ברכת אברהם (יענר) צו

שאומר לחבירו שדה שמכרתי לך מעכשיו אם לא באתי לכשאקחנה ממך תתקדש דלא קדשה אע"פ שבידו לבטל המקח עכ"ל פי' לפרושו לפי שזו לא חלתה בלכשתאמר איני ניזוני' שאלו ודאי אמרה לכשתאמר איני ניזונית וכו' קדשה משום דתלתה בדבר דקאי בידה למיעבד וכן באומר שדה זו שמכרתי מעכשיו אם לא באתי לכשאבא תקדש וודאי דקדשה אבל השתא דתלתא במה שאינו בירה אע"פ שיש בידה מצד אחר לא קדיש ע"כ לשון השיטה מקובצת הרי שצריך תמיד שיהי' בידה לעשות השתא כמו שהי' נעשה על אחר זמן ושיהי' הכל כעין אחד. א"כ הכ"נ בנ"ד שנעשה הקנין לשתלד לא מהני מם שבידו מצד אחר שיוגמר הקנין שלא בלידה אבל במוכר ריאה או כבד לאחר השחיטה וודאי מהני אף שעתה הריאה והכבד מכסיין והוה כאינן בעין וכמ"ש הסמ"ע מ"מ מהני כיון שבידו הוא לשחוט הבהמה תיכף וכן נמי צריך לומר לפי דעת הסמ"ע לענ"ד הא דאיתא בב"מ פ' א"נ דף ס"ד באומר לחבירו מה שעזי חולבות מכור לך הן רב הן מעט מותר וקשה הא גם ביש לו לאו היתר הוא רק מטעם דקני' ליה עכ"פ לענין מי שפרע ולדברי הסמ"ע היכא דמכסיא לא חל בו קנין א"כ החלב שבדדי הבהמה ג"כ מכסיין וליכא בהו קנין ואמאי יהי' מותר לענין ריבתא א"ו כנ"ל כיון שבידו לשחטן תיכף הוויין כאלו הי' ג"כ בעינן השתא: אכן צל"ע לפי זה הא דאמרו שם איכא דאמרו אמר רבא כיון דממילא קא רבו שפיר דמי והתני' כך וכך אסור גבי גיזי וחלב התם לאו מיני' קא רבו ופרש"י חלב הבא לאחר זמן אינו גדול מכח חלב שהי' בבהמה בשעת מכר דהא כי שקל להאי כולו לגמרי אתי אחרינא אבל הכא הנוסף על הדלועין קטנים ונעשה גדולות מיני' קא רבו מכח הקטנות בא והקטנות כבר הי' בשעת מכר ומדידה הוא דקא משבח ואזל יעוי"ש ולפי מה שכתב הסמ"ע להכי אם תגעו הפירות מהני ומיקרי בא לעולם גם מה שגדל אח"כ הואיל דמה שכבר חנטו לאו מכסיא ושאני עובר דלאו כבא לעולם כלל דמי כיון דמכסיא והקשינו למה מה שעזי חולבות מכור לך הן רב והן מעט מותר עכר"ח הטעם הואיל דבידו להוציא תיכף החלב א"כ באומר לו מה שעזי חולבות מכור לך כך וכך מהדין הוא שלא חל בהו קנין כלל אף דאי הוה אמרי' בחלב ג"כ מיני' קא רבו כמו בדלועין מ"ע גרע שלא חל בהחלב קנין הואיל דמכסיין והוויין כאינן ברשותו של המוכר והכא לא שייך לתרץ דבידו הוא לסחטה ולהוציאה מדדיהן תיכף השתא ז"א כי אם יסחוט אותה השתא יתבטל המכר כי הוא מכר לו סכום כך וכך דווקא. ולא כסף דהשתא ואם שקיל החלב דהשתא שוב לא אתי אחרינא ואיך יוכל לחול על הנך אחרינא קנין הא עיקר הטעם שמהני באילן אם. חנטו הפירות דחל הקנין גם על מה שגדל אח"כ דמיקרי בא לעולם הואיל דממילא קא רבו א"כ בחלב אף דהוה כבא לעולם מ"מ מכסיא הוא ולא מהני בהו קנין רק מטעם בידו לפי מה שכתבנו לעיל א"כ באומר לו כך וכך לאו בידו הוא ודוחק לומר דבאמת בחלב לא חל הקנין על מה שנתרבה אח"כ מ"מ אלו הוה אמרי' דגם בחלב מיניה קא רבו אז הוה אמרי' דאף דלא קנה מה שנתרבה מ"מ לאו ריבתא הוא כיון דמדידי' קא שקל מחלב שהי' בדדי' בשעת המכר ממנו קא משבח ואזיל ולאו ריבתא הוא. כי באמת ז"א כיון דגם על חלב שבדדיה בשעת המכר באם אומר לו כך וכך מכור לך מהראוי שלא יחול הקנין הואיל שהחלב מכוסה לא עדיף זה מאם מוכר לו איזה דקל לפירות לכך וכך וודאי אם לא הי' ברשותו שום דקל אף שהי' בידו לקנות דקל ולקוצצו משרשו שלא יהי' בכחו להוציא פירות וודאי לא מהני אף אם מצא אח"כ דקל אחר לפירות ולא חל הקנין בו אף בדקל הואיל שאותו מכר שמכר לו דקל לפירות לא הי' בידו בשעת הקנין לקנות. כן נמי בנ"ד הואיל שמכר לו החלב שבדדי' לכך וכך והחלב שבדדי' מכסיא והוה כדבר שאינו בעולם לדעת הסמ"ע ובידו לא שייך ביה לסוחטה השתא ז"א דהוה כמו שבידו לקנות דקל לקוצצו שלא יגדל פירות דלא מהני כ"נ באם יסחוט החלב לא תתרבה מינה עוד חלב כך וכך שמוכר לו ואמר מה שעזי חולבות כך וכך מכור לך ועל מה שמתמה מעכ"ת על דברי המקנ' בק"ע ס' מ' ז"ל נראה דסבירי להו דלא שייך בזה מכירה אף למה שגדל כבר דכיון דאינו ידוע חלק הגידול שהי' לו באותו שעה הוה ליה כמוכר דבר שאינו מסוים דלא קבה כדאיתא בח"מ ס' ר"ט וכש"כ הכא דקנה את כל הולד ומקצתו אינו מכור מפני שעדיין לא בא לעולם אפי' למ"ד דהמוכר דשל"בל עם דבר שבא לעולם קבה מחצה היינו כשידוע כל חלק בפני עצמו. אבל זה שמכר ביחד ואינו ידוע מה קנה ומה לא קנה לא הוה מכירה כלל עכ"ל המקנה. ומתמה מעלתו הלא דינא דאין אדם מקנה דבר שאינו מסוים הוא רק בדברים שאין מינם שוה דאז יש קפידא דרוצה בזה יותר מבזה. להכי אין קנין חל כלל אבל במקנה מידי ממון שכלו שוה אף שאינו מקנה כולו כ"א מקצתו וודאי מהני זהו תורף תמיהתו בזה צדקו דבריו ועל חילוק זה כבר העיר הרב בעל מחנא"פ בה' זכיה ומתנ' תיכף בסי' א' ויעוי"ש שכתב עוד כתב המורה טעמא אחרינא בביטול מתנתא מפני שחלקו של נותן עדיין לא הי' מבורר מקומו שהרי הבית הי' בשותפות עם