ביאור מרדכי ברכות קכא

א"כ מגיע לשטיפה א' לב' ידיו ח"ר וליד א' רובע רביעית ע"כ ה"ל ח"ר ליד א' ג"כ שיעור ב' שטיפות ולפ"ז קשה הא דתנן ברפ"ק מי רביעית נותנין לידים לשנים איך סגי להו בהא דנהי דמיירי באתו מש"ט הרי גם הך דרפ"ב מיירי בש"ט ואפ"ה בעינן ליד א' שטיפה מרובה שהוא ת"ר ואם לאו אף היד טמאה וא"כ ברפ"ק דאינו אלא ח"ר לכל א' ק' ממ"נ אם נוטל כל יד ויד בפ"ע אינו מגיע לכל יד רק רובע רביעית ואינה שטיפה מרובה שהוא ח"ר ולא נטהרו הידים כלל ואי בנוטלן כאחת כ"ש דק' טפי דבהא בעינן שיטול מרביעית וא"ל דמיירי בנוטלין רק יד א' ואז הוי ח"ר שטיפה מרובה דאין זה במשמע כלל ונ"ל דמאותו ח"ר נוטל ב' ידיו פעמים כדמשמע באמת בפי' הר"אש שם וכיון ששופך ב' שטיפות לא איכפת לן בכמות המים כיון דאתו מש"ט אך לפ"ז הגיע לכל שטיפה רק רובע רביעית לשתי ידיו דהרי ב' השטיפות יחד הן רק ח"ר וזה ודאי דוחק שנמשחו ב' ידים ברובע רביעית עד הפרק דבעי לתרומה בשלמא אם נפרש הא דתנן נטל לידו א' משטיפה א' ידו טהורה לענין המים ולהכי בעי שטיפה מרובה כשתים אבל יד עצמה נטהרה בפחות א"ש די"ל ברפ"ק מיירי רק בשטיפה א' וברוצה לנגב ידיו אבל מדברי כל הפוסקים שכ' דאם נטל כל יד ויד מרביעית גם המים טהורים ולכן א"צ ניגוב והגבהה מבואר דבפחות מרביעית על כל יד לא נטהרו המים והא דתנן ידו טהורה לענין היד קאמר ולא לענין המים ואפ"ה טעמא דהוי שטיפה מרובה שהוא ח"ר אבל פחות מזה לא מהני כלל וא"כ קשה:

ונלע"ד שבזה יש ראי' למ"ש הרר"י דהך דמי רביעית נותנין לידים לשנים אינו ר"ל שהוא סגי בזה לכולה נטילה אלא שבזה סגי למים הראשונים ושוב צריך להוסיף מים אחרים וליטול השניים דלפ"ז שפיר ה"ל ח"ר לשטיפה א' לב' ידים ואע"ג דגם בזה אין ראי' רק שצריך עוד מים מלבד מי רביעית הנזכר במתני' אבל אכתי מנ"ל שצריך השלמה להשלים הרביעית דלמא סגי לי' בשניים כל שהן כדמשמע פשטא דדיוקא דמתני' דרפ"ב דנוטל לב' ידיו מב' שטיפות א"צ רביעית מ"מ ס"ל להרר"י כיון דמשטיפה א' עדיין ידיו טמאות ודאי דצריך השלמה רביעית שלם או כמש"ל אות כ"ג בד"ה ועכ"פ יש כו' דס"ל להרר"י דא"א לשטיפה לב' ידים בפחות מח"ר וכדס"ל להראב"ד והא דתנן לב' ידיו משטיפה א' עד שיטול מרביעית ולא נקט לב' שטיפות שזהו פשיטות דבלא"ה א"א בפחות דאין הידים נמשחות בפחות אבל הא דמשטיפה א' צריך רביעית הוצרך לאשמעינן ואיהו עיקרא דהך דינא דבעי לב' ידיו משטיפה א' רביעית ולא סגי בפחות וממילא נשמע דגם מב' שטיפות צריך רביעית דהא א"א בע"א א"ג י"ל לב' ידיו משטיפה א' הוי רבותא טפי דה"א דסגי לשתיהן יחד כשנוטלן יחד בת"ר אבל לב' ידיו מב' שטיפות ליכא ס"ד כלל דליהני לכל שטיפה פחות מח"ר:

והט"ז סי' קס"ב סק"ז כ' וז"ל דכיון דאתו מש"ט אפי' בב' ידים נמי כו' וכן בשופך על ב' ידים כא' ואפ"ה אינן טהורין לגמרי דמיירי בפחות מרביעית ואתו מש"ט כו' ע"ש ותימה דלדבריו צ"ל הא דתנן לב' ידיו משטיפה א' ר"מ מטמא היינו המים אבל הידים טהורות וז"א כמ"ש הר"ש בפ"ק בנוסחא אחריתי דלר"מ בפחות מרביעית אפי' הידים טמאות וכ"מ במ"ש הר"ש בפ"ב בנוסחא אחריתי וז"ל דאין חולק בזה על ר"מ ואי קאי רק לענין המים הרי בזה מחלוקתו בצדו דר"י מטמא הככר שנגע באותן המים דרביעית אע"כ דמתני' מיירי לטהר הידים בעינן רביעית ואהא ליכא פלוגתא לא בחומרא דר"מ דבעינן רביעית ולא בקולא דידי' דמהני רביעית ולענין טהרת המים הוא דנחלקו ר"מ ור"י אח"כ דלר"מ ברביעית גם המים טהורין ולר"י המים טמאין ופסקו הפוסקים כר"מ בהא אבל בפחות מרביעית אף הידים טמאות לכ"ע ובש"ע דנקט ידו א' אינו ר"ל יד א' לבדה אלא ר"ל שנטל כל יד ויד לעצמה ובזה אם שפך על כל יד ויד בפ"ע שטיפה מרובה דהיינו ח"ר ידיו טהורות והמים טמאין ובזה הוא דמהני ניגוב ודוקא באתו מש"ט כמ"ש הר"ש והתו' הנ"ל ולא אתא בש"ע אלא לאפוקי אם נטל בידיו כאחת דאז גם הידים טמאות ודברי הט"ז תמוהים:

והנה יש מקום לפרש דמתני' סתמא קאמר ומלתא דפסיקא קתני נטל לידו א' משטיפה א' מרובה ידו טהורה ר"ל לגמרי בלי תיקון דניגוב כלל וממילא דגם המים טהורין לב' ידיו משטיפה א' ד"מ מטמא את ידיו וד"ל דאפי' ניגוב לא מהני ולפ"ז כי דייקינן ברישא לידו א' משטיפה א' מרובה הוא דידו טהורה אבל לא בשטיפה מעוטה ר"ל דאינה טהורה לגמרי בלי ניגוב משום דבשטיפה מעוטה נשארו המים טמאין אבל היד טהורה ובכה"ג מיירי התוספתא דמצריך ניגוב ומ"מ העיקר לענ"ד כדפרישית:

ומה שהשיג הט"ז שם על הלבוש דמשמע מדבריו דמי שנטל ידיו בפחות מרביעית ואתו מש"ט א"צ לשפוך שניים ע"ש הנה בודאי בנוטל לב' ידיו כאחת משנה מפורשת היא דידיו טמאות עד שיטול מרביעית אלא דהלבוש איירי בנוטל לידו א' ובזה מפרש הא דתנן לידו א' משטיפה א' ידו טהורה דר"ל אבל המים טמאים וע"כ סגי לי' בניגוב והוא האמת ולא זו בלבד בידו א' אלא אף בשופך על כל יד ויד בפ"ע שטיפה א' מרובה נטהרו הידים ולא המים ובעי ניגוב ומהני:

והב"י שם כ' וז"ל בד"ה ומ"ש רבינו שהשופך רביעית כאחת א"צ מים שניים לטהרם כ"כ התו' והר"אש והמרדכי והביאו ראי' לדבריהם כו' וכ"כ ג"כ הרמב"ם כו' ותימה בשלמא הרמב"ם פוסק כן דאיהו מפרש מתני' נטל לב' ידיו משטיפה א' דקאי למים שניים ובתרומה וס"ל דהלכה כת"ק דפליג וס"ל דאפי' בתרומה סגי לשניים בפחות מרביעית ומפרש דשטיפה א' ר"ל הא דמחבר הידים זו בזו ורוחץ אותן כאחת וממילא בחולין דליכא דין שניים לדידי' לא שייך דין זה כלל ופשיטא דסגי לראשונים ברביעית בשטיפה א' וגם חיבור הידים לא מפסיד מידי כיון דנוטלן מעיקרא כך ה"ל כיד א' וגם כיון דהידים והמים טהורין תו ליכא למיחש למידי וע"כ שפיר כתב דאם נתן הרביעית כולה בעטיפה א' כשר ואפי' לר"מ מהני בחולין כ"ש לת"ק דפליג אפי' בתרומה מהני אבל לדידן דמפרשינן הך מתני' בראשונים ובין בתרומה ובין בחולין וס"ל דליכא מאן דפליג בהא על ר"מ ושטיפה א' ר"ל שלא נטלן רק פעם א' וא"כ נהי דבהא דמטמא את ידיו עד שיטול מרביעית ליכא מאן דפליג וקי"ל הכי אבל בהא דאר"מ נפל ככר של תרומה טהור הרי פליג עלי' ר"י וקי"ל דר"מ ור"י הלכה כר"י וא"כ לר"י המים טמאין ואף ברביעית בעי ניגוב או מים שניים אם רוצה לטהר המים בלי ניגוב וצ"ל דס"ל להנך פוסקים דר"י לא פליג רק בתרומה אבל לא בחולין והיינו דנקט במתני' ככר של תרומה דוקא עיין בב"י ס"ס ק"ס בד"ה ודע ודו"ק:

מג שופך ע"י ב' פעמים והיינו בשידיו נקיות דאי לאו הכי צריך מתחלה עוד פעם א' להסיר הלכלוך ודבר החוצץ כמ"ש בטור סי' קס"ב ע"ש הסמ"ג ע"ש והנה במ"ש הסמ"ג אחר שהסיר הלכלוך צריך עוד ליטול ב' פעמים א' לטהר ידים וא' לטהר המים צריך באור מדתנן בפ"ב דידים משנה ב' נטל את הראשונים ונמצא ע"י קיסם או צרור ידיו טמאות ופי' הרמב"ם היא חציצה ואין ידיו טהורין והם נשארין בטומאתן ולא יהיו מים שניים אשר ירחץ בהם טהורין ולא יטהרו הידים לפי שאין כוונתו במים שניים שיטהרו הידים ויסירו טומאתן ע"ש והרי בלא"ה אותן שניים ראשונים הן כיון שמעיקרא הי' ע"י דבר חוצץ וצ"ל דנ"מ בטעם