ברכת אברהם (יענר) סח

אחרונה הוה מקצת אדון יעוי"ש ויעוי' בקצה"ח בח"מ ס' קע"א שגם הוא מקשה אמאי בחצי עבד וחצי בנ"ח לא ישא ביום של רבו שפחה וביום של עצמו בת חורין ואי משום דאיסורא לא מתחלק כתרוצו של הגמרא גיטין הא לשיטת הר"ן בדבר שאין בו ד"ח נקנה לכל אחד בכולו יעוי"ש ואני תמה על דבריהם הא לדברי הר"ן שכתב דאין אוסרי' זע"ז הואיל שהוברר הדבר למפרע שכל א' קנה כולו לשעה שישתמש בו א"כ אם למפרע הוא של כאו"א חלקו של חבירו ממילא אין לכל א' ואחד בחלקו רק קנין פירות לשעת תשמישו אם נימא שהגוף קנוי לחבירו תיכף מעיקרא בשעה שנעשו שותפין וכמו בנכסי לך ואחריך לפלוני גופא אם אומר אחריך לפלוני מעכשיו לא הוה לראשון רק קנין פירות וכמבואר בח"מ ס' רמ"ח ומכש"כ בשותפין לפי סברת הר"ן דכל א' קנה כלו למפרע א"כ אין לחבירו רק קנין פירות א"כ איך יוכל העבד לישא ביום של עצמו ב"ח אם אינו קנויה חלקו של אדון רק לתשמישו ליום של עצמו אבל הגוף חלקו של אדון נשאר לו לאדון כמקדם ואיך יביא קרבן ביום של עצמו אם יש לו אדון על גופו וכמו כן האדון אין לו בעבד רק קנין כלו לתשמישו אבל לא קנין הגוף בכולו וצל"ע א"כ וודאי בשותפין גם בחצר שאין בו ד"ח שכתב הר"ן דהוה כנכסי לך וכו' אין אנו צריכין אפי' לדברי הרא"ה לומר דלהכי לא פסקה פסק' מפני שהתנאי קשור בו ז"א כי בלא"ה לא שייך פסקה כלל כי לא קנה כל אחד כלו לגופו רק לתשמישו וכהנ"ל אכן לפי מה שעולה על רעיוני דאפשר י"ל דלהכי בחצר שאין בו ד"ח אמרי' יש ברירה לפי דעת הרשב"א בס' תולדות אדם בס' פ"ב דכי צרכינין לברירה דווקא במידי דלית לי' קיום אם לא שנאמר יש ברירה והוברר הדבר למפרע דאל"כ אשתכח דאכל טבל מעיקרו אבל במוכר או מקדיש מידי מנכסיו שאינו מסוים כל שבירר אח"כ א' מהם הרי היא קנוי ומוקדש ואין אנו צריכין לקיום המקח לדמעיקרא וכיון דלקיום המקח אין אנו צריכין לבריר' שהרי מהשת' מתקיי' שוב אין אנו צריכי' לבריר ויעוי' בנתיבות ח"מ ס' ס"א ויעוי' בחבורי צלותא דאברהם בס' מ"ז והנני אעתיק בקצרה התשובה הנ"ל המוכר לחבירו א' מקרקעותי' סתם דקי"ל שיתן לו איזה שירצה היכא קונה הא קי"ל אין ברירה תשובה הייתי יכול להשיב לך דהאי בית בביתי ר"ו הוא דסבירי' לי' יש ברירה וכו' אבל אין דין יש ברירה או אין ברירה אלא במה שאנו צריכין לומר הוברר הדבר שמה שהוא עכשיו הי' אז חל מעיקרא שאם לא נאמר כן אין לו קיום לפי שאנו צריכין לקיומו של דבר כגון האי דלוקח יין מבין הכותים שהוא מפריש לאחר ששתה ואם אין ברירה נמצא זה שותה טבלים למפרע וכן בהרי זה גיטך מעכשיו אם מתי שאם אין ברירה הו"ל גט לאחר מיתה וכו' וכו' וכן בצנועין שאומרים כל המתלקט שאלו לא חל החילול מתחילה נמצאו אוכלין באיסור אבל במוכר או נותן למה אנו צריכין לברירה כל שנותן לו אחד משדותיו הר"ז קנוי לו ואין צריכין לקיום הדבר של המכר לדמעיקרא וכו' ואל תשיבנו שאף במכר אנו צריכין לברירה בשעת המכר כיצד היי שמכר לו בקנין או בכסף או בשטר בית בבתים בתשרי ולוה בחשוון ונתן לו בכסליו ובא המלוה לגבות אותו שדה מן הלוקח ואם לא שנא' הוברר הדבר למפרע שקדם המכר בקנין הרי המלוה גובה המינו מ"מ לקיומו של מכר אין אנו צריכין לברירה והלואה שנעשית בין מכר לברירת השדה אינה מגרעת כח המכר וכלל גדול אני נותן לך בזה דלא שייך דין ברירה אלא במאי שאי אפשר לגרש בו דלא נכתב לשמה א"כ באם מתי שאם אין ברירה הו"ל גט לאחר מיתה וכו' וכו' אבל בדבר שקיומו אינו תלוי בברירה וכו' אין מעכב דין ברירה עכ"ל ויש לי הרהורי עיון במה שכתב הרב הנתיבות בח"מ ס' כ"ט סק"ט דפוסק על השער לא קנה רק לענין מי שפרע אפי' בהקנה לו אג"ק דאי קנה קנין גמור א"כ קשה למאן דסביר' לי' בס' קצ"ח דמקום דליכא חשש שיאמר נשרפו חטך בעלי' קונה אף קנין גמור במטלטלי' א"כ בפוסק על השער דליכא חשש נשרפו חטך ליקני קנין גמור דבפוסק על השער אם נשרפו צריך ליתן אחרים א"ו דלעולם לא מהני בפוסק על השער רק למי שפרע יעו"ש אכן לפי הנ"ל י"ל דבאמת בקנין גמור מהני אף בפוסק על השער שיקנה ק"ג ואין להקשות היכן קונה בפוסק על השער הא אינו מבורר ז"א כנ"ל וכמו שכתב הרשב"א הנ"ל דאין אנו צריכין לדין ברירה כיון שאין אנו צריכין לקיומו של דבר לדמעיקרא הואיל שיכול לחול הקנין אח"כ בשעה שמברר לו אבל בפוסק על השער רק בקנין מעות לחוד לא קשה שיהי' מעות לבד קונה הואיל דלא שייך לומר נשרפו חטך וכו' ז"א כי מ"מ אין הקנין חל בפוסק על שער שבשוק הואיל דבשעה שפוסק לא הוברר דבר שיחול בו הקנין וא"ל דאותו קנין מעות יכול לחול אח"כ בשעה שמברר לו איזה דבר יקנה ז"א כי בשעה שיברר לו איזה דבר יקנה שוב איכא חששא שיאמר לו נשרפו חטך היינו אותו דבר שבררתי לך וליכא קנין כסף מתקנתא דרבנן להכי לא מהני מעות לקנין גמור כיון דאין ברירה אבל קנין אג"ק י"ל דמהני לקנין גמור וק"ל: והנה נראה מדברי הרשב"א הנ"ל היכא דיכול לחול הקנין אח"כ אז ממילא חל ג"כ למפרע ולהכי אין המלוה יכול לגבות מלוקח שקנה