ברכת אברהם (יענר) עג

הוא הטעם הואיל דאין יכולה הנתינה להיות יחד עם הקציצה בבת אחת דאם האשה תקצוץ הגט בעת ההיא ממש לא תוכל להתגרש דהוה כטלי גיטך מע"ג קרקע יעוי"ש ולכאורה קשה לדברי דברי בעל מכתב אליהו שער ו' ס"א דהך דינא דטלי גיטך מע"ג קרקע דלאו מידי הוא הוא רק בגט אשה ויעוי"ש מה שמביא ראי' מרמב"ם פ"ו מה' עבדים דאינו מביא רק ששה דברים ששוה שחרורי עבדים לג"נ ובשאר דברים הרי הן כשאר שטרות והרמב"ם לא מביא בשחרור דבטלי גיטך מע"ג קרקע שוה לג"נ יעוי"ש ויעוי' באבני מלואים אה"ע חלק ב' דכתב ג"כ טעמי' בזה דטלי גיטך מעג"ק בשחרור מהני יעוי"ש א"כ מאי הקשה הגמרא והא איכא במחובר לפי הטעם דמחובר פסול היכא דתלשו הואיל שמחוסר קציצה וכתבנו בשם תורת גיטין הואיל דאין הנתינה יכולה להיות יחד עם הקציצה בבת אחת דהוה כטלי גיטך מעג"ק א"כ הקציצה יכול להיות יחד עם הנתינה בגט שחרור וכשר במחובר בגט שחרור ומה הקשה הגמרא ועכר"ח צ"ל דקו' הגמרא והא איכא במחובר פרושו הוא הא איכא במחובר דפסול היכא דלא תלשו רק כתב במחובר ונתנו במחובר דפסול: דבעינן ונתן דבר הניתן מיד ליד וקו' הגמרא והא איכא מחובר בכהאי גוונא כנ"ל ולפ"ז מתורץ קו' התו' ריש גיטין אי בכלל בפ"נ לאו דווקא לשמה רק ה"ה שאר דינים א"כ מה הקשה הגמרא והא איכא מחובר דילמא הוא בכלל בפ"נ שיאמר שליח העבד דלא כתבו במחובר יעוי"ש וזה אינו לפי זה בשליח שהביא גט שחרור אף דנכתב במחובר ג"כ כשר דא"ל דהוא מחוסר קציצה דהקציצה עם הנתינה יכולים להיות יחד וליכא שוב בכלל בפ"נ ושפיר הקשה הגמרא א"כ לפ"ז יהי' הדין היכא דכתבו במחובר ותלשו כשר לכן כתב הטור דין זה רק בשם הרמב"ם וק"ל אברהם נ"ה יענר: סי' כ' תשובה באחד שיש לו מראה מקום שיפול לו קרקעות ומטלטלים בירושה ואמר לחבירו אם רצונך ליתן לי מחיר מחצית ירושה זאת שתפול לי כך וכך אזי אני אקנה לך מחצית הירושה וחבירו הסכים לדבריו והמוכר אמר לו לכשיבא לידי אותן הקרקעות והמטלטלים תקנה אותן בעת ההיא בכסף שתתן לי ובשטר שאני נותן לך על הקרקע ותקנה ג"כ המטלטלי' בקנין גמור אגב קרקע וליתר תוקף אמר לאחד מן העומדים במעמד ההוא לכשיבאו אותן החפצים והקרקעות לרשותי הי' אתה שלוחי להקנות לחברי הנ"ל ביתר תוקף מחצית מירושתי שתפול לי וכן היה שנפל לו הירושה ההיא וכשבאו לרשותו של המוכר הלך השליח והקנה אותו חלק להקונה בק"ג מחדש זהו תורף השאלה ואני הדל אענה את חלקי לכבודך השואל שצריך אתה לחקור על שני דברים בראשון אם הלוקח מוחזק במטלטלים ושנית אם יש בידו אותו שטר מהמוכר שהקנה לו הקרקע והמטלטלים וכשיתקיימו שני דברים האלו ביד הלוקח יכול לומר קים לי כהנך שסוברים בח"מ ס' ר"ט דגם בדבר שלא בא לעולם אם יאמר המקנה להקונה שיקנה כשיהיה בעולם קנה אע"פ שעכשיו אינו בעולם יעוי"ש והרב המקנה מחזיק בדיעה זו בקדושין דף ס"ג ומתרץ התמיהות שתמהו אכן אפי' לדיעה זו באומר שיקנה כשיהיה בעולם מהני צריך עכ"פ שיכול לחול הקנין בעת ההיא אבל בהקנה לו בקנין סודר דבעת שצריך הקנין לחול הדרא סודרא למארי' וודאי לא מהני: ע"כ בנידן דידן שגילה המוכר דעתו שמקנה אותן המטלטלים לכשיבאו לרשותו בקנין אגב קרקע והקרקע אמר לו שמקנה אותה לו בשטר א"כ צריך לכל הפחות שיהיה השטר בידו של הלוקח בעת ההיא אבל אם נקרע השטר קודם וודאי לא מהני אבל אם השטר בידו והוא מוחזק במטלטלים יכול לומר קים לי באומר שיקנה כשיהיה בעולם קנה וקנה המטלטלים בקנין אג"ק בשטר שיש בידו ואף שקרקע אינו קונה מטעם קים לי הואיל שאין מוחזק בהקרקע אבל עכ"פ מה שמוחזק מוחזק לכן במטלטלים שמוחזק שפיר דמי: והנה לכאורה י"ל אפילו בנקרע השטר יהי' מהני הקנאת השליח שהקנה בעת שבאו קרקעות והמטלטלים לרשות המוכר אבל גם זה אינו כיון דאנן קי"ל בנזיר דף י"ב כל מידי דלא מצי למיעבד השתא לא מצי משווי' שליח להכי באומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם אסור בכל הנשים שבעולם באשה שאין לה לא בת ולא בת בת וכו' ולא אחות אע"פ שהיתה לה אחות ונתגרשה לאחר מכאן דהאי שריא מ"ט כיון דבזמן ששליח זה שלוחו היתה האחת נשואה והאחת פנויה ובא זה וקידש את הפנויה אין חוששין לומר שמא שלוחו קידש את אחותה לאחר שנתגרשה ונמצא זה פוגע באחות אשתו ויש בו איסור שתי אחיות זה לא אמרי' דכיון דבהאי שעתא דקא משווי שליח הות מינסבא לגברא לא משווי אינש שליח יעוי"ש א"כ כמו כן בנ"ד הואיל דבהאי שעתא דאמר לי' שיהיה שלוחו לא מצי עבד לאותו דבר דעדיין לא באו הקרקעות והמטלטלים לרשותו ולא מצי עבד השתא דאא"מ דבר שאינו ברשותו ממילא לא מצי משווי' שליח אפי' על