ברכת אברהם (יענר) פו

פרענו למערער להיות ג"כ לעדות נגד המחזיק שיהי' פטור משכירות לס"ד של תוס' דלא חיישו שמא יזכה המחזיק א"כ שפיר י"ל דנאמני' לפטור א"ע מהמערער אם טוענים פרענו למערער וגם מהני דבריהם לעדות להמחזיק שיפטור הוא מהשכירות הואיל דלאו נוגעים הם כיון שבלא טענה זו היו יכולים לפטור א"ע ולומר בפנינו ירד המשכיר לפירות על ג' שנים והשכירה לנו ונאמנים על טענה זו אף שהיא טענה גרועה לומר בפנינו ירד כיון שאינם באים בטענת עצמם וכמ"ש הנתיבות בס' קמ"ו הנ"ל מ"מ נאמני' הם במגו דפרענו למערער לפי ס"ד של תוס' אבל לפ"ז אם תימא דטענתם פרענו למערער הוה עדות לפטור המחזיק תקשי מה זו מגו דפרענו למערער שהקשה תוס' על קו' הגמרא הא העלה הנתיבות בס' ק"מ הא דחשיב מגZו אף דבכל מגו בעינן טענה מעליותא ובמגו זו ליכא טענה מעליותא עכר"ח הוא מחמת שבטענתם פרענו למערער לא יעידו שקר רק יפטרו א"ע ובטענתם השתא דדרו בה ג' שני' מעידי' להמחזיק ויעידו עדות שקר להכי הוה מגו יעוי"ש אבל אם נימא דגם בטענתם פרענו למערער הוה עדות לפטור את המחזיק ממילא לא מגו הוא דגם טענה זו לאו טענה מעליותא הוא וגם עוברים על עדות שקר לפטור את המחזיק בהבית מהשכירות הגם שבאמת י"ל דלאו עדות הוא לפטור את המחזיק משכירות הואיל דהמחזיק טוען שהבית היא שלו והני סהדי דרו בה ג"ש ופרעו לו השכירות א"כ הודאת בע"ד כמאה עדים דמי והוא בעצמו מודה שקיבל מהדרים בבית השכירות א"כ לאו עדותם עדות הוא לפטרו אם יזכה המערער בהבית אבל מ"מ קשה קו' האבן עוזר מה מהני דנקיטי אגר ביתא בידייהו דילמא כבר שלמו להמחזיק ואומרים בכיון דעדיין השכירות בידם כדי שיהי' נאמני' ותירצו שם דשוב נאמנים במגו דפרענו למערער כיון דליכא למימר דיראים הן פן יזכה המחזיק כמ"ש תוס' ז"א כיון דב"כ וב"כ אם יזכה המחזיק יוכל לתבעם שנית הואיל דהם טוענים דעדיין לא שלמו השכירות יעוי"ש אכן לפי דברינו בטענם שנקיטי אגר ביתא והמחזיק תובע השכירות מה מגו היא להם לומר פרענו למערער הא גם בטענה זו לא מרויחים לאו טענה מעליותא היא וגם עדות שקר הוא שיפטור המחזיק מהשכירות אם יזכה המערער א"ו דאין שום סברה לומר דיהיה דבריהם שאומרי' פרענו למערער בגדר עדות לגבי מחזיק הגם שנאמני' בטענה זו לפטור א"ע מהמערער אבל אינם עדים כלל לפטור את המחזיק זולת לדעת רש"י ותוס' בפלוני רבע שורי דנאמן מחמת דלא אמרי' אדם קרוב אצל ממונו יעוי' בסנהדרין דף יו"ד א"כ הא דבע"ד אינו נאמן בממון לזכותו עכר"ח הוא רק הטעם מחמת דמשקר ע"כ שפיר י"ל היכא דהוא נאמן מחמת מגו אז נוכל להשתמש בדבריו ג"כ לעדות אבל דעת שאר ראשוני' אינו כן יעוי' ברא"ש במס' מכות מה שכתב שם בשם הראב"ד ויעוי' בנתיבות ח"מ ס' ל"ז ס"ק א' שמוכיח דגם דעת רש"י ותוס' הוא דאמרי' ג"כ אדם קרוב אצל ממונו והא דכתב רש"י דהשור נהרג היא הטעם כיון שאומר להפסיד ממונו נאמן מטעם הודאת בע"ד ולא מטעם עדות א"כ וודאי לא נוכל להחזיק את דבריהם שאומרים פרענו למערער לשום הגדת עדות דהוה כמו שהעידו לקרובים ולרחוקים דאמרי' עדות שבטלה מקצתו בטלה כולה וגם שיאמרו אח"כ עדות זה מחדש תלי שוב בסברת בעל העיטור הנ"ל היכא שהעיד בשעה שהוא קרוב אם יכול להעיד אותו עדות אחר שנתרחק ולענ"ד אפי' לדעת בעל עיטור דאינו יכול להעיר אותו עדות אף אחר שנתרחק משום דעביד איניש להחזיק דבורו י"ל דטעמי' הוא הואיל דהי' קרוב חשדינן ליה ג"כ אולי הי' משקר כיון דלא עבר על עדות שקר כי לאו עד הי' כיון שהי' קרוב וקרוב אינו עובר על לא תענה ברעך עד שקר הואיל דלאו עד הוא כלל ע"כ שפיר אמרי' שוב דעביד להחזיק דבריו אבל היכא דנאמן בדיבורו פרענו למערער מכח מגו ואמרי' דאינו משקר רק דלא נוכל להחזיק דבריו לעדו' הואיל דקרוב הוא אצל ממונו מ"מ יוכל להעיד אח"כ מחדש להמחזיק שיפטור מהשכירות כיון שכבר נפסק הדין שהם פטורי' מהמערער אפשר כשיעידו אח"כ מחדש לפטור שוב את המחזיק משכירות הוה כאינם מעידים על עצמם כלל רק נגד המחזיק ועדות מעליתא היא. ולפ"ז לא קשה מה שהקשינו היכא משכחת עדי חזקה על חזקת הבתים בלא נקיטי אגר ביתא בידייהו אפי' קודם שנתקנה שבועות היסת הא לעולם יבא המערער ויקדים לתבוע את העדים הדרים בהבית שישלמו לו השכירות מחמת שהבית הוא שלו ואף שיועילו דבריהם לפטור עצמם נגד התובעים המערער במגו דפרענו למערער מ"מ אינם רק כקרובי' הואיל דאדם קרוב אצל ממונו ויפסלו אח"כ להעיד להמחזיק מחמת דעביד אינש להחזיק דיבורו ולפי הנ"ל א"ש היכא שכבר נפסק הדין שהם פטורי' שוב י"ל דנאמנים להעיד להמחזיק מחדש: והנה לפי מה שכתבנו דלהכי הקשו תוספות דליהמנו במגו דפרענו למערער דטענה זו אינה כעדות כיון דהוה כמעידים על עצמם ולגבי עצמם קרובים הם ולהכי בטל עדותם ג"כ לפעור, את המחזיק מהשכירות מטעם עדות שבטלה מקצתה