ביאור מרדכי ברכות כט

הזמנה מלתא היא דאתני עלייהו מעיקרא ע"ש ולהב"י הנ"ל דלמא אביי מודה דלענין להוריד מק"ח לק"ק הזמנה לאו מלתא היא. וכמו דמחלקינן לדידן גבי ג"ק דלכ"ע הזמנה מלתא היא. דאפ"ה להוריד מק"ח לק"ק קילא כן י"ל לאביי וי"ל ודאי לדידן דס"ל הזל"מ ולא ילפינן מע"ע כדהוי ס"ל לאביי אלא ס"ל כרבא דילפינן ממשמשי ע"א דלא נאסרו בהזמנה ורק בג"ק ילפינן מע"ע לכן אמרינן כיון דחזינן דהתירה התורה אע"ג דאזמני היכא דאינו ג"ק ה"הד גבי ג"ק עכ"פ לענין הורדה הזל"מ דלא גרע הורדה מגוף קדושה חמורה לק"ק מהוצאה לחול בתשמישין אבל לאביי דיליף מע"ע דאף תשמישי קדושה יאסרו בהזמנה ולא יליף מידי ממשמשי ע"א לדידי' כמו דלא מחלק בין ג"ק לת"ק וס"ל כיון דמצינו דהזמנה מלתא היא בג"ק ילפינן מיני' לת"ק כן לדידי' כמו דמצינו דהזמנה מלתא היא שלא להוציאו לחולין ה"הד שלא להורידו דלא מחלקינן בסברא באיסורא דאוריי' אם אין ראי' להתיר הזמנה בשאר מילי ומכ"ש די"ל כיון דלאביי הז"מ בת"ק דון מינה בג"ק דאפי' להוריד הזמנה מלתא היא והתם בתש"ר הוי ג"ק:

והנה בסנהדרין שם פירש"י דרשב"ג דמצריך ע"ל איהו ס"ל הז"מ ות"ק דלא בעי ע"ל ס"ל הזל"מ. והתו' מקשין עליו הא קי"ל כרבא דהזל"מ וקי"ל בגיטין נ"ד ב' דס"ת בעי ע"ל ובמאור הוסיף עוד דהא קי"ל ג"כ כשמואל במנחות מ"ב ב' דציצית בעי צביעה וטווי' לשמה והתם אוקמינן לשמואל כרשב"ג דבעי ע"ל וא"כ קי"ל כרשב"ג וממילא דהז"מ ואנן הא קי"ל דהזל"מ ע"כ פי' התו' והמאור בהיפוך מפירש"י דרשב"ג ס"ל הזל"מ ע"כ לא סגי בהזמנה ובעי ע"ל דעדיף מהזמנה ות"ק ס"ל הז"מ ע"כ סגי לי' בהזמנה ולא בעי ע"ל לפ"ז עכ"פ לת"ק הזמנה בעי משא"כ לרש"י לת"ק לא בעי לא ע"ל ולא הזמנה:

והרמב"ם פסק דהזל"מ וגבי ע"ל פסק בס"ת דבעי ע"ל וכן בפרשיות שבתפילין אבל בבתי התפילין פוסק כת"ק דלא בעי ע"ל והנה מאי דק' לדידי' מהא דקי"ל בציצית כשמואל מבואר התי' מתוך דברי הר"ן בגיטין מ"ה ב' משום דלפי הסוגיא בסוכה הנ"ל שאני ציצית דאמר קרא לך לשם חובך ותו אין ללמוד מציצית לתפילין כמו דאין למידין מציצית לסוכה והסוגיא דסוכה פליגא אהסוגיא דמנחות דבמנחות הוי ס"ל להש"ס דיש ללמוד מציצית לשאר מצות אע"ג דליכא קרא גבייהו דבעינן עשי' לשעה ולכן מוקי התם שמואל כרשב"ג משא"כ לסוגיא דסוכה וע"ש בר"ן גם בלא"ה י"ל דהרמב"ם מפ' הא דגרסי' במנחות עלה דרב ושמואל כתנאי כו' עיקרו אדרב קאי דאיהו ודאי לא ס"ל כרשב"ג אבל שמואל מצי סביר אף כת"ק אבל בהא דמחלק הרמב"ם בין ס"ת ופרשיות שבתפילין דבעי בהו ע"ל לבתי התפילין דלא בעי בהו ע"ל כ' במג"א סי' ל"ב ס"ק נ"א דה"ט משום דס"ל לחלק בין תשמישי קדושה לג"ק ובתי תפילין ה"ל רק ת"ק וס"ל כפיר"שי דהע"ל מטעם הזמנה הוא וקשה תינח בתפלה של יד אבל בשל ראש הא איכא שי"ן וה"ל איהו עצמו גוף קדושה טפי מגוילין לס"ת דשם י"ל כמ"ש הרמב"ן במלחמות בסוכה שם דגוילין אגב כתב הוא דקדשי וכאן השי"ן הוא בגוף הבתים ממש ולולא דברי המג"א הי' מקום לומר בהיפוך דס"ל להרמב"ם כשיטת התו' דלמ"ד הזל"מ הוא דבעי ע"ל וס"ל כסברת הרמב"ן הנ"ל דגוילין אגב כתב הוא דקדשי וה"ל רק תש"ק וע"כ בעי בהו ע"ל ולא סגי בהזמנה דלאו מלתא היא בתש"ק אבל בית התפילין דבשל ראש איכא שי"ן ה"ל ג"ק וסגי לי' בהזמנה וע"כ א"צ ע"ל אך לפ"ז דבריו ג"כ רק בתש"ר שלא בבית של תש"י ויש לישב:

