ברכת אברהם (יענר) ז

עמלו להתבונן במצותיו י"ת לאהבה אותו ולדבקה בו וכמו שהעירונו חכז"ל בספרי זה לשונם לפי שנאמר ואהבת את ה' אלהיך איני יודע כיצד אוהב את המקום תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והי' העולם עכ"ל הספרי ולהסביר הדבר מהיכן יכיר את מי שאמר והי' העולם מתוך שמירת המצות נקל להבין אחרי שיראה ד' תום לבב אדם כי ישליך אחרי גוו כל מסילות הטבע ורק עליו ישליך יהבו ובו ידבק וילך בדרכיו ומצותיו אז יערה עליו השי"ת רוח קדשו וחסן ישועתו חכמה ודעת לחזות בנועמו ורק באיתעורתא דלעילא ורק בכח עוזו י"ת יצעד אדם צעדי ענקים בכל חדרי הבריאה לראות אור פני אלהים חיים בכל נברא ונברא ויכיר את מי שאמר והי' העולם מן הקודם אל המאוחר כי ינשאהו ד' ממעל גבול שכל אנושי אל מרום הר קדשו ומשם יראהו הכרת מציאתו יתעלה מן הקודם אל המאוחר וזולת העזר אלהי לאדם אשר יעזרהו ע"י תהלוכותיו בקודש בשמירת מצות ד' וחוקותיו כמעט מן הנמנע למצוא ממציא הראשון השי"ת ב"ה וב"ש: ואפשר שזהו כוונת איוב כ"ג מי יתן ידעתי ואמצאהו אבא עד תכונתו וכו'. הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא אבין לו היינו אם אתהלך בהשגות מציאתו בלי הדרגה ממאוחר אל הקודם. רק תיכף קדם אהלך ואיננו לא ידעתי בזה למלאהו ואם אשחרהו בדרך מן המאוחר אל הקודם תקצר תגונתי להבין מן המאוחר קדמות הראשון יתברך שמו וזהו ואחור ולא אביך לו זולת כל מי שיעזוב כל דרכי הטבעיים וחזיונות המחקר רק על ד' ישליך יהבו ובטחונו אז באהבתו את השי"ת בזכות זה מציץ עליו בעל הבירה ויאר פניו אליו ויאמר לו אני הוא בעל הבירה אני הוא הממציא כל ויביאהו אל ההכרה מראש ועד סוף ובזה יבורך גבר ירא ד' כי המצות ומעשים טובים המביאים אותו לדביקות ד' יתעלה שמו הם הם משלבי הסולם בם יעלה הדבק בהר ד' שם שם יראה כל השלמות מן הקודם אל המאוחר וחי בהם חיי השלימות חיות הקודש: ואפשר שזהו מה שאמרו במדרש ויקרא פ' מ"ד זה לשונם תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה שהקב"ה עתיד לבראות אותן בריה חדשה אלו הדורות שהם נטוים למיתה מפני סנחריב ויצילם ויבראם בריה חדשה ומה עלינו לעשות ליקח לולב ואתרוג ונקלס לקב"ה לפיכך משה מזהיר לישראל ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' עכ"ל אפשר דהכוונה הוא היות כי ההילול והקילוס להבורא יתברך הנה הוא מפאת השגה מה שמשיג המקלס נפלאות ד' וגדולתו אשר עליהם יודה ויהללו ומה מאד נתעלתה ההשגה מפאת הפלאים אשר ד' מפליא לעשות מהשגה תהלוכות השגחתו וחכמתו מצד מחקר בהשתלשלות הנבראים מן עולם ועד עולם והכרת טוב סדרן מן המאוחר אל הקודם אשר לאו כל אדם זוכה לגמור מהלך זה בשלום כי טרם שימצא שכלו האמת הברור יוכל ח"ו להתנגף באבני אפל וצלמות המזרים עלי דרך המחקר אבל לא כן אצל מי שהאמת הברור הכה שרש בלבו לבל יפול בשיחות המחקר והאמת והאמונה נר לרגלו והוא ראש פנה ליסד יסודי חקירות ומהאמת הקודם יתהלך במעגלי צדק מן הקודם אל המאוחר אז ישכון החוקר בטח כי יכנוס בשלום ויצא בשלום ומה מהולל ברוב תשבחות הדור אשר עיניהם יראו וישיגו נפלאות ד' מצד הפלאים ולא יצטרכו לשום מחקר כלל רק ישיגו גבורותיו מצד אשר עיניהם חזו פלאות והנה רמז לנו בעל העקידה בשער שבעה וששים פ' אמור סוד אתרוג ולולב וזה לשונו כמו שהסוכה בצורתה ומשפטיה העירה אל השלימות המעשים כמו שכתבנו ראשונה כן הלקיחה הזאת ד' מיני' הללו תרמוז על ענין מושכל נכבד שממנו יושפעו המעשים ההנה על השלמות והוא ידיעות סדר המציאות בכללו ואופן התקשר חלקיו אלו באלו לקבל השפע והטוב מהסיבה ראשונה יתברך: החלקים הנושאים מצוה הזאת הם על המספר עצמו אשר יתחלקו אליו כללות הנמצאים: א) הנמצא המוחלט אשר מציאותו קיים בעצמו מבלי התלות בשום נמצא זולתו הוא עלת העילות וסבת הסיבות יתעלה שמו: ב) הנמצאים הרוחנים הפשוטי' מחומר היושבים ראשונה במלכות ב) עולם הגרמיים השמימיים שעם שהם קרוצים מחומר הם נמצאים מציאות קיים באישיהם:וד) ד הוא עולם היסודות והמורכבים מהם אשר הוא הווה ונפסד באישיו ולא נמצא בו שום קיום כי אם במינים לבד ועוד יוסיפו להביט כי המין האחד צוה שיוקח בפני עצמו ויבדל מהג' וכל זה מה שיעיד האתרוג שהיא פרי עץ הדור הנזכר ראשונה בכתוב שטעמו משובח וריחו נאה והוא עצם אחד שלם בלתי מחובר מחלקים נפרדי' הוא לקוח לרמוז בזה הנמצא העליון יתעלה אשר ממציאותו נמשך המציאות לכל הנמצאים אם שהוא נבדל מהם ובלתי נאחז ומתקשר באגודתם וכו' וכבר אמרו במדרש פרי עץ הדר זה הקב"ה והשלשה מיני' אשר בהאגודה הגדול שבהם הוא הלולב קומתו וצורתו והדורו תורינה על היותו דמיון לעולם המלאכים וכו' וענף עץ עבות