ביאור מרדכי ברכות קג

מחמת שבירתו וכ"מ בר"ן בחדושיו וז"ל פי' והוא שנקב בכ"מ למטה שאין בו כדי לקבל רביעית אבל אם ניקב למעלה ונשאר עדיין בשולי הכלי כדי לקבל רביעית כלי מיקרי ונוטלין ממנו לידים וכ' הרב בע"הת ז"ל שצריך שלא ישפוך ממנו ע"י מן המים למעלה מן השבר שכל מה שממנו ולמעלה אין תורת כלי עליו אבל אחרים אומרי' שכל שיש בו לקבל רביעית תורת כלי עליו ונוטל בכל ענין שירצה עכ"ל הרי ממה שהביא דברי האחדים שהן דברי הרשב"א החולק וזהו דוקא באין שבירתו מטהרתו ש"מ שגם תחלת דבריו הכל מיירי באין נקב דכ"מ מטהרו וזהו ג"כ ביאור דברי הרשב"א בת"ה הקצר שהביא הב"י וכמ"ש במג"א ריש סק"ג ומעתה גם דברי הר"אש יש לפרש כן דמיירי באין הנקב מטהרו אבל בנקב המטהרו מודה להסמ"ק סי' קע"ט דאפי' דרך הנקב ומחזיק רביעית למטה מן הנקב ג"כ אסור וליכא פלוגתא בינייהו לדינא בהא מלתא רק בפירוש דברי רבא דלהר"אש איירי רבא באין הנקב דכ"מ מטהרו וא"כ ע"כ מיירי רבא באין מ"ר למטה מהנקב וממילא יש לדייק מיני' דהיינו דוקא בכ"מ אבל במ"מ שרי אפי' באין מ"ר (דליכא למימר דלהר"אש איירי רבא במ"ר ודרך פיו דאין זה במשמעות לשון הר"אש כלל שהרי מתחלה הביא דברי רבא ואח"ז כ' וכלי שניקב כו' מותר ליטול דרך הנקב אבל לא דרך פיו עכ"ל ואי עיקר דינו דרבא מיירי ד"פ לא שייך למימר אבל לא ד"פ שהרי זהו עיקר דינא דרבא ואדרבה במ"ש דמותר ליטול דרך הנקב הל"ל אבל דרך הנקב מותר אע"כ דמפ' לדרבא דמיירי באינו מ"ר וזהו עיקר דיני' וע"ז הוסיף הר"אש דבמ"ר מותר ודוקא דרך הנקב אבל לא ד"פ) אבל הסמ"ק משמע דמוקי דברי רבא בנקב דכ"מ מטהרו ר"ל דמיירי בכלי חרס ולכן אפי' במ"ד למטה מן הנקב ג"כ אוסר רבא וממילא הא דדייקינן מיני' דבמ"מ שרי היינו ג"כ רק בלמעלה מרביעית אבל בנקב למטה מרביעית אף במ"מ אסור ולפ"ז בנקב דכ"מ ליכא פלוגתא בין הר"אש והסמ"ק דלשניהם אם הנקב מטהרו אסור אפי' במ"ר למטה מהנקב ואם אין הנקב מטהרו מותר אם מ"ר למטה מהנקב ורק בנקב במ"מ הוא דפליגי דלר"אש דמוקי דברי רבא כשהנקב למטה מרביעית ובאין מטהרו ש"מ דבמ"מ אף בהא שרי ולהסמ"ק דמוקי לי' בלמעלה מרביעית ובמטהרו ליכא לדייק מיני' הא דבמ"מ נוטלין רק בלמעלה מרביעית ועכ"פ הסמ"ג ודאי דפליג עם הר"אש שהרי בסי' כ"ז כ' דר' יצחק כ' דרבא לא לבד על כלי חרס קאי אלא גם אכלי שטף ועלה דהא סיים דלא שרי ליטול ממנו כשניקב בכ"מ אפי' במ"ר למטה מהנקב והרי בכלי שטף ה"ל אין הנקב מטהרתו ולפ"ז הסמ"ק דמחלק ומקיל אם יחדו לזתים ג"כ פליג עם הסמ"ג כיון דנקב בכ"מ בכלי שטף שוה בדינו עם נקב בכ"מ בכ"ח אם יחדו לזתים דבשניהם אין הנקב מטהרתן ואפ"ה החמיר הסמ"ג אפי' במ"ר למטה מהנקב ממילא ה"הד ביחדו לזתים אך הדבר קשה שיחלוק הסמ"ק עם הסמ"ג שאין זה מדרכו גם התו' בנדה מ"ט א' ד"ה אם כ' כהסמ"ג כמ"ש הב"י ונראה דיש לפ' דברי הסמ"ג והתו' דמ"ש וז"ל יש להחמיר בכל הכלים שנקבו בכ"מ שלא ליטול מהם כיון שלא הזכיר שם כ"ח אלא קאמר כלי סתם עכ"ל ר"ל דמשום דנקט רבא סתם כלי אמרי' דאף בכלי עץ נקב דכ"מ מטהרו ואין חילוק בין כ"ח לכלי שטף רק במיוחד לאוכלין שאז בכ"ח שיעורן במוציא זית ובכלי שטף שיעורן בדמון אבל במיוחד למשקין לא מצינו חילוק ביניהן שניהם מתטהרין כשנקבו בכ"מ ולפ"ז אע"ג דרבא מיירי גם בכלי שטף מ"מ זהו דוקא במיוחד למשקין אבל במיוחד לאוכלין דבזה בין בכ"ח בין בכ"ש אין נקב דכ"מ מטהרו מזה לא קמיירי רבא וכ' הסמ"ק שפיר דביחדו לזתים וקאי בכ"ח דשרי ליטול דרך הנקב במ"ר למטה מהנקב וה"הד דה"מ למינקט כשמיוחד לאוכלין ובכלי שטף דבעינן כמוציא רמון דוקא אלא דהסמ"ק קאי בכ"ח (ולפמ"ש לקמן דבלא"ה לא שייך דין יחדו אח"כ בשאר כלים א"ש טפי):

