באורי מהרא"י לו

(כט) רש"י הוצרך לפרש בזו שהוא חילוף. ומקשים פשיטא שהוצרך לכתוב כאן כיון שהדין ממש איפכא ומאי קשה לרש"י ויש לומר דקשה לרש"י למאי איצטריך והיתה גאולתו וגו' הא כתיב בתריה ימים תהיה גאולו אלא משום דלא מסתבר לומר בבית שלא יהא הדין רק ממש איפכא מן השדות ה"א דהכי פירוש ימים תהיה גאולתו איזה שנה שירצה יברור לו המוכר לגאול הבית ואי לא יגאל באותו שנה שיברור שוב לא יגאל להכי כתב והיתה גאולתו עד תם שנת ממכרו ואם תאמר אם כן לא לכתוב ימים תהיה גאולתו יש לומר דקמ"ל דשנה שלמה מונין ולא לשנות העולם שמתחילין מתשרי: פרשת בחוקותי

כו (א) רש"י את מצותי תשמרו הוי עמלין ע"מ לשמור ולקיים. נ"ל דדייק רש"י מדלא כתיב ואת מצותי תעשו כדכתיב בקללות ואם לא תשמעו לי דהיינו תלמוד ולא תעשו את כל המצות אלא אתי לייתורא דדרשינן ליה מואם בחוקותי תלכו דהיינו ת"ת ואותו תלמוד יהא על מנת לשמור את המצות ולקיימם: (ח) ומאה מכם רבבה ירדופו. וכן בפרשת האזינו ושנים ינוסו רבבה לפי חשבון דכתיב הכא והתם משמע דרבבה הוי שני אלפים וכן ראיתי בספר אחד המפליג דברי רבותינו בעלי המשנה ותלמוד דמוכח בהדיא בדבריהם בכמה מקומות שרבבה הוא י' אלפים. ומקרא מפורש נמצא סוכר את פי אותו ספר בספר עזרא כל הקהל כאחד ארבעת רבוא אלפים ושש מאות וגו'. הרי מפורש ומוכח דריבוא טפי משתי אלפים הוא דאם לא כן למה לא כתב חמשת ריבוא ושש מאות עוד נמצא בקרא בפלגש בגבעה ולקחנו עשרה אנשים למאה ומאה לאלף ואלף לרבבה מדחשיב ואזיל מי' לי' הרי מוכח הוא דרבבה עשרת אלפים ברוך שבחר בהם ובמשנתם: (ט) רש"י והרביתי אתכם בקומה זקופה. לא רצה לפרש כמו בכל מקום לשון פריה ורביה דאם כן אתכם למה לי ה"ל למכתב והפרתי והרבתי אתכם כבכל התורה כמו פרו ורבו ויפרו וירבו אע"כ תרי מילי כתיבי הכא. (עיין לעיל ריש פרשת שמות): (לא) רש"י כשהוא אומר לא אריח בריח ניחוחכ' הרי קרבנות אמורים. תימא דהיכא משתמע שלא יקרבו קרבנות מילא אריח אדרבה משתמע שאם יקריבו קרבנות לא אריח בהם. ויש לומר דדעת רש"י דע"כ לא אריח אינו ר"ל שלא ירצה להריח דכיון דבתר הכי כתיב והשימותי את מקדשיכם מהיכא יריח ריח קרבנות הא לא מקריבין בלא בית אלא הכי פירושו לא אריח לא יהא נמצא לי להריח והיינו דאמר רש"י כיון דע"כ ולא אריח פיר' שלא יהא נמצא לי (לכתוב) כך בהדיא והרי קרבנות אמורים: (מד) ואף גם זאת מצאתי סמך לדרז"ל שאמרו אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט אף ריבוי וגם ריבוי והוא זאת דבכל התורה כל זאת בפשוטה מיעוט הוא ולכך כתיב ואף גם דלא הוצרך לתרווייהו: פרשת במדבר

א (א) רש"י כשבא להשרות שכינתו ביניהן מנאן. באחד בניסן הוקם המשכן