באורי מהרא"י יח

על ידי תשובה ואם כן לא הוזקקו אביו ואחיו לבא אליו מצרימה ולכך אומר דרך תפלה ובקשה שיהיו שני רעב והיה בטוח שיתקיים מאמרו דכתיב בהו בצדיקים ותגזר אומר ויקם לך ולכך כתב אח"כ ותחילנה שבע שני הרעב לבא כאשר אמר יוסף וגבי שני השובע לא כתב הכי משום דאלו שני הרעב באו על ידי אמירתו של יוסף מלשון ותגזר אומר ולכך לא כתב נמי כאשר פתר יוסף כמו בכאשר פתר לנו כן היה: (לח) רש"י הנמצא כזה הנשכח כדין. רוצה ומר שלא תפרשהו כמו הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו וה"נ ה"ל לפרש הנמצא כזה בכל העולם חדוש גדול הוא שיהיה רוח אלהים באיש דאם כן הוה ליה לתרגם המשתכח כהדין ומקרא דבתריה אין נבון וחכם כמוך מוכח דפירושו הנשכח כדין: (נה) רש"י לפי שיוסף אמר להם שימולו יש לומר דהכי דייק מדלא כתב כאשר יצוה לכם תעשו שהוא לשון ממשלה ואמירה לשון רכה היא אלא רמז הכתוב בלשון אמירה למילה דכתיב שש אנכי על אמרתך נסתפקתי אם שמעתי כך מב (ב) רש"י רדו שמה כמנין רד"ו שנה. נר' דדריש הא מייתורא דלשון דה"ל לכתוב רדו ושברו משם שמה קמא למה לי אלא ע"כ אתי למימר שכמנין רד"ו יהיו שמה ובלא זה היה קשה מנלן לרש"י למדרש הכי דמלשון רדו לא שמעינן דכל הפרשה הכי כתיב וירדו אחי יוסף ויקומו וירדו ירד ירדנו ורבים כהנה: מג (יח) ולקחת אתנו לעבדים ואת חמורינו קצת יש רמז מכאן לדברי רבותינו דחביבין בהמתן של ישראל לאומות העולם יותר מנשותיהן דאם ל"כ אמאי סלקא אדעתייהו שבקש עלילות לקחת חמוריהם דבשלמא לקחת אותם לעבדים היה לחוש לפי שכולם גבורים ונאים ובודאי לא היה בכל הארץ דוגמתם אפילו אחד אבל מלך גדול כיוסף למה יבקש עלילות בשביל חמורים אלא חשדוהו שכוונתו היה למשכב זכור ולמשכב בהמה והיו אלו חביבין עליו: פרשת ויגש

מד (יח) רש"י מה פרעה מבטיח ואינו עושה גוזר ואינו מקיים אף אתה כן. תימ' הא היה צריך לחלוק כבוד למלכות. ויש לומר דבשביל כך נקרב אליו כלומר בקרוב לו ודבר באזניו כדכתב קרא שלא ישמעו דבריו ההמון ולא היה זלזול בדבר. ורש"י שפירש על ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני יכנסו דברי באזניך לפי פשוטו הוא לאידך פירוש דמפרש כי כמוך כפרעה לשון חשיבות וזה היה יכול לדבר בלשון רם: (יט) רש"י בתך היינו מבקשים או אחותנו היית מבקש. מקשים למה שינה רש"י המליצה גבי יוסף לומר בתו וגבי אחיו לומר אחותנו ואדרבה יותר ה"ל לומר אחותך גבי יוסף לפי שהיו זקנים יותר ממנו ויש לומר דאחר ששאל היש לכם אב או אח אם כן צריכין לומר כך בתך היינו מבקשים כלומר הבת מוטלת על האב להמציא לה קדושין וזיווגים ראויים לפיכך שאל אם יש לכם אב ואז מסתמא יש לכם גם כן אשת אב דאין דרך האיש להיות פנוי והיה סניא לכלתו ומצירה לה כדאמרינן ביבמות דאכלה לגורסה אבל אם מת האב שוב אין לדאג על חמותה דפקע כח ורשותה מבית בעלה ושוב פירש רש"י או אחותנו היית מבקש לפי ששאל היש לכם אח כי דרך נושא אשה לבדוק באחיה כמו שאמרו רז"ל רוב בנים דומים לאחי האם והיה רוצה להכיר כל האחים אם יש שמץ באחד מהם: מה (ג) אני יוסף העוד אבי חי יש לומר דפי' דהכא הוא מלשון ותחי רוח יעקב אביהם וכן אמר יוסף כלומר עודנו קיים העוד אבי חי בנבואה ולמה לא