והנ"י בסנהדרין מביאו במג"א סי' מ"ב סק"ו כ' לחלק בין ג"ק לחש"ק כו' דבתים מיקרי ג"ק וזה תימה דהא הת"ק לא בעי ע"ל גבי בתים ולפירש"י ה"ט משום דהזל"מ א"כ מוכח דבתים לא מיקרי ג"ק ואם ס"ל כפי' התו' דלת"ק הז"מ וא"כ דקי"ל כרשב"ג דבתים בעי ע"ל צ"ל דהזל"מ אף בג"ק דבתים או דצ"ל דבתים לא מיקרי ג"ק וע"ק דאם ס"ל כפירש"י הא דפסק דבתים מיקרי ג"ק ובעי ע"ל הוא תרתי דסתרי לרש"י ואולם לפמ"ש י"ל דודאי בשל יד מיקרי תש"ק אבל בשל ראש מיקרי ג"ק משום השי"ן שעל הבית והתם שטלה עליהן עור וכ' במרדכי ריש הלכות תפילין דק' ע"ז הא צריך שיהא השי"ן נראה מבחוץ וצ"ל כדמשמע בב"י דקוציץ מקום השיני"ן שיהי' נראין מהבתים שהיו מקודם א"כ העור שטלה עליהן שאין בהם עצמם השי"ן ה"ל רק תש"ק ושפיר פליגי בי' ת"ק ורשב"ג אבל בנ"י מיירי בבית של ראש שיש שם השי"ן לפ"ז בבית של יד גם הנ"י מודה דלא מיקרי ג"ק:

והב"י סי' ל"ב ס"ח כ' דהיכא דבעי ע"ל לא מהני לק"ח אם עבדו רק לשם ק"ק וא"כ גם גבי תפילין צריך עיבוד לשם תש"ר ולא מהני עיבוד לשם תש"י מפני דתש"ר ק"ח א"כ ק' הא דמשני התם במנחות דהא שטולה עור עלתש"ר ומניחה על היד מיירי בחדתא והזל"מ הא ע"כ עבדו התם לשם תש"ר והרי עיבוד עדיף מהזמנה דאף אי הזל"ע עיבוד מלתא היא לפי' התו' הנ"ל וצ"ל דגבי תפילין כיון דשל יד וכן של ראש הכל שם תפילין עליהן לא מיקרי לענין הא ק"ח לק"ק ומודה בהן הב"י דא"צ עיבוד לשם תש"ר דוקא וסגי לי' כשעבדו לשם תפילין סתם או אפי' עבדו לשם של יד אפ"ה יכול לעשותו תש"ר ואע"ג דלענין שלא להוריד מק"ח לק"ק הוי תש"ר חמורה נגד של יד מ"מ לענין להצריך העיבוד לשם של ראש דוקא ה"ל שם תפילין חד הוא א"נ י"ל דבאמת מיירי בעבדו לשם של ראש ואפ"ה בחדתא יכול להורידו דלענין להורידו לא עדיף עיבוד מהזמנה ודוקא לענין להוציאו לחולין עדיף עיבוד הזמנה וזה דוחק קצת:

אך אי ק' הא ק' דלהתו' העיבוד הוא שיועיל מה שהוא מועיל הזמנה לאביי וכן לרש"י הוא עיבוד הוא הזמנה והרי אף לאחר שעבדו לשם ס"ת או לשם תפילין יכול להורידו לק"ק למזוזה וא"כ עבודו לס"ת או לתפילין לא הועיל לו יותר דאילו לא הזמינו בלל לק"ח אלא שהי' מזמינו רק לק"ק וכיון דס"ל לב"י דבעי דוקא העיבוד לשם ק"ח לס"ת ולתפילין ע"כ צ"ל דאותו העיבוד מועיל שא"א להורידו תו לק"ק דאל"כ העיבוד לשם זה או לא שוין הן אע"כ חדא מתרתיאו דמהני עיבוד אף בעבדו לק"ק והועיל שאסור להוציאו לחולין או דאם עיבוד לשם חמורה אסור לשנותו לקלה וא"כ תו ל"ל הך תירוצא דאמרן להב"י:

ונראה דעיקר סברת הב"י והלבוש מ"ש דיכול להוריד לק"ק אין ר"ל דהזמנה לענין הורדה לאו מלתא היא אלא ה"ט כיון דסתמא דמלתא המעבד עור לס"ת ולתפילין דעתו שבאם יצטרך ממנו למזוזה דיקחנו למזוז' וה"ל כאילו התנה ובכמה מקומות מצינו דסתמא דקיימי לכך ה"ל כאילו התנה בא"ח סי' קנ"ג וביו"ד בהלכות צדקה ובדוכתי טובי ולפ"ז א"ש הכל ותו לא קשה מאי הועיל העיבוד לשמה דהרי יכול לשנותו לקלה דז"א דכל דבר שבתנאי כן הוא שבאם יקחנו לבסוף לס"ת ה"ל למפרע עבודו לס"ת ואם יקחנו למזוזה ה"ל למפרע עבודו למזוזה וכן הוא בכל התנאי דבגיטין וקידושין (עיין גיטין כ"ה ב') דבזה לא אזיל מיני' שם לשמה למפרע אם לבסוף לקחו לס"ת וגם א"ש הא דבמנחות גבי תפילין של ראש מהני בחדתא דרשאי להורידו אע"ג דהי' העיבוד לשל ראש משום דבשעת העיבוד לש"ר עדיין הי' בידו לשנותו לשל יד ויהא אז עבודו חל למפרע לשל יד ואע"ג שאח"כ עשאה תש"ר מ"מ הך עשי' דבית כ"ז שלא מניחו לא עדיף מהזמנה ועדיין אם יעשה ממנו של שליד יהא עבודו דלמפרע לשל יד אבל לאביי דהז"מ א"כ מיד כשעשה ממנו תש"ר חל עליו למפרע תורת עיבוד לש"ר וא"א שוב להורידו כיון דע"י הזמנה זו נגמר העיבוד למפרע לחמורה וא"א לשנותו לקלה דדוקא בהזמנה שרי להורידו לק"ק אבל לא כשעיבדו לחמורה דאל"כ מה מהני כלל העיבוד לשם חמורה כדלעיל וא"ש הכל ודו"ק היטב:

ומעתה יש מקום לומר דמאי דפליגי רשב"ג ורבנן גבי עיבוד אינו ר"ל דלרבנן לא בעי עיבוד כלל אלא ר"ל דלרשב"ג בעי עיבוד לשמן דוקא ר"ל דוקא לתפילין ולא מהני עיבדן למזוזה משום דס"ל הז"מ וא"י להוריד מק"ח לק"ק לפי תירוץ הראשון שכ' למעלה דלאביי דהז"מ אף בת"ק מהני ג"כ שלא להוריד מק"ח לקלה וא"כ אם מעבדו לק"ק יועיל שא"י לשנותו תו לק"ק וע"כ בעי עיבוד לשם תמורה דוקא אבל לת"ק דס"ל הזל"מ ונהי דבג"ק הז"מ מ"מ לדידי' יכול להוריד מק"ח לקלה כמ"ש הב"י הנ"ל א"כ אינו מועיל אם מעבדו לחמורה דהרי אכתי יכול לשנותו לקלה וע"כ א"צ העיבוד לשמו דוקא אלא סגי לי' בעיבוד אפי' לשם ק"ק ומיהו עיבוד לשם ק"ק בעינן משום דעיבוד הוא כהזמנה ובג"ק הז"מ ולפ"ז מתקיימין דברי הנמק"י אליבא דרש"י דמפ' דעיבוד והזמנה חד הוא וגם דבתים מיקרי ג"ק ובג"ה לכ"ע הז"מ ואפ"ה שפיר פליגי ת"ק ורשב"ג ופליגי רק אי בעי לשמו ר"ל לשם ק"ח דוקא והא תליא שפיר בהך דהזמנה דאי הז"מ גם בתש"ק