ברכת אברהם (יענר) צט

ולא חל בו קנין א"כ להכי בכותב לשפחתו הרי את ב"ח וולדך עבד דבריו קיימים ולא תקשי שוב הא הוה שיור בשחרור אי עובר ירך אמו הוא כקו' הראב"ד ז"א דבכהאי גוונא לאו שיור הוא הואיל דלא הי' יכול להשחרר העובר דא"א מקנא דבר שאינו ברשותו ועובר משום דמכסיא לא חל בו קנין ושחרור והיכא דלא יוכל לשחרר בכולו לאו שיור הוא ולהכי דבריו קיימים והרמב"ם בסיפא נקט לי' טעם הפשוט שהרי את שפחה ולדך ב"ח דלא אמר כלום דהוה כמי ששיחרר חציה ושיור לא מהני דבכעין זה ודאי הוה כשיור הואיל דהיה יכול לשחרר בכולו לשחרר ג"כ את השפחה ונקט ליה טעם זה ולא כתב דלהכי לא מהני שחרור לעובר דהה כדבר שאינו ברשותו ז"א כנ"ל דרמב"ם רוצה לומר הטעם ששיור הוא כדי שלא יהיה מהני אם מחזיק בהשטר שיחרור איזה איש עבור הולד כשיולד. דבלאו טעמא דשיור היה מהני תפיסה. כמו לר"נ אם שמיט ואכיל וק"ל: סי' כו מה שמתמה מעכ"ת על מה שפירש רש"י במס' חגיגה דף יו"ד ע"ב קו' הגמרא שם וכי עשה שליחותו אמאי בעה"ב מעל וכי זה חוטא וזה מתחייב ואמר רבא שם מאי קושי שאני מעילה דילפי' חטא חטא מתרומה ופירש"י שם מה התם שלוחו כמותו דכתיב כן תרימו גם אתם ואמר מר גם אתם לרבות שלוחכם ומתפלא כבוד הדר"ג למה בסוגי' דקדושין דשם עיקר מקומו של שליחות וגם שם משני הגמרא שאני הכא דילפינן חטא חטא מתרומה ולא פרש"י שם כן ולמה דוקא בחגיגה אליבא דרבא מפרש רש"י כן ומפלפל בזה הרבה ידע ידידי יחי' כי על דקדוק זה עמד ג"כ הרב הגאון בעל אור חדש הס' הנ"ל אין תחת ידי ראיתי בספרו חות יאיר על דרושים בדף ל"ד ע"ב ומתרץ ג"כ כעין דבריו במעט שינוי. ואולי אין הס' תחת ידי אכתוב דבריו בקיצור ז"ל דבר"פ איש מקדש פריך גם אתם בתרומה ל"ל שליחו' תיתי מגרושין וקדשים ומשני דגם בא להורות מה אתם בני רבית והקשה הגאון מוה' אברהם ברודא ז"ל מאי קושי תיתי תרומה מגירושין וקדשים. דילמא אלו לא נאמר גם אתם ה"א להיפך דילפינן תרומה ממעילה בגזירה שוה דחטא חטא מה מעילה אינו עושה שליח דאין שליח לדבר עבירה כפי סברא החיצונה ה"ה בתרומה אמטי להכי כתב רחמנא גם אתם לרבות השליח ומעתה שפיר הדר יליף מתרומה בג"ש חטא חטא מתרומה בג"ש דגם במעילה יש שלד"ע אכן ז"א דהרי מצינו גם במעילה גופי' שליחות כגון אם שגג השליח דלא שייך אשלד"ע ועושה שליח רק בהזיד שליח הוא דאמרי' אשלד"ע מטעם דברי הרב וכו' מעתה גבי תרומה כיון דל"ש בי' לומר דברי הרב וכו' ממילא מקשינן לה בג"ש דחטא חטא ממעילה. היינו בשגג השליח ה"ה בתרומה תמיד יש שליחות בשלמא אי גם בשגג השליח אשלד"ע א"כ לא משכחת לה כלל שליחות במעילה שייך שפיר דהו"א דאי תרומה ממעילה משא"כ לדעת המרדכי דגם במעילה אם שגג השליח חייב המשלח אין מקום להקיש תרומה למעילה בהזיד השליח דאינם שווים בטעמם דבמעילה שייך לומר אשלד"ע משא"כ בתרומה טפי מקשינן לה למעילה היכא דשגג השליח ובהיות כן מיושב לשון רש"י בחגיגה דהתם מרי' דשמעתתא הוא רבא ושמעינן לי' לרבא גופי' דשני לי' בב"ק דף ע"א להך פירכא וכי זה חוטא וזה מתחייב אמר רבא אמר קרא וטבחו ומכרו וכו' וקשה אמאי לא משני דמיירי ששגג השליח מכלל דרבא ס"ל כאקומתא דרב חמא דתלה הכל באי בעי עבד ואליבא דרב חמא אין חילוק בין שגג השליח להזיד כלל וכמ"ש המהריב"ל בתשובה ומביאו הש"ך דלר"ח אין לחלק בין שוגג למזיד מש"ה כתב רש"י שפיר בחגיגה דשליחות בתרומה נפקא מגם אתם דמגירושין וקדשים ליכא למילף אליבא דרבא דטפי מסתבר ללמוד בג"ש ממעילה כמו התם ליכא שליחות דאשלד"ע גם בשגג השליח ה"ה בתרומה ואיצטרך לרבא גם אתם לגופי' בתרומה על שליחות מש"ה פרש"י שפיר דבתרומה שליחות מוכח מגם אתם לרבא וכו' עכ"ל והעתקתי דבריו במכוין לידע כי כיון לדברי הגדול הנ"ל במעט שינוי ואגב אכתוב למר שגם אנכי תרצתי כעין זה לשיטת רבא דברי הריטב"א כתובות דף למ"ד ע"ב ד"ה אי דלא מצי להדורי אמאי חייב פר"י אמאי חייב ממון הרי הוא לא גזלו יעוי"ש משמע דקו' הגמרא הוא בין לאביי ובין לרבא לרבא קשה בפשוט אמאי חייב ממון הרי הוא לא גזלו ולאביי קשה למה לי' למימר דמיתה פוטרתו הא בל"ז פטור דהרי הוא לא גזלו והריטב"א בכתובות כתב הרי הוא לא גזלו ואמאי חייב לרבא משמע דרק לרבא קו' הגמרא וצריך להבין הא גם לאביי קשה כנ"ל ומצאתי בשיטה מקובצת כתובות שהביא דברי הריטב"א ועמד ע"ז הא גם לאביי קשה בלא חיוב מיתה ג"כ פטור ונלענ"ד קצת לישב הדיוק הנ"ל קצת דרך פלפול בהקדם מה שצריך להבין לכאורה קו' הגמרא לפרושו של הר"י והריטב"א אמאי חייב ממון הרי הוא לא גזלו מה קושי דילמא להכי חייב דאיירי שעשאו שליח לתחוב לתוך פיו ולשיטת התו' היכא דהי' שליח שוגג אמרי' דיש