באורי מהרא"י טז

היעשה אותה כמו זונה ואונקלוס גופיה תירגמו כך דאי הוי פירושו עם אחתנא ה"ל לכתוב הכבזונה: לה (יב) לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ. תימא איך יתיישבו שתי נתינות הללו ואיך נתקיימ' נתינת הארץ לו והלא לא מצינו שהיה לו שום כח וזכות בחייו בארץ רק שבניו ירשו אותה יש לומר דגם בחייו זכה בו שהרי קבר את רחל בדרך אפרת ואין דרך כלל שיניחו בני המדינות לקבור מתים בדרך כבושה לרבים אלא מפני שידעו שלו נתנו הארץ לא עכבו על ידו וטעם זה מצאתי בפשטי' על מתה עלי רחל ואקבר' שם בדרך אפרת לפי שכתב כבר אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי. כלומר ליטול שני נחלות רצה יעקב לברר את דבריו שלא על תוהו הוא מבטיח את יוסף שיטלו בניו את נחלתו שמנחיל להם שהרי ודאי יש לו כח וזכות בארץ כנען דאל"כ לא היו מניחין לו לקבור מת בדרך כבושה לרבים ואע"ג דרש"י פי' פרשת ויחי דלאו מא"י היה מקום קבורתה מ"מ סמוך ממש לא"י היתה והיה לו יד וכח שם בארץ: לו (ב) רש"י צבעון בא על כלתו והוליד את אהליבמה. ואחר כך פירש שצבעון בא על אמו והוליד ענה מקשים אמאי לא פירש בחד עניינא ויפרש שעיר בא על כלתו והוליד ענה כדפירש גבי אהליבמה או יפרש לעיל ענה בא על אמו והוליד אהליבמה ויש לומר דכך היא הסברא לעולם אין רגילות בתורה לכתוב הפכים אם לא שאני מוכרח לכך וגם כי אין רגילות כלל שיבא איש על אמו כדאמרינן בפרק חלק גבי אמון כלום יש לך הנאה ממקום שבאת או מטעם דאבא בר מניומי כדאיתא שלהי פרק בתרא דיבמות אם לא שאני מוכרח לכך ואם כן יתיישב שפיר דאי אפשר לפרש שעיר בא על כלתו דאם כן לא היה כתוב בתורה הפכים בחנם בן שעיר ובן צבעון דבן שעיר הוא נקרא מן הדין חדא שבאמת היה בנו וגם לפי מה שהיו סוברים העולם שבן צבעון היה לפי שאשתו ילדתו מכל מקום היה ראוי לקרותו בנו דשעיר דבני בנים הרי הם כבנים כדאשכחן הידעתן את לבן בן נחור וצבעון בן שעיר היה משום כך הוצרך לפרש צבעון בא על אמו והוצרכה התורה לכתוב הפכים משום דבן צבעון היה באמת ובן שעיר לפי מה שסברו העולם. אבל גבי אהליבמה נוכל שפיר לפרש צבעון בא על כלתו ולא תקשה אם כן אמאי קראה התורה בת ענה הלא לפי האמת בת צבעון היתה וגם אם היתה בת ענה מכל מקום היה ראוי לקרותה בת צבעון משום דבני בנים הרי הן כבנים דענה נמי (בת) בן צבעון היה כדפירש רש"י לעיל. הא ליתא משום דהתורה כתבה לעולם גם כן מה שסברו העולם והעולם סברו דבת ענה היתה שהרי אשתו ילדתו וגם כן סברו דענה בן שעיר היה שהרי אשת שעיר, ילדתו דצבעון בא על אמו כדלעיל אבל לעיל גבי שעיר דצבעון היה בנו בלי ספק ליכא למימר הכי וכיון דנוכל לומר ולפרש דבא על כלתו לא מפרשינן כלל שבא על אמו כדפירשנו: פרשת וישב

רש"י ואונקלוס תרגם ארי בר חכים הוא ליה. לאינך תרי פי' אתי ודאי שפי' לישנא דזקינים דדיוקנו נוטריקון דזקונים ולתרגום אונקלוס נמי יש לפרש דזקונים מלשון והדרת פני זקן מה שדרשו רבותינו זה שקנה חכמה וכן זקני העדה זקני מואב וזקני מדין כולהו פי' לשון חכמה. רש"י נקוד על א"ת שלא הלכו אלא לרעות את עצמן י"ל דהאי דרשה משמע שפיר מדנקוד על את דכ תיבה הנקודה לא כתובה כפשוט' ממש מכל מקום אינה יוצאת ממשמעות דר