ועכ"פ יש להשוות דברי הר"אש לדברי הרשב"א והסמ"ק והסמ"ג אך מדברי הטור מבואר שהבין בדברי הר"אש דאף בנקב המטהרו ד"ל בכח ג"כ כ' הר"אש דבמ"ר למטה מהנקב רשאי ליטול ממנו חדא דהרי הטור סתים דבריו משמע דאף בכ"ח מיירי ועוד הא הביא אח"ז דברי הסמ"ק לחלק בין מיוחד למשקין ליחדו לזתים וחילוק זה הוא רק בכ"ח ועוד אי הוי קא הטור בכלי שטף דוקא דה"ל אין נקב מטהרו ובכה"ג כ' אם נוטל דרך הנקב שרי' איך אפשר לחלק אח"כ ולומר דביחדו לזתים שרי אפי' דרך פיו דמאי שנא דהרי זה וזה אין הנקב דכ"מ מטהרן דזה שחולק הטור אסמ"ק הוא מטעם אחר כמבואר בלשונו אע"כ דהטור מיירי אף בכ"ח ואף בלא יחדו לזתים ואפ"ה מכשיר במ"ר למטה מהנקב ליטול דרך הנקב (ומכ"ש אי נימא דבמיוחד למשקין גם בכלי שטף דינו בה"מ לטהרו מטומאתו וכיון דהטור מעיקרא מיירי בלא יחדו לאוכלין לעולם מיקרי נקב זה מטהרתו) הרי מבואר דהטור ס"ל אליבא דהר"אש דרבא אף בכ"ח מיירי ובמיוחד למשקין ואפ"ה אוקי הך דבכ"מ א"נ ממנו דר"ל דוקא באינו מ"ר למטה מהנקב:

ולפ"ז בין להר"אש בין להתו' הנ"ל והסמ"ג והסמ"ק מיירי רבא בכלי ששבירתו מטהרתו אלא שלהסמ"ג וסמ"ק מיירי רבא אפי' במ"ר למטה מהנקב דאסור ליטול ממנו ולהר"אש מיירי רק באין מ"ר אבל מדין נקב שאין מטהרו לא מיירי הר"אש כלל אלא שהסמ"ג והתו' ביארו דין כלי שטף כל עוד שמיוחד למשקין והסמ"ק ביאר דין כ"ח שיחדו לזתים ולהטור למסקנא דין נקב מטהרו ואינו מטהרו שוה ואליבא דדינא היכא דהנקב מטהרתו פליג הר"אש עם הסמ"ג והסמ"ק בתרתי א' בנקב בכ"מ ובמ"ר וב' בנקב במ"מ ואינו מ"ר דלהר"אש נוטלין ממנו ולדידהו לא אבל עם הרשב"א פליג רק בחדא דהיינו בנקב בכ"מ ומ"ר דלהר"אש נוטלין ממנו ולהרשב"א א"כ ממנו לפי' המג"א בהרשב"א שבס"ק ג' הנ"ל דבנקב במ"מ דנוטלין ממנו אף באין מ"ר הר"אש ורשב"א שוין להקל משום דשניהן מוקמי דברי רבא באין מ"ר רק שלהר"אש מיירי בכ"ח והנקב דכ"מ מטהרתו ולהרשב"א מיירי בכלי שטף והיכא שאין הנקב דכ"מ מטהרתו ולכן לענין דיוקא מדברי רבא דבמ"מ נוטלין ממנו ע"כ בין להר"אש ובין להרשב"א שוה דאף באין מ"ר הוא:

