ברכת אברהם (יענר) ס

בשדה ואותו זכות הוא מוחל ומסתלק בקנין עכ"ל. והא דהתם דאינו מקנה לו מידי אלא שמסתלק מאותו זכות ואעפ"כ מהני וגבי בעל בנכסי אשתו שקנו מידו שסילק עצמו מנכסי' ראיתי להבפ"מ ז"ל ח"א ס' פ"ג דס"ל דכל שסילק עצמו מנכסי' ממיל' זכתה היא דהרי כל הקרקע של האשה היא אלא שתקנו חכמים שזכה הבעל וידו כיד' וא"כ כי מסתלק בעל מאותו זכות. ממילא נשאר לאשתו זהו ת"ד. הן אמת דלענ"ד אין זה מוכרח שם דאיכא למימר שכל האומר כן לאשתו כוונתו הוא להקנות זכותי' לה באותו קנין וכל שקנו מידו מסתמא מגופא של קרקע קנו מידו ואם הקנין הי' בא על הסילוק דהיינו שקנו מידו שמסתלק מנכסיה איכא למימר דלא מהני דכיון דסילוק ומחילה לא מהני הקנין בכה"ג מה יתן ומה יוסף. וגבי שותף דלא מהני אפילו כשקנו מידו לסברת התוס' היינו משום שאינו מדבר עם חבירו כנראה מדברי הרא"ש שם ומכאן נראה דסילוק לא הוה לשון הפקר. דאי הוה לשון הפקר א"כ אפילו קנין לא בעי עכ"ל המחנה אפרים. ויעוין שם שמפקפק בדבר וכתב וז"ל אם הקנין הי' בא על הסילוק בבעל בנכסי אשתו דהיינו שקנו מידו שמסתלק מנכסיה איכא למימר דלא מהני כיון דסילוק ומחילה לא מהני הקנין בכהאי גוונא מה יתן ומה יוסיף עכ"ל א"כ נראה לפי דברי הרא"ש דמהני במצרן מחילה: וסילוק בקנין. י"ל גם בנ"ד מהני הסילוק בקנין מאויר חצר חבירו הנ"ל: והנה וודאי במה שלא הי' מבורר מאיזה זכות נראה דזה לא מגרע הסילוק כיון דלקיום הסילוק אין אנו צריכין לברירה שהרי מהשתא מתקיים וכמ"ש התולדות אדם ס' פ"ב. דכי אמרי' דתליא בברירה ה"מ במידי דלית ליה קיום אם לא שנאמר יש ברירה והוברר הדבר למפרע. דאל"כ אשתכח דאכל טבל מעיקרו אבל במוכר מידי מנכסיו. כל שבירר אח"כ א' מהם הרי הוא קנוי ומוקדש ואין אנו צריכים לקיום המקח לדמעיקרא. וכיון דלקיום המקח אין אנו צריכין לברירה שהרי מהשתא מתקיים שוב אין אנו צריכי' לברירה עכ"ל. דבריו הובאו במחנה אפרים הנ"ל א"כ מכש"כ דסילוק מדבר שאינו מבורר מהני ופשוט הוא ויעוי' בכתובות דף פ"ג בהכותב לאשתו דו"ד אין לי בנכסיך הרי זה אוכל פירות בחייה. א"כ למה כתב לה דו"ד אין לי בנכסיך שאם מכרה ונתנה קיים ופריך בגמרא ותימא ליה מכל מילי סליקת נפשך אמר אביי יד בעל השטר על התחתונה ואימא מפירי אמר אביי בוצינא טב מקרא יעוי"ש והקשה הבית יעקב מהגאון מליסא ז"ל למה לגמרא לומר בוצינא טב מקרא נימא פשוט. מטעם דיד בעל השטר על תחתונה הברירה ביד הבעל לברר הסילוק מאיזה דבר שירצה יעוי"ש. הס' הנ"ל אינו תחת ידי כעת ולפי הנ"ל אפשר לומר הואיל דיש לבעל בשדה שלה זכותי' שונים לפירות ולענין ירושה ונענין אם מכרה ונתנה שיטרוף מלקוחות. א"כ סוגיות הגמרא שם דלא מהני הסילוק של הבעל. כי אם בכותב לה בעודה ארוסה. אבל לאחר שנישאת לא מהני הסילוק שלו א"כ אי אפשר לומר דמטעם יד בעל השער על תחתונה יהי' הסילוק על אותו שיבחר לו הבעל ז"א. כי על ענין זה יובטל הסילוק לגמרי הואיל שאינו מבורר מאיזה זכות יסלק א"ע ותליא הדבר אם אמרי' ברירה או אמרי' דאין ברירה והיכא דאנו צריכים לקיום הסילוק לדמעיקרא כמו התם בכתובות דהחילוק שלו מהני רק מחמת שכתב לו בעודה ארוסה ואח"כ לכשהיא נשואה ויברר לא מצי לחול הסילוק כי בנשואה לא מהני סילוק וכמבואר שם בסוגי' הנ"ל א"כ אם לא מהשתא מתקיים צריכין אנו שוב לדיני דברירה ואם אין ברירה יבוטל השטר לגמרי והיכא דיבוטל השטר לגמרי לא אמרי' יד בעל השטר על תחתונה להכי צרכינן לומר דלהכי אמרי' דאם מכרה ונתנה קיים והרי זה אוכל פירות מטעם בוצינא טב מקרא עכ"פ בנ"ד שסילק א"ע וקנו מידו י"ל ג"כ דכוונתו הוא להקנות זכותי' ליה באותו קנין ומהני אפילו לדעת מחנה אפרים דהרב מ"א לא פיקפק רק על דברי בעפ"מ וסובר דאם הקנין בא על הסילוק דהיינו שקנו מידו שמסתלק מנכסים איכא למימר דלא מהני כיון דסילוק לא מהנו הקנין בכה"ג מה יתן ומה יוסיף אבל היכא דכוונתו הוא להקנות זכותיה ליה באותו קנין וודאי מהני אפי' לדעת בעל מח"א הנ"ל: וגם כבר הבאתי דאפילו סילוק ומחילה אם מסתלק באמת הי' מהראוי שמהני אפילו בלא קנין. כיון דבאמת מסתלק הוה כהפקר רק דאמרי' דאינו מסתלק באמת כל זמן שאינו מפקירו דעתו למיהדר. ע"כ שפיר אמרי' היכא דקנו מידו אין דעתו למיהדר ומסתלק באמת לכן ממילא נעשה הפקר. ולפ"ז לא קשה נמי קו' המח"א הנ"ל מה שהקשה אם מחילה וסילוק לא מהני מה יתן ומה יוסיף הקנין ולפי הנ"ל זה אינו. וכמו שכתבתי כי בלא קנין אמרי' דאינו מסתלק בלב שלם לכן כשקנו ממנו שפיר הוה סילוק מעלי' וק"ל: דברי אברהם נ"ה הנ"ל: ס' י"א ובעת עיינתי בסוגי' דריש הכותב בענין תשובתי