ביאור מרדכי ברכות קיב

לב' ידיו משטיפה א' ר"מ מטמא עד שיטול מרביעית וממילא גם בב' שטיפות שהשניים מטהרין לראשונים ג"כ צריך רביעית דהא אין היד נמשחת בפחות מח"ר ומתני' הא גופא הוצרך לאשמעינן דלא נטהרו המים בשטיפה א' לב' ידיו כמו שנטהרו ליד א' אבל לשיעורא מודה הרר"י דא"צ רביעית כדס"ל לכל הפוסקים רק דממילא צריך רביעית משום דא"א לטהר המים כ"א במשיחת היד שאינו בפחות מח"ר ולפ"ז בניגב מודה הרר"י דא"צ רביעית באתו מש"ט גם אם בא להוסיף על השניים אח"כ ורוצה שלא ליטול השניים עכשיו רק עד חצי הפרק ג"כ סגי לי' בפחות מרביעית ע"ד שפי' הראב"ד מתני' דמלוג לק' ועכ"פ א"ש הא דתנן נטל לידו א' בשטיפה א' ידו טהורה ולא ק' להרר"י הא ליכא שיעור רביעית דהא מודה הרר"י דסגי בפחות ורק בשביל לטהר הראשונים הוא דבעינן וזה א"צ ביד א' וגם ממילא הוצרך סיפא לאשמעינן דבב' ידיו לא נטהר המים בשטיפה א' דאי הוי מטוהר בשטיפה א' לא הוי צריך רביעית כיון דלשיעורא מודה הרר"י דסגי בדאיכא בכלי רביעית אע"ג שאינו שופך ע"י רביעית לכן קמ"ל מתני' דאין מטוהר בשטיפה א' וממילא א"א בלי רביעית בין בשטיפה א' בין בב' הטיפות וז"ל הרשב"א בשער ג' ב' ידיו משטיפה א' ידיו טמאות אלא אם יש באותה שטיפה כדי ב' שטיפות דהיינו רביעית לשתי ידים עכ"ל והוא כדפרישית:

והתוס' בחולין ק"ז א' ד"ה דלא כ' בס"הד דמתני' דרפ"ב דידים איירי באתו מש"ט וכ"כ בגיטין ט"ו ב' ד"ה הנוטל וכ"כ הר"ש והר"אש שם בפירושים וקשה הא מצי מיירי ביש בכלי רביעית ורק שלא שפך כולו ע"י והרי רבא לא קאמר אלא כלי שאין בו רביעית וצ"ל משום דהכי תניא בתוספתא שמביא הר"ש פ"ב משנה ב' וז"ל לידו א' אפי' נטל משירי רביעית כשר אך על התוספתא גופא קשיא הא דנקט הכי וצ"ל דמאי דמסקינן בחולין שם דקפדינן אשיעורא ר"ל שיעור רביעית לשפיכה ולכן בע"כ איירי דוקא בדאתו מש"ט ולפ"ז גם להתו' והר"אש והר"ש לא מהני בחולין אם שפך הראשונים פחות מרביעית דבהא עדיין לא נטהרו ידיו אא"כ דאתו מש"ט לפ"ז גם לדידהו לא מהני ניגוב לשפיכה א' בפחות מרביעית אא"כ דאתו מש"ט ולא נחלקו עם הרמב"ם רק בהא דלהרמב"ם אף באתו מש"ט לא מהני ראשונים פחות מרביעית ולדידהו מהני באתו מש"ט לטהר הידים אך המים צריכין טהרה משפיכה הניי' בנטל ב' ידיו ואם נטל ליד א' סגי בשטיפה א' מרובה אך לפ"ז לדידהו אם נטל הראשונים בפחות מרביעית ולא אתו מש"ט דבכה"ג נשארין הידים בטומאתן צ"ע איך מהני אח"כ שפיכה שניי' ע"ז דהא כיון שיש כאן ידים ומים טמאים לא אתו השניים לטהר הידים והמים כאחת מדתנן בפ"ב משנה ב' נטל את הראשונים ונמצא ע"י צרור או קיסם ידיו טמאות שאין המים האחרונים מטהרין אלא המים שע"ג היד דמשמע שאין תקנה לדבר אף כשיסיר הצרור קודם שישפוך השניים דתו אין לומר הטעם בזה משום שהמים שעל הצרור אינן מקבלין טהרה שהרי כבר נטל הצרור אע"כ דה"ט כיון שהצרור חזר וטימא את הידים אין תקנה בשניים דאין השניים פועלין שני דברים כאחת לטהר המים והידים כמו שיתבאר לקמן בע"ה א"כ ה"נ בשפיכת הראשונים נשארו המים והידים טמאין ולא מהני השניים כלל אדרבה בעינן ניגוב לראשונים דלסברתם כל היכא דאין מטהרין אדרבה מקבלין טומאה וצריכין ניגוב להראשונים וא"ל דאה"נ דלדידהו אי לא אתו מש"ט אין ליטול הראשונים בפחות מרביעית דלא משמע כן בדבריהם וע"ק הא ע"כ ליכא למימר לדידהו דבעינן שיעור רביעית לשפיכה ממש בדלא אתו ממ"ט דא"כ תקשי הא דתנן ברפ"א מי רביעית נוטלין לשנים דנהי דלגבי השני אתו מש"ט אבל להראשון הא לא אתו מש"ט וא"כ איך נטל הראשונים בפחות מרביעית בשלמא להרמב"ם איירי מתני' בשניים אבל לדידהו הא קאי בראשונים וא"ל דדעתו ליטול עוד שנית אחריהן דמ"מ הך נטילה לא עבד מידי שנשארו הידים בטומאתן וממילא א"א שהשניים יטהרו המים והידים כאחת:

