"י וגם דברי הרשב"א וא"ש:

ומעתה י"ל ג"כ אע"ג דלהרשב"א אם נתכוין לפטור מהני אפי' כשלא הי' לפניו כלל המין הפני עד אחר אכילת הראשון כמבואר בדבריו היינו מפני שב"ש אבל באב"ש דמהני נתכוין לדעת הרר"י בעינן דוקא שיהא המין השני לפניו בשעת ברכה כמשמעות לשון הש"ע סי' ר"ו ס"ב:

נו ואיזה שירצה יקדים זהו לשון הרי"ף ז"ל וע"ז סיים הספר וכן פירשו כו':

נז והיינו כרבנן ולפ"ז איזה שירצה ר"ל החביב כדמפרש"י וז"ל איזה שירצה דמתני' החביב עליו משמע דאע"ג דבירושלמי שהביאו התו' לעיל ל"ט ב' בד"ה אבל דפת טמא נקי ופת קיבר טהורה מברך על איזה שירצה ר"ל אף באינו חביב דהרי שם הנקי סתמו הוא החביב מ"מ כאן ס"ל להש"ס דמסתמא לא יחלקו רבנן על מעלת מין ז' אם אין נגדו מעלה אחרת דחביב אבל הר"אש במסקנתו פי' דהא דאמר עולא מברך ע"ז וחוזר ומברך ע"ז ר"ל שאין דין קדימה כלל ואיזה שירצה יקדים ובטור סי' רי"א כ' וז"ל על איזה שירצה יברך תחלה כו' ובסמ"ק כ' כשאב"ש צריך להקדים החביב וא"א הר"אש ז"ל כ' בסברא הראשונה עכ"ל וק' הא ליכא מאן דס"ל הכי דלא בעינן חביב באב"מ זולת הר"אש א"כ מאי דסתים הטור תחלה הוא רק דעת הר"אש וה"ל להטור רק לכתוב מתחלה דעת הר"אש ושהסמ"ק חולק ונראה מזה דהטור הבין דגם דעת רש"י הוא כהר"אש ולכן לא כ' רש"י לפ' דברי עולא דמאי יקדים אם הזית או הצנון משום דס"ל לרש"י הפי' כהר"אש דלא איכפת לן בקדימה כלל באב"ש ויעשה כמו שירצה ואפשר דהטור ס"ל דלהר"אש גם הרי"ף שכ' ואיזה שירצה יקדים אינו ר"ל כמו איזה שירצה דנקטו רבנן דר"ל החביב אלא ר"ל איזה שירצה ממש בלישנא דירושלמי שהביאו התו' הנ"ל וא"כ גם להרי"ף אין כאן דין קדימה כלל וא"כ אין כאן חולק להדיא רק התו' והסמ"ק ולכן סתים הטור בראשונה וכ"מ בש"ע שהביא תחלה דעת הר"אש סתם אליבא דהסוברים הלכה כר"י ואם הי' סובר דדעת הר"אש יחידאה היא לא ה"ל לסתום כוותי' אפי' אליבא דהפוסקים כר"י ה"ל להזכיר ב' דיעות אם בעינן חביב באב"ש א"ו כדאמרן:

נח וכן פי' הר"מ משום דאמוראי לקמן ס"ל כר"י:

וכ' הב"י בסי' רי"א וז"ל וזה היפוך כל דברי המפרשים כו' ותימה הא הפו' בסוגיין ג"כ ס"ל הכי ודברי הר"מ הן דברי התו' ובאמת שדבריהם צריכין ביאור דאכתי איך מתורץ הקו' על ב"הג דהרי מדברי עולא מוכח דס"ל דפ"הע לא מיקרי מבורר וכן אפי' למסקנא למ"ד דפליגי גם באב"ש מ"מ מדקסברי רבנן דמברך ע"הצ והדר ע"הז ש"מ דס"ל לרבנן דאין בפ"הע מבורר לגבי בפ"הא ואפי' ר"י דפליג וס"ל דמברך ע"הז הרי טעמא קאמר משום דהוא מין ז' אבל בהא דס"ל לרבנן דאין פ"הע מבורר בהא ל"פ ר"י כלל וא"כ אכתי נשארו דברי ב"הג בקו' ונראה דתי' התו' הוא דב"הג ס"ל הא דאמרי' לעיל ל"ט א' דמבורר עדיף ממעלת חביב היינו דוקא ממעלת חביב אליבא דר"י דלדידי' אינו מעלה כ"כ אבל מעלת חביב לרבנן דעדיף לדידהו ממין ז' ה"הד דעדיף ממעלת מבורר וכן מין ז' לר"י דעדיף מחביב עדיף ג"כ ממבורר וכ"כ מהרש"ל להדיא בסוגין בתו' ד"ה מיתיבי דמין ז' לר"י עדיף ממבורר א"כ מינה דה"הד בחביב אליבא דרבנן וא"כ צ"ל דהסוגיא דלעיל בחביב לר"י קאמר דמבורר עדיף ולפ"ז הסוגיא דלעיל לא מצי אתיא כעולא דלדידי' באב"ש לכ"ע חביב עדיף ממבורר ולעיל גבי כרוב ופרגיות דהיינו אב"ש אמרינן דמבורר עדיף מחביב וע"כ כ' התו' דקי"ל כמ"ד לקמן דגם באב"ש פליגי וס"ל לרבנן דחביב עדיף אבל לר"י מין ז' עדיף מחביב והסוגיא דלעיל אתי כהך מ"ד ואליבא דר"י דלא מעדיף כח חביב ממין ז' לכן הה"נ דלא מעדיף מעלת חביב ממעלת מבורר אלא אדרבה מבורר עדיף אבל לרבנן דמעדיפי מעלת חביב נגד מין ז' ה"הד דעדיף ממעלת מבורר והא דנקט ר"י הטעם גבי זית משום שהוא מין ז' ולא קאמר הטעם משום דהוא מבורר עיקר טעמא נקט דהרי באמת הוא מין ז' ונ"מ בעלמא בתפוחים וקליות דלר"י מברך ע"הק אע"ג דברכתו אינה מבוררת מ"מ מין ז' הוא גם נ"מ לזית קודם שיניץ דברכתו בפ"הא ואפ"ה מברך ע"הז משום דהוי מין ז' אבל היכא דברכתו בפ"הע בלא"ה מקדימו משום דמבורר עדיף מחביב לדידי' ורק לרבנן עדיף חביב ממעלת מבורר אלא שהסוגיא דלעיל אליבא דר"י אזלי וכמ"ד דגם באב"ש פליגי:

ומעתה מובנים ג"כ דברי הר"אש שכ' דלבה"ג צ"ל דעולא לא בא להשמיענו דין הקדמה כלל ולדבריו צ"ל ג"כ אברייתא דחסורי מחסרא והכי קתני אבל אין הצנון עיקר ד"ה מברך ע"ז וחוזר ומברך ע"ז דלא בא התנא להשמיענו דין הקדמה כלל כמו דצ"ל בדברי עולא אבל אכתי ק' למ"ד אף באב"ש נמי מחלוקת ובלהקדים דמפורש בברייתא דלרבנן מברך ע"הצ תחלה ותקשה לבה"ג הא לדידי' מבורר עדיף אבל להנ"ל א"ש דבאמת לרבנן חביב עדיף ממבורר ורק שהסוגיא לעיל אזלי אליבא דר"י דמגרע מעלת חביב ורק בהא מחולק הר"אש עם התו' שהתו' מוקי הסוגיא לעיל אליבא דמ"ד דגם באב"ש פליגי ולא אליבא דעולא ומשום דאינהו פסקו דלא כעולא אבל הר"אש דאזיל בשי' הפוסקים כעולא ניחא לי' לאוקמי הסוגיא דלעיל אליבא דעולא וע"כ דחק לפ' דעולא לא בא להשמיענו דין הקדמה וא"ש וזהו עצמה היא שי' הר"מ רק שהר"מ פוסק להלכה כדס"ל להתו':

אמנם בהר"אש יש לפ' עוד דבלא"ה ל"ק על ב"הג ממסקנא דגם באב"ש פליגי די"ל דגם ב"הג דס"ל דבפ"הע מבורר נגד בפ"הא מ"מ אינו מבורר כ"כ כמו בפ"הא לגבי שהכל ולכן ברכת בפ"הא לגבי שהכל עדיף מחביב אבל בפ"הע לגבי בפ"הא מהני הא דמבורר רק כששתיהן שוין בחביבות