ברכת אברהם (יענר) סה

ולכאורה לא קשה קו' הפ"י כי י"ל דאי לאו אותו הו"א למצותו איצטריך והו"א דאיירי בכלב של הפקר דאינו מחויב לזונו רק משום שלא לקפח שכר ועתה דכתיב אותו ודרשינן דאי אתה משליך לכלב שאר איסורים מגלי קרא דאיירי בכלב שלו ולא איצטרך למצותה רק ללמד דשאר אסורי' אסור בהנאה: אכן י"ל דדוחק הוא לומר דאי לאו אותו הו"א דקרא דלכלב תשליכון איירי רק בכלב של הפקר ז"א דסתמא דלכלב תשליכון משמע אפי' בכלב שלו ובכלב שלו ליכא למצוותה כי בל"ז מחויב לזונו ועוד י"ל אם נימא דבכלב שלו ליכא המצוה שלא לקפח שפיר קשה למ"ל אותו וליכא למימר דאי לאו אותו הו"א דלמצותו איצטרך והו"א דאיירי בכלב של הפקר ז"א. כי הוה לן למיכתב לכלבכם תשליכון ואז לא נוכל לומר דלמצוותו איצטרך כי בכלב שלהם בל"ז מחויבים לזונו ולמה למיכתב כלל מלת אותו. מש"ה שפיר מוכח מרש"י דמקיים המצוה אף בכלב שלו יעוי"ש ויעוי' מה שכתב הפ"י שם וז"ל לולי דברי רש"י הו"א הא שכתבה תורה לכלב תשליכון אותו איירי באמת בכלב של הפקר ואתא קרא ללמד דטריפה אסור בהנאה וצריך להשליך דווקא לכלב של הפקר יעוי"ש. אכן כפי הנ"ל י"ל לפלפול דכוונת רש"י אי לאו אותו ה"א דלמצותו איצטרך להשליך לכלב שלא לקפח שכר ואף דקרא בכל גוונא איירי אף בכלב שלו וליכא מצוה כיון דבל"ז מחויב לזונו ז"א. דלפי הו"א דגם טריפה אסור בהנאה. אינו מחויב לזונו בא"ה ואדרבא אסור הוא ליתן לכלבו לפטור א"ע משעבודו. הואיל דנהנה מא"ה ולא שייך לומר מצוה לאו להנות ניתנה ז"א כי מצוה לפרוע חוב לא שייך בבהמתו כמ"ש לעיל והו"א דבאמת טריפה אסור בהנאה דאל"כ למה לי הקרא לכלב תשליכון אותו ואי למצוותה הא בכלב שלו ליכא מצוה כ"א חוב. ועכר"ח דטריפה אסור בהנאה ורק הא דשרי להשליך לכלב משום מצוה שלא לקפח שכר מותר והנאת הגוף בהדי מצוה מותר ובליכא מצוה הו"א דאסור ע"כ כתב רחמנא אותו ואי אתה משליך לכלב שאר אסורים דבאמת הנאת הגוף בהדי מצוה אסור רק להכי מותר להשליך לכלב הוא מחמת דטריפה מותר בהנאה: אגב אומר לידידי מה שנראה לענ"ד לומר דלדברי ראשונים דאמרו הטעם דאין לוקין על א"ה אם נהנה הואיל דבמידי דאכילה כל הנאות בלעדי אכילה שלא כדרך הנאתן היא והקשו מהא דאמר רבי אבוהו כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה משמע עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבילה לגר אשר בשעריך תתננה או מכור לנכרי אלמא דגם מכירה ונתינה אסור ע"ה יעוי' בשערי מלך ה' יסודי תורה פ' ה' ולענ"ד כי וודאי הא דאמר רבי אבוהו כל מקום שנאמר לא תאכל אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה משמע. ולדידי' איון חילוק בין הנאה במידי דאכילה בין בהנאה שלא במידי דאכילה וכמו שחזקי' סובר דלא יאכל הוא מורה שלא יהי' בו היתר אכילה ופרש"י שלא יהי' בו היתר המביא לידי שום אכילה וסתם הנאות לידי אכילה הן באות שלוקח בדמים דבר מאכל זהו סברת חזקי' במה שנאמר לא יאכל סובר ר' אבוהו דבכל מקום דכתיב לא תאכל כן משמע דאחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה. וכל זה לפי הלימוד דכל אסורי' אסורי' ג"כ בהנאה ילפינן מהא דכתיב לא תאכל אבל לרבי יהודא דיליף מאותו אתה משליך לכלבים: אבל אי אתה משליך לכלב שאר אסורי' שבתורה. בזה שפיר י"ל דמכירה ונתינה בא"ה הוה שלא כדרך הנאתן במידי דאכילה הואיל דלאכילה ניתנה ולא למכירה אבל להאכיל א"ה לבהמתו י"ל דזהו וודאי כדרך הנאתו מיקרי כי עכ"פ ניתנה לאכילה וכמו שהוא אסור לאכלו כן נמי אסור להאכיל לבהמתו ואפשר דטעמא דרמב"ם בפ"ח מה' מאכלות אסורות דבנותן לכלב א"ה אין לוקין עליו אפילו לדברינו דנתינתו לכלב הוא כדרך הנאתו מ"מ הואיל דלדברי הלח"מ שם דרמב"ם סובר דשאר אסורי' שבתורה דאסורי' בהנאה מקרא דאותו אתה משליך לכלבים ואי אתה משליך שאר אסורי' ילפי' הואיל דאיסור זה הוא רק מכלל עשה לכן אין לוקין אפי' אם נותן א"ה לכלב: ויעוי' בלח"מ שם שהקשה לרמב"ם שסובר חולין שנשחטו בעזרה דאורייתא א"כ איצטרך אותו להכי ומנ"ל איסור הנאה בכל אסורי' יעוי"ש שכתב הא דכתב הרמב"ם פ"ח מה' מ"א הלכה ט"ו ח"ל כל מקום שנאמר בתורה לא תאכל לא תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור א"ה במשמע עד שיפרוט הכתוב כדרך שפרט בנבילה אין כוונת הרמב"ם מדפרט הכתוב בנבילה היתר הנאה ילפינן בשאר אסורי' דלא פרט הכתוב דאסור הנאה ז"א לשיטת הרמב"ם דסובר דלדברי' ככתבן אתי א"כ לא ידעינן מזה א"ה כלל רק כוונת הרמב"ם דאחד איסור אכילה ואחד א"ה באמת מאותו ילפינן וסובר דחולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא יעוי"ש שהוא באמת דוחק מאד ולפע"ד י"ל הא דאמר ר' אבוהו כ"ח שנאמר לא יאכל לא תאכל אחד איסור אכילה וא' א"ה הוא מסברא חצונה דכל הנאות הואיל לידי אכילות הן באות אסורי' כמו אכילה גופא וכמו שפרש"י אליבא דחזקי' ובפרט לפי דברי הרמב"ם בס' המצות במצות ל"ת מצוה קפ"ז וז"ל שם איסור הנאה אין ראוי למנותו מצוה בפני עצמו מפני שהיא ואכילה ענין אחד כי האכילה מין ממיני הנאה ואמרו בדבר שהוא לא יאכל: אמנם הוא דמיון מדמיוני הנאה והכוונה שהוא לא יהנה בו