וא"ת אי בכ"ח איך שרי ליטול ממנו אם מ"ר למטה מהנקב הא כ"ז שלא יחדו לתשמיש אינו מקבל טומאה כמ"ש התו' בחולין נ"ה א' ד"ה שיעורן וכמ"ש הט"ז וא"כ אינו כלי דאין לומר ולחלק דדוקא בשבר כלי שנפסד צורתו ורק שנשאר רביעית בהא דוקא כ' התו' דבעינן יחוד אבל בנקב לחוד לא בעינן יחוד אם נשאר שיעור רביעית למטה מהנקב דז"א שהרי התו' הוכיחו כן ממ"ש רש"י בשבת צ"ה ב' ושם מיידי רבא בנקב ולא בשבר ויש לומר דאה"נ דהטור מיירי ביחדו ומה שסיים הטור אבל לענין נטילה ששיעורו בכ"מ כיון שניקב בזה השיעור אינו חשוב עוד כלי ר"ל אינו חשוב עוד כלי מחזיק כיון שהוא בכ"מ אבל כאן שהוא למעלה מרביעית שפיר מהני יחדו למשקין למיהוי כלי למשקין מיהת א"נ י"ל היכא דנקב למעלה מרביעית עדיף מכלי המיוחד לאוכלין וניקב כמוציא זית למטה דבטל מיני' שם כלי עד שיחדו לרמונים אבל בניקב למעלה מרביעית ה"ל כאילו נעשה מכלי גדול כלי קטן וכיון שגם צורתו נשארת כמעיקרא בכה"ג י"ל דלא בעי יחוד אף להתו' ומכ"ש דבהר"ש פ"ב דכלים משנה ב' משמע דלא ברירא לי' דבעינן יחוד אדרבה בתחלת דבריו כ' וז"ל וכשיעורן אפי' בלא יחוד טמאין ע"ש גם י"ל כיון דאם יחדו הי' מקבל טומאה ממילא לענין נטילה ה"ל כלי כיון שאפשר ביחוד דכיוצא בזה כ' התו' שם דלגבי שבת דבעינן ג"כ כלי שיהא רשאי לטלטלו שבכל מה דמהני בי' יחוד לקבל טומאה ה"ל גבי שבת מנא אף קודם היחוד וכן י"ל ג"כ גבי נ"י וכ"מ בב"ח שהביא בט"ז סק"ג ומכ"ש כאן דאינו שבר רק נקב בזה ודאי י"ל שהוא כלי משום זה שאפשר ביחוד אח"ז ועיין בר"ש פ"ג דכלים משנה ג':

והט"ז סק"א כ' דמ"ש הר"ש פ"א דידיה מ"ב דהא דאין נותנין לידים לא בדפנות הכלים כו' מפני שהן שברי כלים דמסתמא גם במ"ר מיירי ואפ"ה אין נוטלין מהם ע"ש ק"לי לדבריו הא הר"ש פ"ב דכלים מ"ב משמע דס"ל דא"צ יחוד כשיש שיעור רביעית ומקבל טומאה הוא וא"כ כלי גמור הוא אע"כ לדברי הר"ש מיירי כאן בבא השבר מחבית גדולה דלא סגי ברביעית כדאי' פ"ב דכלים מ"ב ואף אם נימא דגם להר"ש בעי יחוד ומיירי כאן בלא יחוד לק"מ אהטור דמצי מיירי בשכבר יחדן לתשמישן או דשאני שבר מנקב דהיכא שנשאר צורת הכלי והנקב למעלה אפי' לגבי טומאה לא בעי יחוד ואף אי נימא דלגבי טומאה בעי יחוד י"ל עכ"פ לגבי נטילה לא פקע מיני' שם כלי לנטילה כיון דאפשר בחזרה דיחוד:

והרמב"ם בפ"ו דין י"א כ' וכלים שנשברו שבירה המטהרת כו' ונסתפק בת"הד אם ר"ל במ"ד או באין מ"ר וכ' הב"י דהטור שהביאו ע"כ דמפרש דבריו