באורי מהרא"י י

דאורחים הוו ואם כן לא ה"ל לשנות לכתוב כאן מלאכים ולעיל אנשים. ולוט יושב בשער סדום רש"י אותו היום מינוהו שופט על השופטים יש לומר דדייק הכי מדכתיב, בשער סדום שמעינן דשופט מינוהו ולא שוטר כדפירש רש"י גבי עפרון יושב דרוב שערים שבתורה ר"ל מקום משפט ויבא מקרא זה ויגלה על מקרא זה האחד בא לגור וישפוט שפוט דהכי פירושו הזה בא לגור כלומר להיות גר אתנו ונעשה שופט על השופטים והיינו וישפוט שפוט כמו שדרשו רבותינו ויהי בימי שפוט השופטים דור ששפט את שופטיו: (כו) ותהי נציב מלח לפי פשוטו רמז כאן שגם מלח המטיר מן השמים עם גפרית כדכתיב גפרית ומלח שרפה כל ארצה כמהפכת סדום ועמורה: (כט) רש"י מה היא זכירתו של אברהם אבינו על לוט פירש דמשום קורבה אין לומר שאם כן ה"ל לכתוב וישלח את לוט אחיו או בן אחיו כדי להזכיר את הקורבה מתוך ההפכה כדכתיב לעיל כי נשבה אחיו וגם את לוט אחיו אי משום קורבה הצילו: כא (יב) אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך, אף על גב דבקרא קמא לא כתיב אלא וירע על אודות בנו יש לומר דודאי היה רע בעיניו ג"כ על אמתו אלא שלא להראות פנים בפני שרה שהיה רע בעיניו על האמה פן תתקנא בה לפי שהיתה צרתה אבל לעולם היה רע בעיניו גם כן על אמתו והכתוב מעיד על זה וכתוב כן כדי ללמוד מכאן דרך ארץ. או יש לתרץ דע"כ האי אל ירע לא קאי אדלעיל דהא פי' רש"י על אודות בנו ששמע שיצא לתרבות רעה אם כן איך יתכן שאמר לו הקדוש ברוך הוא אל ירע בעיניך אלא ודאי מילתא אחריתי הוא ושני ענינים רעות הוו: פרשת חיי שרה

כג (ב) רש"י פי' שע"י בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה רוחה ומתה י"ל גמגום זה הלשון שפי' על ידי בשורת ר"ל אחד בא מהר המוריה לבשר את שרה ענין העקידה והתחיל להגיד לה שנזדמן בנה לשחיטה ורצה המבשר לסיים דבריו ולומר לה שניצול ושלא נשחט וכמעט שלא נשחט כלומר כשעה מועטת קודם שאמר שלא נשחט נבהלה כ"כ מדבריו הראשונים ופרחה רוחה ומתה: כד (טז) בתולה ואיש לא ידעה תימא כיון דאמר בעלמא רבקה בת ג' היתה כשנשאה יצחק והאי עובדא דאליעזר קודם לכן הוה אם כן פשיטא דבתולה היתה אפי' היתה נבעלה בתוליה היו חוזרים כדאמרינן במסכת כתובות ומסכת נדה ויש לומר דלהכי נמי כתוב ואיש לא ידעה למימרא דאפילו גנאי לא הוה בה כלומר שהיתה נבעלת והיו חוזרין בתוליה אלא ואיש לא ידעה כלל ועדיין הוה ק' כתוב ואיש לא ידעה לחוד דפשיטא דבתולה היתה כדפירשתי והאי מתר' רש"י דכתב בתולה לאייתור' דאיש לא ידעה שלא כדרכה ובלא ייתור היה מוקמינן אמסתבר: (לט) אלי לא תלך האשה. רש"י חסר כתיב שהיה לו בת והיה מחזיר למצוא עלילה תימא לפי זה לעיל גבי דקאמר אליעזר לאברהם ה"ל למיכתב חסר ולמדרש וע"כ בדברו אל אברהם היה משתדל למצוא עלילה שהרי אברהם השיבו בני ברוך וגו' וי"ל דלעיל כתיב אולי לא תאבה האשה ההשב אשיב את וגו' לא הוה משמע כלל דהיה מחזר למצוא עלילה שהרי שאל אם יוליכו שמה כדי להזדווג על כל פנים במשפחתו אבל כאן לא כתב מידי בתר ואולי לא תלך ומשום הכי מדרש שפיר אלי אם לא תלך: (מט) אם ישנם