וצ"ל כיון דאפי' בנוטל הראשונים עד חצי הפרק דבכה"ג ודאי נשאר היד והמים טמאין אפ"ה בדאיכא משקה טופח להטפיח מהני אח"כ הוספה בחצי פרק הנשאר ה"הד בנוטל הראשונים פחות מרביעית ואח"כ משלים הרביעית מהני ג"כ משקה טופח להטפיח לצרף יחד ולטהר הידים אבל מ"מ המים י"ל דלא נטהרו ולפ"ז בעי ניגוב בכה"ג מדינא כיון דהמים טמאין ומ"ש הר"ש במשנה ב' דבשופך ב' שטיפות נטהרו המים ולכאורה סגי בלא ניגוב (וגם למסקנת דבריו משמע דאינו משום טומאת המים אלא משום מיאוס) היינו באתו מש"ט דאז נטהרו הידים בראשונים ושפיר מטהרין השניים את הראשונים אך לפ"ז הדר תיקשי הך מתני' דצרור וכנ"ל וצ"ל דאה"נ דיש תקנה דצרור בהסרה בין הראשונים לשניים ורק אם עדיין נשאר הצרור ע"י דאין המים שעל הצרור מקבלין טהרה מהשניים בזה תנן דחוזרין הידים לטומאתן:

וכללא דמלתא באתו מש"ט נטהרו ידיו בראשונים פחות מרביעית ורק המים טמאין ובזה מהני שניים לטהר הראשונים ולא בעי ניגוב מחמת טהרה ורק מחמת דמאוס אבל בלא אתו מש"ט נשארו ידיו בטומאתן ולא מהני ניגוב להראשונים ומ"מ השניים מטהרין היד כיון שיש משקה טופח להטפיח (ורק בהשגת הראב"ד פי"א דמקוואות דין ז' משמע דלענין להשלים הרביעית לא מהני משקה טופח להטפיח ויש לחלק דדוקא התם שלא נטל רק חצי פרק) אבל השניים עצמן לא נטהרו ובעי ניגוב בכה"ג ובזה מסולקת קו' מהרי"א מעל הטור בסי' קס"ה משום דבלא אתו מש"ט דוקא ניגוב אחר שפיכה שניי' בעינן:

