באורי מהרא"י מח

מינין קאי דהא שאר פירות לא מחייבי כלל ולהכי פירש"י הכא זית שמן זית ששמנו אגור בתוכו. ודבש תמרים כלומר כך היו מביאין אותו ולא משקין כפשטיה אי לא הוי כתב מראשית: (יב) רש"י והכהנים והלוים והארון למטה. אע"ג דשבט לוי עמדו בהר גריזים עמהם כדכתיב, קרא בהדיא שמעון לוי יהודה גו' פ' ואלו נאמרים פליגי בהו לחד תנא זקני כהנים ולוים עמדו עם הארון ושאר השבט בהר גריזים ולחד תנא הראויים לשירות פירש"י אותם שהיו מכ' עד נ' שהיו ראויים לשאת את הארון עמדו בהר גריזים: כז (כד) רש"י י"א ארורין. אע"ג די"ב אינון ארור אשר לא יקים את דברי לא קא חשיב דההוא ודאי אצטריך שיקבלו עליהם התורה באלה ותהא כוללו כל התורה והמצות אבל ארורים פרטיים לא הוו צריכי ודרשו רבותינו משום כנגד י"א שבטים: כח (ל) בית תבנה ולא תשב בו. הא דלא כתב לא תחנכו כדכתיב כרם תטע ולא תחללנו. משום דהאי קללה לא קיימה אזמן הגלות שהיו האומות מגלים אותן מעריהם דהא כתיב בתריה שורך טבוח חמורך גזול וגו' אלא מוכיחים המקראות דקללות הללו קיימי אזמן השלל והביזה שינתנו ישראל לבוז ולמשיסה במושבותיהם א"כ שפיר כתב אשה תארס ואיש אחר ישכבנה כדרך כרכום שכובשת העיר שמאנסים הנשים ובוצרים הכרמים אבל הבתים אינם מיישבים כי אין רצונם לעכב העיר ואנשיה בידם כי אינם עושים רק דרך שוללות להנאתם ומ"מ תתקיים קללה זו בית תבנה ולה תשב בו כלומר מפחד השוללים חברח ליער ולא תשב בקביעות בביתך כ"א באקראי כדרך אנשים כפרים מפני גזלנים: כט (ד) ונעלך עיין בפ' עקב: פרשת נצבים

כט (ט) רש"י ראשיכם לשבטיכם הא דלא כתב לפי זה ראשים לשבטיכם דהכי יתכן לפי הדקדוק. משום דר"ל כאן דהראש הוא השבט כדפרש"י לעיל בפ' חקת על וישלח משה מלאכים דנשיא דורו הוא הדור וה"נ קאמר הכא ראשיכם שהם שבטיכם: (כה) רש"י לא חלק להם לא נתנה לחלק. לפי פי' זה מורה מקרא זה על אותו מקרא שבפ' ואתחנן אשר חלק ה' לכל העמים וגו' כמו שפירשתי שם דרש"י לא פי' התם על אותה דרשה וכן תרגום אונקלוס לא תרגם הכא כן ואין בזה חסרון ל (יא) לא נפלאת רש"י לא מכוסה. ולעיל בפ' וארא פי' דהוא לשון הפרשה והבדלה כמו והפלתי ביום ההוא משום דכאן דחקו לפרש דלשון הפרשה הוא דכתיב בתריה לא רחוקה היא דהיינו מופר' למרחקים אע"כ ר"ל מופר' ממך ע"י כיסוי שהיה כעומק מתחתי' ומכוסה מלמעלה ומ"מ לשון הפרשה היא: פרשת וילך

לא (א) תימה דלעיל פירש"י שכנסם כולם לפני המקום ב"ה וכן כ' לקמן הקהילו אלי כל זקני וגו' משמע שכולם באו אליו ומה היה צריך לילך אליהם וי"ל דלא כתב הכא וילך משה אל כל ישראל אלא כתב וילך משה וידבר ור"ל כשכנסם כולם הלך בקומה זקופה לפני כולם שיראו שלא תש כחו אלא שאין רשאי כדפירש"י בתר הכי: (ט) ויתנה אל הכהני' בני לוי הנושאים את ארון ברית וגו'. א"ל דהלוים נושאים את הארון שאפשר שרבו וגדלו בני אהרן במדבר ונשאו את הארון שהרי גם המה מבני קה' היו והא דכתב בסוף הסידר' ויצו את הלוים נושאי הארון וגו' הכהנים נקראים גם לוים בכמה מקומות או מחליפין היו מאז כהנים ולוים מבני קהת למשאם: (כח) רש"י לקיים מה שנאמר אין שלטון ביום המות. פי' אין תורת שלטון יהא ביום שאדם מת בו