ביאור מרדכי ברכות ו

תרומות פירות ודזתים וענבים דתרומתן דאורי' וה"ל דק טעימה, דשרי להתו' אבל כאן בבריית' דעני נכנס לאכול פתו קאמר מקשי התו' שפיר:

ח דלקמן י"ד ב' אמרינן רב מקדים ומשי ידי ומברך ומתני לן פרקין ומנח תפילין והדר קריק"ש כי מטי זמן ק"ש כצ"ל:

ומשמע דראיתו הוא רק לדחות מאי דמשמע מפי' רש"י דאף בלא הגיע זמן ק"ש אסור ללמוד ע"ז כ' דשרי מהא דלקמן אבל בהגיע זמן אין ראי' משם כמ"ש במהרש"א וק"ק דה"מ התו' להוכיח גם מהא דלעיל דבא מן השדה בערב כו' אם רגיל לקרות קורא כו' הרי דשרי ללמוד עכ"פ קודם שהגיע הזמן ומכ"ש דמשמע מהתו' דלעיל דמוקי בהגיע הזמן ק"ש ונר' דמשם ה"מ למידחי דיש לחלק בין לומד באקראי ללומד בעיון דשייך טפי דאתא לאמשוכי ורש"י דקדק כאן וכ' שלא לעסוק בתורה והוא יגיעה בלימודו כמ"ש הט"ז בסי' מ"ז ס"ק א' ותו לא הוי קשה מידי מנ"ל לרש"י דאדרבה יש ראי' לרש"י מהא דבפסחי' ד' א' אמר אביי דלא ליפתח אינש בעידני' באורתא דתליסר כו' ולא עדיף בדיקת חמץ ממצות ק"ש וכבר הקשו בב"ח ובט"ז סי' תל"א משם על שיטת התו' דכאן עכ"פ לרש"י יש לחלק בין לומד בעיון ללומד באקראי ולכן מקשו מהא דרב הוי מתני לן פירקן דבזה ודאי שייך אמשוכי ואפ"ה שרי ומקשי' שפיר ובר"אש תי' לחלק בין רגיל לילך לבה"כ ובהר"רי תי' לחלק בין לומד לאחרים וכ"פ בש"ע סי' פ"ט ס"ו:

ט אבא בנימן כו' והא"רי א"ר ואיתימא רי"בל. מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר ויסב כו' כצ"ל:

י מפסיקין אם הם גבוהים י' טפחים סי' צ' סכ"א:

יא נראה ככופר כו' פי' דהוא גנאי לב"ה לחזור פניו ממנו וכתב הר"רי דגם בעומד בפנים ומחזיר פניו איכא איסורא ורק שאינו נקרא רשע כ"א כשעומד בחוץ ופשוט דלרש"י אם עומד אחורי העם ודאי צריך לחזור פניו לב"ה דאיכא תרתי לכוון לרוח אחת וגם החזרת פניו לב"ה אבל לפי' התו' דמיירי בעומד לאחורי העם לדבריהם כשעומד אחורי כותל שאין בו פתחים אינו מפורש דינו ס"ל דגם התו' מודי' בסברת רש"י דיש גנאי להראות אחוריו לב"ה וע"כ אין לעמוד כלל אחורי כותל שאין בו פתחים אבל הרר"י כ' לשיטה זו בעומד אחורי הכותל שאין בו פתחי' יחזור אחוריו לב"ה כי אין בזה קפידא כיון שמתכוין לרוח אחת ולפ"ז הא דאמרינן והוא דלא מיהדר אפי' כו' ומוקי לה בכותל שהפתחי' בו ה"ה דה"מ לאוקמי בכותל שאין בו פתחי' ובמהדר אפי' דוקא דשם הדין בהיפוך וכ' עוד הר"רי דבעומד בחוץ בצפון לד"ה אם מחזיר אחוריו לב"ה ודאי נקרא רשע אבל במחזיר פניו לב"ה שפיר דמי והיינו בעומד בצפון או בדרום דכשמחזיר פניו לב"ה מצרף עצמו אל הציבור אבל בעומד למזרח ומתפלל לצד צפון או דרום בזה לא מיירי הר"רי אבל הב"י בשם הג"מי כ' וז"ל וא"כ העומדים למזרח או למערב אל יהפוך פניו כו' אלא יהפוך פניו לצפון כו' וי"מ אחרי כמו חוץ ולפ"ז אף לצדדי' אסור עכ"ל ונ' דר"ל בעומד במזרח ומהפך פניו לצפון בזה י"א דאסור אבל בעומד בצפון מזה לא מיירי הס"מק ובמ"ש הגה' מיי' או למערב תמה בד"מ ובמע"מ דהא בקאי למערב יחזור פניו לב"ה ויצא ידי הכל וכבר פי' הדרישה דר"ל למזרח לדידן שהפתחי' לצד מערב או למערב לבני בבל שהפתחי' לצד מזרח ובזה תו לק"מ קושי' ד"מ וברור:

יב שיעור שני פתחי' ממש כדי שלא יביט לחוץ וכשיש עזרה