והראב"ד שם דין ח' כ' וז"ל מחני לוג אפי' בראשונים נוטלין לד' וקשה הא הב"י הביא בס"ס ק"ס דברי רבינו ירוחם ע"ש הראב"ד שצריך רביעית שלם לכל א' וצ"ל דגם בהשגת הראב"ד ר"ל דסגי בחצי לוג לד' בראשונים ובתנאי שחוזרין ומשלימין וכמ"ש רבינו ירוחם בשמו א"נ דסברת הראב"ד הוא ג"כ ע"ד שיטת הרר"י הנ"ל דבעינן רביעית כדי לטהר המים אבל לא מצד השיעור עצמו ונ"מ דאם ניגב מודה הראב"ד דא"צ רביעית א"נ י"ל דהשגת הראב"ד ר"ל דמשכחת לה להך דינא דמרביעית אפי' בראשונים נועלין לב' ע"ד שכ' הרשב"א בחידושיו ע"ש הרמב"ן הביאו הב"י בס"ס ק"ס וז"ל דמיירי בזא"ז ובלבד שלא יפסיק הקילוח ע"ש בב"י דבכה"ג ה"ל שניהם כיד א' וסגי להם ברביעית אבל בזא"ז ממש מודה הראב"ד דלא משכחת בראשונים ב' נוטלין מרביעית דהרי בראשון ליכא רביעית ובלא"ה צ"ל כן להראב"ד למסקנת הש"ס משום דקאתו מש"ט והרי לדידי' בעינן רביעית לשפיכה דוקא אפי' לגבי השני חסר לה השיעור לשפיכה ואף אי נימא דלא אמרו הראב"ד גבי שני ולא ס"ל כהרד"י בהא מ"מ קשיא הראשון דלראשון חסר השיעור משפיכה שלו אע"כ צ"ל בחד מהני גווני או דמשלימו אח"כ או דנ"מ בניגוב או דלא נפסק הקילוח וכנ"ל:

שוב עיינתי שנית וראיתי בפי' הר"ש רפ"א דידים בנוסחא אחריתי וז"ל אפי' לר"מ דמטהר נמי בראשונים כו' אכתי זימנין דזקוק לי' מים אפי' לטהר ידיו כשלא היוהראשונים מי רביעית כדתנן כו' א"נ היכא דזקוק לשניים כדפרישית כו' מזה משמע דאם לא נטל רביעית אפי' הידים לא נטהרו ואע"ג דאתו מש"ט כ"א כשיטול ב' פעמים וצ"ל דה"ט כיון דהמים לא נטהרו גם ידיו לא נטהרו שחזרו המים וטמאו ידיו ואפ"ה השניים מטהרין הידים והמים ואפי' אם אין הראשונים והשניים יחד רביעית וכ"מ במ"ש ברפ"ב וז"ל לא מהני עד שיטול ב"פ כו' משמע דלא מהני כלל דאפי' ידיו לא נטהרו ולפ"ז צ"ל במ"ש ברפ"א וז"ל ולכך עביד שטיפה אחרת במים שניים לטהר מים ראשונים כו' היינו כשהראשונים הן רביעית ואליבא דר"י דס"ל ברפ"ב דגם ברביעית המים טמאים וכן מ"ש ברפ"א וז"ל ואין מוסיפין על השניים דאמר ר"מ היינו לענין דאין מועילין השניים לטהר הראשונים כו' היינו ג"כ גבי רביעית ולדברי ר"י קאמר דאליבא דנפשי' ממ"נ ברביעית גם המים טהורין ובפחות מרביעי' גם ידיו טמאין:

והרש"בא ריש שער ב' כ' וז"ל פי' הראב"ד ז"ל שופך פעם א' ומפסיק ואח"כ שופך פעם ב' כדי לטהר המים הראשונים כו' ואני תמה אחר שהראשונים מטהרין את הידים מה לנו לטהר את המים שעל הידים והלא הידים כבר נטהרו ואין המים הראשונים מטמאין אותן שא"כ מה טהרו המים הראשונים עכ"ל ודבריו צריכין ביאור דאם ר"ל שא"א שיטהרו המים להידים והן בעצמן ישארו בטומאתן כמו שנראה שהבין בבדק הבית וכ"מ בתחלת דברי משמרת הבית תיקשי הא מפורש ברפ"ב משנה ב' נפל ככר ש"ת על הראשונים טמא ועל