ברכת אברהם (יענר) עו

לכן יוכל לזכה ע"י אחר אפילו היכא שחב לאחרים כי רשאי אדם לעשות בשלו כמו שירצה. יעוי' בספרי צל"דא בתשובה הנ"ל. ע"כ הוכחתי הנ"ל נצבה וקמה דלהכי לא נעשה שליח כיון דהמינוי שעשה אותו שליח בדבורו כבר פסק והוה כאלו הקנין כבר עבר ולא מהני דבורו שיהי' נעשה שליח. ע"כ בנ"ד באם אין בידו השטר שיהי' קונה אג"ק לא מהני מה שמוחזק במטלטלים. אפילו לדעת המרדכי הנ"ל גם בל"ז אין הלכה כדיעה זו לדעת הט"ז שם ובל"ז א"י לומר קים לי ומכש"כ כשאין בידו השטר דברי ידידו אברהם נ"ה יענר: סי' כא ובענין ששאלת אותי איזה הערות א' בתוס' חולין דף ק"מ למעוטי צפרי עיר הנדחת שכתבו שם ח"ל. צ"ע בבהמת עיר הנדחת אם עבר והקדישה אם הוא קרבן כשר כיון דלשריפה קיימא עכ"ל. והעירות מגמרא סנהדרין דף קי"ב שם דאבעי' ר"ח בהמת עיר הנדחת מהו דתהני בה שחיטה לטהרה מנבילה יעוי"ש א"כ מה זו שכתבו תוס' אם הוא קרבן איך יהי' קרבן בלי שחיטה ידידי כמדומה לי שקושי זו כתובה בס' שערי אפרים זקינו של החכם צבי זצ"ל ולענ"ד אפשר לומר בבן פקועה שבא על בת פקועה והוליד ולד. דאותו וולד כשר לקרבן. דעיקר שאין בן פקועה כשר לקרבן מקרא דמכי יולד נפקא. יעוי' לעיל דף ל"ח קו' הגמרא שם. תחת אמו פרט ליתום האי יתום ה"ד אילימא דילדתי' אמי' והדר מתה הכי לעולם תחי' אלא דמתה והדר ילדתי' מכי יולד נפקא יעוי"ש ויעוי' ברמב"ם בהלכות אסורי מזבח פ"ג הלכה י"א בראב"ד שם שתמה מאי טעמא לא תני יתום שנולד אחר שחיטת אמו. וכתב הכ"מ בשם ר"י קורקוס דיתום הוה בכלל יוצא דופן כיון שנולד אחר שחיטת אמו אין זו לידה ומכי יולד נפקא יעוי"ש. אבל זה דווקא בנולד באמת ממתה אבל היכא דנולד מן בת פקועת אף דדינה הוא כמו שנשחטה מ"מ ראויה היא ללידה וקרינן בי' כי יולד. וצ"ל דקושיות הגמרא בחולין האי יתום ה"ד אי דמתה והדר ילדתי' מכי יולד נפקא ליכא לתרץ דקרא אתי' לאשמעינן בבת פקועה שילדה וולד דפסול לקרבן דלא נפקא מכי יולד כי זה אינו דאם נולד מבת פקועה חיה תחת אמו קרינן ביה ולאו יתום הוא ומכאן יש לענ"ד תשובה על דברי חתם סופר יו"ד ס' י"ד שכתב שם בד"ה: אמנם זה לשונו פשיטא להו להני יש מפורשים דבחלב אמו למעוטי שחוטה קאמר ולא למעוטי מי שאין לו אם כדמשמע לשון רש"י חולין דף קי"ג דתלי' ביש לו אם. ואם אין לו אם דליתא אלא לישנא בעלמא הוא כיון דרוב אם חי ולא שחוטה דבת פקועה לא שכיחא ע"כ אפיק רחמנא בלשון אמו ולעולם עיקר הכוונה חי ולא שחוטה יעוי"ש: ואי כדבריו הקשה הגמרא בחולין דף ל"ח תחת אמו פרט ליתום למה לי מכי יולד נפקא נימא ג"כ דלשון אמו שכתב רחמנא עיקר הכוונה חי ולא שחוטה ואתי לאפוקי וולד שנולד מבת פקועה ומבן פקועה דדין שחיטה יש לו ואף דקרא תחת אמו לא איירי בבן פקיעה הואיל דלא שכיחא וכמ"ש החת"ס גבי חלב אמו על כל זאת י"ל דלאפוקי אתי בן פקועה אף שהיא מילתא דלא שכיחא אלא וודאי דלישנא דקרא חלב אמו או תחת אמו דווקא הוא ותלי' רק ביש לו אם ואין לו אם. א"כ ליכא למימר דלמעוטי נולד מבת פקועה קאמר קרא אמו ז"א כי זה בכלל אמו הוא שכשר הואיל שאמו ראויה להוליד אף שדין שחוטה יש לה: ואם כשר הוא לקרבן אף דדין שחוטה יש לו רק בן פקועה שנולד ממתה או שחוטה ממש פסול לקרבן מקרא דכי יולד וכן פי' רש"י בבכורות דף י"ב בד"ה בן פקועה פסול לפסח דאינו קרוב למזבח דתניא כי יולד פרט ליוצא דופן עכ"ל אלמא דמטעם דדין שחוטה יש לו לא מיפסל וכן כתב הרב בעל תורת חיים בחולין דף ע"ד יעוי"ש ויעוי' בתו' שם בד"ה דגמר שה שה מפסח כתבו שם דבפסח פסול משום יוצא דופן אי אפשר לומר כן דא"כ לר"מ האיך פודין בו דאמרי' לעיל דא יבא דר"מ שה מעליא הוא ופודין בו יעוי"ש בחולין ובבכורות דף י"ב הנ"ל ולפי הנ"ל אפשר י"ל דכוונת הגמרא לפדות בן פקועה היינו שנולד מבן פקועה ומבת פקועה שדין בן פקועה יש לוולד ג"כ ולר"מ דבן פקועה טעון שחיטה ושה מעלי' הוא אינו פסול ג"כ מטעם כי יולד ז"א דשפיר כי יולד קרינן ביה הואיל שנולד מבת פקועה חיה וצ"ע ב"כ וב"כ לא קשה קושיות התוס' הנ"ל ויעוי' בס' רי"ט בבכורות י"ב שם ולפי דברינו יש מקום לצ"ע של התו' הנ"ל בבהמה של עיר הנדחת אם כשר לקרבן בגוונא שכתבנו בולד שהוא בן פקועה כלומר שנולד מבן פקועה ומבת פקועה כנ"ל: ובדבר אשר שאלתני באחד שנתן לחבירו ריבית קצוצה ובא אח"כ לפני ב"ד לתבעו להחזיר לו הריבית וטוען אמת שבלבי הי' לסלק א"ע מתביעה זו לגמרי ורק עכשיו שהקנטתני רוצה אני להתנקם ולתבעך ורצה מעלתך לומר דפשוט היא שיכול לתבעו וכמו שמסכימים הרב קצה"ח ונתיבות המשפט