ברכת אברהם (יענר) נ

בתומים בס' פ"ז ובשאר אחרונים יעוי' באורים מה שמקשה על מה שאמרו הכל מודים בשכנגדו חשוד על השבועה אי לימא בחשיד לוה מי ימר דקא משתבעת והקשה הא מדאורייתא מהני עדותו שצריך לשלם לכשנגדו אף בלא שבועה והוה כמו משחק בקובי' דחייבים קרבן שבועה הואל דמדאורייתא מיחזי חזו א"כ הכ"נ יעוי"ש והנה לכאורה לא קשה מידי כיון דכתב הרשב"א שם אף דמדרבנן פסלם מ"מ מהני תפיסה ולהכי הוה כפירת ממון אבל לולא דמהני תפיסה לא מועיל כלל מ"ה שמדאורייתא מיחזי חזו. א"כ מה הקשה האורים הנ"ל ועכר"ח צריך לומר דקו' האורים הוא ג"כ לשיטת הסמ"ע דכשכגדו חשיד אם האידך תפס מהני ג"כ ולא נחתינן לנכסי' וגם לא מנדינן לי' אכן עדיין צל"ע כי באמת הא דכתב הרשב"א במשחקים בקובי' הואיל דמהני תפיסה הוה כפירת ממון כבר כתב השב שמעתתא בשמעתתא ז' דעיקר הוא הואיל דיש להם שם עדים עכ"פ מדאורייתא ומועיל לי' לענין תפיסה אז מחויבים קרבן שבועה אבל היכא דאינם כלל בשם עדים מדאורייתא אף דתפיסה מהני אינם מחויבים קרבן שבועה יעוי"ש א"כ לא קשה קו' האורים כי בחשיד הלוה על שבועה כתבו התו' בב"ק דף ק"ח דחשיד על השבועה לא פסול לשבועה מדאורייתא א"כ לא מהני עדותם לגבי חשיד מדאורייתא ותפיסה לחוד לא מהני רק בצירוף שיהי' עליהם שם עדים מדאורייתא כמ"ש השב שמעתתא הנ"ל ולא קשה לפ"ז קו' האורים הנ"ל רק לפ"ז צריך להבין עכ"פ דברי הר"ן בשבועו' במה שכתב שהסוברים דגם בנסכא דרבי אבא שכנגדו נשבע היא שגגה דאם נימא כן מאי אמרו הכל מודים בנסכא דרבי אבא הא קשה מי ימר דקא משתבע יעו"ש ולפהנ"ל לא קשה קו' הר"ן כי בנסכא דרבי אבא הוה עליהם באמת שם עדים כי מן התורה כל מחויב שבועה וא"י לישבע משלם מן התורה אף דמדרבנן צריך שכנגדו לישבע מ"מ אם יתפוס בלא שבועה מהני לדברי הסמ"ע א"כ דומה לגמרי להא דרשב"א שמשחקים בקובי' חייבי' מש"ה בק"ש הואיל דהוה עליהם שם עדים וגם תפיסה מהני א"כ ל"ק לפ"ז קו' הר"ן כלל אכן נראה דמ"מ הקשה הר"ן שפיר כי עכר"ח צ"ל בהכל מודים בנסכא דרבי אבא שהשביע את העד וחבירו הודה מקודם דחטף ורק דידי' חטף דאל"כ יכול העד לומר בעת שכפרתי לא הוה כפירת ממון דהי' יכול לומר לא חטפתי רק הואיל שכבר הודה ודידי' חטף הוה מח"ש ואי"ל משלם ואינו יכול לחזור מהודאתו אבל היכא דאינו מחויב ממון כלל רק דכשנגדו צריך לישבע פסקינן דיכול לחזור מהודאתו יעוי' בח"מ ס' פ"א ובקצה"ח שם וכמו כן היכא דאינו מחויב ממון רק שכנגדו יש לו זכות לתפוס וודאי אמרי' דקודם שיתפוס יכול לחזור מהודאתו כי אין כאן מחויב לפטור דכל זמן שלא תפס או כל זמן שלא נשבע אינו מחויב עדיין א"כ אם יכול לחזור מהודאתו אין כאן עליהם שם עדים מדאורייתא אם נימא דגם בנסכא דרבי אבא שכנגדו נשבע הואיל שעדיין יכול לחזור מהודאתו ולומר לא חטפתי ואין כאן מחויב לפטור כנ"ל כי לא נתחייב עדיין עד שישבע וליכא בתר תקנתא דרבנן חיוב עדיין ויכול לחזור ולהגיד לא חטפתי ואין כאן מחויב לפטור אף מדאורייתא כי באם הי' רחמנא מטילה עליו שבועה בוודאי לא הי' מחויב לפטור ומה לי אם רחמנא הי' מטילה עליו שבועה או דרבנן הטילה עליו שבועה בוודאי גם בזה אין כאן שם חיוב עליו מדאורייתא וא"ל דתפיסה מהני ז"א כי כל זמן שלא תפס אין בי' מחיוב לפטור כי אינו חייב עד שיתפוס ויכול לחזור ולהגיד לא חטפתי ואז לא מהני תפיסה ג"כ הואיל שכבר חזר מהודאתו. ושפיר מקשה הר"ן על הסוברי' דגם בנסכא דרבי אבא שכנגדו נשבע הא קשה מי ימר דקא משתבע וכוונתו דמש"ה עדיין אין כאן חיוב ויוכל עוד לחזור מהודאתו ולומר דלא חטף ובאם יטעון דלא חטף כלל יהי' פטור בשבועה מלשלם הנסכא ואמאי הכל מודים בע"א בנסכא דרבי אבא שחייב קרבן שבועה אבל י"ל דלפי דעת הסוברי' דגם בנסכא דרבי אבא שכנגדו נשבע ונוטל י"ל דסוברים דאין אידך יכול לחזור ולפטור א"ע בטענה דלא חטף שיהי' הוא נאמן לפטור א"ע בשבועה דז"א דכעין זה הוה שפיר מחיוב לפטור כי בטענו דדידי' חטף שלא הי' נאמן לפטור א"ע בשבועה והי' עכ"פ חייב לשלם באם אידך ישבע ע"כ סוברי' דגם אם יטעון דלא חטף ג"כ מחויב לשלם לחבירו באם חבירו ישבע דחטף. אבל על זה עדיין קשה קו' הר"ן למה מחייב קר"ש. הא קשה מי ימר דקא משתבעת וא"ל דהוה עליהם שם עדים מן התורה על חיוב ממון מכח מחויב שבועה וא"י ל"מ ומהני תפיסה אפי' שלא ישבע ז"א כי בלא שבועה שלו יכול חבירו לחזור מהודאתו ולומר שלא חטף ולא יהי' מחוי' שבוע' וא"י ל"מ ועכר"ח יהי' הוא שוב מוכרח לישבע עכ"פ דחטף ושפיר קשה מי ימר דקא משתבעת ע"כ סברת הסוברי' דלהכי הכל מודים בנסכא דרבי אבא שמחויב קר"ש ולא קשה מי ימר דקא משתבעת מחמת שמן התורה אין שכנגדו צריך לישבע וא"ל ב"כ וב"כ יחזור מהודאתו ויאמר דלא חטף כלל ז"א כי אינו יכול לפטור א"ע בשבועה הואיל שכבר נתחייב בטענה ראשונה שאין השבועה יכולה לפוטרתו דהוה מח"ש ואיל"מ רק תאמר דיכול לחזור