ברכת אברהם (יענר) צ

הרב הגאון מליסא זצ"ל מה שכתב שם בתורת גיטין על דברי תוס' בגיטין דף נ"ב ד"ה מנסך קים לי' בדרבה מיני' שכתבו שם דטעמא דשמואל אע"ג דהגבהה לאו צורך ניסוך אפ"ה פטור כיון דאשעת ניסוך לא מחייב דקים לי' בדרבה מיני' אשעת הגבהה נמי מיפטר דאמר לו הרי שלך לפניך כמו אם נסכו אחר אומר לו הרי שלך לפניך הכ"נ כי ניסך לי' איהו אע"ג דמנסך לי' בידים כיון דקלבד"מ פטור ורב סבר כיון דבשעת הגבהה לא שייך למימר דקים לי' בדרבה מיני' יש לחייב מחמת הגבהה אכל מה שיעשה אח"כ עכ"ל התוס' וכתב הת"ג כיון דרב סובר הבא במחתרת ונטל כלים דבדמים קננהו אפי' בדלא שיבר א"כ שפיר חיובו על שעת הגבהה דהוה כגזלן ואף אם היזק שאינו ניכר לאו שמי' נזק לא יוכל לומר לו שוב הרי שלך לפניך ז"א דכיון דקננהו בדמים במנסך שחייב מיתה הרי היין שלו דכיון דקנה אותו ולא יוכל לומר לו הרי שלך לפניך ממילא הוא חייב על גזל דמעיקרא יעוי"ש על זה הקשת מה פריך הגמרא בחולין דף מ' על הנך דסוברים א"א אוסר דבר שאינו שלו מהא דמטמא ומדמע ומנסך אלמא דאא"ד שא"ש הא הך דמנסך היין נעשה שלו הואיל דבדמים קננהו ויכול לאסרו וחייב בתשלומין על הגבהה וכמש"כ התורת גיטין הנ"ל תלמידי תמהני עליך הלא בלתי ספק תוכל להזכירך העת שלמדת אצלי סוגי' זו וספרתי לך בשם ת"ח א' ששאל קושי זו את כבוד הרב הגאון מליסא זצ"ל בהיותו בחיים ונעלם ממנו לפי שעה לתרץ דבריו ועניתי אז את חלקי לומר בכל מקום דאמרי' בדמים קננהו לא סגי במה שמתחייב בנפשו לבד שיהי' הדבר שלו רק צריך מקודם או אח"כ איזה ענין קנין שיתחייב בי' לכל הפחות באונסין ובדמי נפשו קנאה אח"כ לגמרי שיהי' שלו אבל בלא קנין לא נעשה הדבר שלו במה שיתחייב בנפשו בלבד והבאתי סמוכין לסברה זו מסוגי' דע"א שיבואר להלן א"כ אם אין אדם אוסר דבר שאינו שלו א"כ לא עשה ממילא שום קנין במה שמגביהו הואיל דאינו מגביהו לגזלו רק ע"מ להזיק היינו לנסך ואי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו אינו מגביהו ממילא להזיק הואיל דאינו נאסר א"כ ליכא שום קנין שיתחייב עי"ז אפי' לאונסין ובמה שיתחייב בנפשו לבד לא נעשה הדבר שלו וכמו שכתבנו לעיל ושפיר מקשה הגמרא בחולין ההא דמטמא ומדמע ומנסך וכו' דא"ל דשם שאני דבדמי' קננהו ז"א כי אינו קונה אם אין לו בו שום קנין וק"ל ומצאתי אח"כ סברה זו בס' ישועות יעקב יו"ד ס' כ"ט ומתרץ בה סברת ר"נ ור"ע בבהמת חבירו רבוצה דסוברים דאינו אסורה בשחטה לע"ז דבכה"ג שלא עשה שום קנין לא אמרי' בדמים קננהו שיהי' שלו ושפיר סוברי' דאא"א דשא"ש והקשה שם מה פריך הגמרא מהא דמטמא ומדמע והמנסך הרי מנסך מיירי שהגביה היין קידם שנסכו וא"כ קנאו עכ"פ לענין חיוב אונסין וכשניסך אח"כ ונתחייב מיתה קנאה לגמרי בדמי נפשו שיהי' שלו ולכך יוכל לאסור יעוי"ש ולפי דברינו בין תבין ידידי דאין התחלה לקושי זו והבאתי לפניך דברי הרב ישועות יעקב כאשר ידעת את דרכי תמיד אף כשיחנני ד' באיזה חידוש אף כי יגעתי ועמלתי עד העלתי איזה דבר אם מצאתי דאתי לידי אח"כ כסברה זו באיזה מחבר אפי' במחבר אחרון שבזמנינו לא אמנע מלכתוב שכזה וכזה כתב אותו מחבר אחרון ואיזה אנשים ממתי סודי לחשו באזני הלא תחלל תפארתך אם תביא דברי אחרוני' פן יאמרו הבאים אחריך כי כוננת בנינך על אדני אחרוני' ולמה תביאם אם יסדת דבריך על אפיקי מי דעת אשר יזרמון ממקור חכמתך ואנכי גערתי בה לחשים האלה. אמרתי יאמרו מה שיאמרו אנכי אשמח אם יחנני ד' באיזה חידוש אשר דליתי ממבועי שכלי ועם כל זה לא אמנע עד עולם מלהביא מחברים אחרונים אשר יכוונו לדעתי או אנכי כוונתי לדבריהם למען לחזק הסברות למענם לא אעזוב דרך האמת והצדק לכן תלמידי אף כי את מהימנת לי שלא שאבת קושי זו על הרב הגאון מליסא מדברי המחבר ישועות יעקב עכ"ז בלי תפונה מצאת אח"כ קושי זו בספר הנ"ל ולמה לא למדת ממני לכתוב שקושי זו מצאת בס' ישועות יעקב ולא ירד כבודך אחריך ח"ו בזה כי הכל יודעים שבכחך להקשות קושי זו אם כי באמת אינה קושי כלל כאשר כתבתי לעיל וכבר הבאתי סמוכין לסברה הנ"ל מדעתי מסוגי' דע"א דף ע"א ששם תנינן אמר רב אשי מנא אמינא לה דמשיכה אינה קונה מדאמר להו רב להנהו סכויתא כי כייליתו חמרא הנכרים שקלו זוזי מנייהו דר כיילן להו דאי לא עבדיתו הכי כי קא הוי יי"נ ברשותייכי קא הוה וכי שקילתו דמי דמי יי"נ קא שקילתו ואי ס"ד משיכה בנכרי קונה מדמשכה נכרי קנייה יי"נ לא הוה עד דנגע בי' ותירץ הגמרא לא צריכא דכייל ורמי למנא דנכרי דיין שבכלי אסרו והוה יין נסך מקמי משיכה ושוב הקשה הגמרא מכי מטי לאוירא דכלי קנה יי"נ לא הוה עד דמטי לארעתא דמנא ואסקינן כגון דאיכא עכבת יין אפומי' דכוזנתא היינו אוגנים יש בכלים של נכרי שמתעכבי' היין על פיו כטיפה או שני טיפין מקמי דנימטו חמרא דישראל באוירא דמנא דנכרי ומיתסר בהאי טיפת יין שעל פיו וכמאן דלא כרשב"ג דאי רשב"ג הא אמר ימכר כלו לנכרים חוץ