באורי מהרא"י לה

כן שבר דכיון דלא דומים דשל זה בלשון נקבה ושל זה בלשון זכר לא כתב בחד לשון ובעירובין דחקו לרש"י דע"כ לאו שם דבר הוא דהא כתיב בדוכתא אחרינא בשיגעון ובעיורון ואין נראה לחלק בין מום גבי אדם ובין מום דגבי בהמה ואפשר דחד פירוש דידיה וחד דרביה: (כה) רש"י ואף על פי שלא נאסרו בעלי מומין לקרבן נח משמע דרש"י ר"ל דאי לאו האי טעמא לא איצטריך לפרש שלא יקבלו להקריב בעלי מומין מן הגוים דהא אפילו מן הישראלים לא מקבלין. ותימא דרשעי אומות העולם יוכיחו דדרשינן מכם בכם חילקתי ולא באומות העולם שאין מקבלין קרבנות מרשעי ישראל כגון המשומדים לכל התורה ובאומות העולם מקבלין מכולם ויש לחלק בקל בין מקריבי אומות העולם ובין קרבן שמקריבים מידם וק"ל: (לב) רש"י וכשהוא מוסר את עצמו ימסר על מנת למות תימא קצת וכי בא רש"י לפסוק ולהורות בפירושיו דין קידוש ה' מידי דלא אצטריך לפרש המקראות ויש לומר דאיצטריך דק' לרש"י אמאי לא כתיב ותקדישוני בתוך בני ישראל כיון דלמצות עשה נכתב כדפירש רש"י וכדכתיב ולא תחללו אלא משום הכי כתיב ונקדשתי דמשמע שיהא ש"ש מקודש שלא מצד זה שמסר עצמו אלא ר"ל שיעשה נס למקדשי ה' כמו לחנניה מישאל ועזריה ובזה יהיה נקדש ה' בפי כל כי יראו שיש בו כח וגבורה ואם כן הבטיחו התורה שיעשה, נס ועל זה קאי רש"י כשימסור עצמו אל ימסר על הנס שהבטיחו תורה עליו כי כל המוסר וכו': כד (י) רש"י שמא פת צוננת של תשעה ימים שמעתי לפרש ר"ל הקב"ה כדאיתא בתלמוד בכמה דוכתי כלילא לשמא קדוש ה' וכה"ג טובא ובלשון ארמאי שמא כנוי ה' וכן תרגום אונקלוס כאן ויקב את ה' ופריש ית שמא ואפשר דמשום הכי תפס האי לישנא נמי הכי: פרשת בהר

כה (ז) רש"י אם חיה אוכלת בהמה לא כ"ש שמזונותי' עליך. תימא דאדרבה מוכח מכל הפרשה דאותו שאוכל מן ההפקר שרי טפי לאכול פירות שביעית מאותו שאוכל מן השמור דהא איצטריך לעיל לרבות העשירים ויש לומר דבהמה הואיל ומזונותיה עליך הרי היא כמו אביוני עמך דאנהו מסתברא מכולהו לאכילת פירות שביעית כדמוכח קרא דהיינו נמי הטעם משום דאתה מצוה להחיותה ולא דמי לעשירים דאיצטריך לרבויינהו משום דה"א דיש להם די במה שהכניסום לאוצר בשנה הששית אבל חיה הואיל דאין מזונותיה עליך אמאי תהא מותרת טפי מבהמה אדרבה חיה נמי דרכה להצניע כדאיתא בריש כל שעה (י) רש"י ואיש אל משפחתו תשובו לרבית את הנרצע. תימא דלעיל מרבינן ליה מוקראתם דרור וי"ל דאי מלעיל ה"א דנרצע עובד לעולם כדמשמע קרא דלעיל בפרשת משפטים ועבדו לעולם וקרא וקראתם דרור קאי שישחררנו באותו שנה ביובל שלא יעבדנו אבל לאחר מכאן יחזור לעבודה ומקרי שפיר לעולם בכי האי גוונא קמ"ל ואיש אל משפחתו תשובו כלומר בן חורין לגמרי: (כ) וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית. מקשי' מה ידאגו על השביעית על השמינית הי' להן לדאג דבשביעית יאכלו מה שזרעו וקצרו בששית ויש לומר דדרך העצרנים והציקנים כך הוא כשיראים מן הדוחק לצמצם זמן ארוך ואז משיירין עיקר שבידם על הסוף כדי שיהיו בטוחים שלא יהיו חסרים כי בעבור שיש להם די אינם להוטים ורעבים כל כך כיון שיש להם פת בסלם ואם כן שפיר קאמר קרא שידאגו בשביעית מה נאכל כלומר שנצרך לצמצם ולעצור על השנה הח' כדי להבטיח את עצמינו שלא יחסר לנו: