ברכת אברהם (יענר) פא

להפליג מ"מ אמרי' דכוונתו זו היה כדברי' שבלב נגד האומדנא דהי' להפליג דאומדנא דמוכח כדיבור הוא ואין כוונתו דלא מוכחי מהני לסתור דברי' שבפיו. ויותר נכון כמו שכתבנו לעיל בכונת הרשב"א די"ל באמת דיש לנו תמיד אף בלא כפלו לתנאי גילוי דעת שרוצה דווקא בתנאי וכקו' הרשב"א אכן יש כנגד זה שוב גילוי דעת הסותרו מדלא התנה כהלכתו שאינו חושש בקיומו של תנאי והוה כשני דברי' דסותרים זה את זה וכמאן דליתא נינהו ונשאר רק מעשה בלא תנאי כלל ואף שדברים שבלבו שהי' חושש לקיומו של תנאי אינו סותר המעשה כפי דעת המחנה אפרים הנ"ל היכא דאמר תנאי הי' בלבי מהני וכמו שהארכתי לעיל מ"מ אנן עכ"פ אמרי' דאינן נאמן לבטל המעשה לומר שהי' בלבו וכמ"ש לעיל: ועוד אפשר לומר לתרץ הגהת מיימוני לפי סברה שכתבנו לעיל בשם הרמב"ן וש"מ דהמתנה ע"מ שכתוב בתורה תנאו בטל דאמרי' דכונתו היה לאפלוגא ולצנותא וכתבתי אף דהוה דברים שבלב: מ"מ הוה דברים שבלב דמוכחי וכבר כתבו דכן נמי י"ל הא דתנאי ומעשה בדבר אחד לא מהני היינו ג"כ כיון דשניהם סותרים זא"ז לא חשיב תנאי כלל דהוה כמפליג בדברים וכמו דאמרי' בכל תנאי שאי אפשר לקיים בסופו והתנה עליו בתחילתו אינו אלא כמפליג בדברים כדאיתא בגיטין דף פ"ד: והנה ראיתי בס' ישועות יעקב בא"ח ס' תרנ"ח על דברי תוס' שהוכיחו בגיטין דף ע"ה דרבא ס"ל דאומר ע"מ כמעכשיו דמי. מהא באתרוג ע"מ להחזיר באם החזירו יצא וכ' שם הרב הגאון לשיטת התוס' בגיטין ע"ד דאף לר' יהודה דע"מ לאו כמעכשיו היינו דספוקי מספקא ליה א"כ שפיר אמר רבא החזירו יצא די"ל דגם רבא ספוקי מספקא אי כמעכשיו דמי או לא, א"כ במ"נ יצא בהחזירו דאי כמעכשיו א"כ הוה תנאי ומעשה בדבר אחד והתנאי בטל ומעש' קיים ואי לאו כמעכשיו דמי וודאי יצא הואיל שקיים התנאי והרי האתרוג שלו הוא למפרע יעוי"ש. וכתב בנו של הגאון אי נימא דספוקי מספקא ליה אמאי אם לא החזירו לא יצא הא הוא א"צ להחזיר דילמא לאו כמעכשיו הוא ותנאי בטל ומעשה קיים. אכן כפי הנ"ל דעיקר מה דאמרי' דתנאי בטל ומעשה קיים בתנאי ומעשה בדבר אחד הוא הטעם כיון דשניהם סותרים זא"ז הוה רק כמפליג בדברים וכתבנו הא אף דהי' כונתו להפליג הא הכוונה הוה רק דברי' שבלב ודברי' שבלב אינן דברי' ועכר"ח צ"ל דהוה כדברים שבלב דמוכחי דהוה דברים אבל אי נימא דרבא מספקא ליה אי ע"מ כמעכשיו דמי או לא שפיר אמרי' דאם לא החזירו לא יצא במ"נ אי כמעכשיו דמי לא נתקיים התנאי ואי לאו כמעכשיו לא נתקיים המתנה עד שעת החזרה ואיך יצא בו וא"ל דתנאי בטל ומעשה קיים הואיל שהוא תנאי ומעשה בדבר אחד זיא דתקשי הא מ"מ התנה דווקא להחזיר וא"ל דנתכוין רק להפליג בדברים ז"א דזה הוה דברים שבלב ואינן דברי' ודברים שבלב דמוכחי ג"כ ליכא דוודאי נתכוין לאפלוגי ז"א. דמוכח לכל ליכא כיין דמספקא לן דילמא ע"מ כמעכשיו דמי והי' בלבבו שיתקיים המעשה מעכשיו ואז התנאי מהני וק"ל. ובהכי ניחא לי נמי מה שהקשו מהא דהרני בעלך ע"מ שירצה האב מקודשת. אי ע"מ לאו כמעכשיו דמי א"כ אינה מקודשת רק בשעה שרצה אב ואז שוב ליכא בעילה א"ו דע"מ כמעכשיו דמי יעוי"ש. אבל לפי הנ"ל י"ל דבאמת מספקא ליה להתנא אי כמעכשיו דמי או לא ולהכי ברצה אב מקודשת דאי כמעכשיו דמי הרי היא מקודשת למפרע ע"כ שפיר י"ל דמקודשת עכ"פ לחומרא דילמ' כמעכשיו דמי אך תקשי למה תני אם לא רצה אב אינה מקודשת משמע דוודאי אינה מקודשת אפי' ספק ליכא א"כ אם ספוקי מספקא. איכא ספק דילמא ע"מ לאו כמעכשיו דמי והוה כתנאי ומעשה בד"א כמו באומר הר"ז גיטך ע"מ שתחזיר לי את הנייר אי ע"מ לאו לאו כמעכשיו דמי הוה תנאי ומעשה בד"א. הואיל דשניהם סותרים זא"ז א"כ נמי באומר הרני בעלך ע"מ שירצה אבא אם נימא דע"מ לאו כמעכשיו דמי אימת היא מתקדשת בשעה שירצה אב ואז ליכא בעילה כמו התם ע"מ שתחזיר אה הנייר הואיל דאין הגט חל רק בשעה שתחזיר את הנייר ואז הנייר אין בידה כן נמי במקדשה בבעילה אם אין הקדושין חלין רק אח"כ בשעה שירצה אב ואז ליכא בעילה א"כ היה כתנאי ומעשה בד"א דתנאי בטל ומעשה קיים ואמאי קתני דאינה מקודשת אם לא רצה אב להוי מקודשת עכ"פ מספק אבל לפי הנ"ל ז"א דלהכי אינה מקודשת דמ"מ התנה דמקדישה דווקא ע"מ שירצה אב ובאם לא ירצה לא תהי' מקודשת וא"ל דכוונתו הוא רק לאפלוגא ז"א דזה הוא רק דברים שבלב ומוכחי לכל שהי' בלבו להפליג ג"כ ליכא הואיל דאיכא לאסתפוקי דילמא היה בלבו שיקנה מעכשיו ואז אינו להפליגו זו י"ל דגם הגהת מיימוני מספק' לי' אי ע"מ כמעכשיו הוא או לא ע"כ אפי' היכא דלא כפלו לתנאי אי ע"מ כמעכשיו הוא מתבטל המעש' אם לא נתקיי' התנאי אפי' בלא כפלו הואיל במעכשיו א"צ דיני תנאי כלל כמו שכתבו הראשוני' וגם הרי"ף סובר כן דבמעכשיו א"צ משפטי תנאי אכן אם לאו כמעכשיו הוא וצריך משפטי התנאי ע"כ אם לא כפלו התנאי בטל ומעשה קיים א"כ בכל מקום שהתנה ולא כפל