ברכת אברהם (יענר) מז

והנה אם נימא דאינם שומרי' כל אחד ואחד רק על חצי א"כ איך אמרי' דעל חד ממונא קפד הא אינו משלם כפל רק על מחצה וא"כ נהי דעל חד ממונא קפד מ"מ איך יפטור הכפל ממקצת זה את חבירו מחומש על מקצת הב'. כיון שהוא ב' תביעות: וראיתי קושי זו בס' שו"ת מוהרי"מ זצ"ל אשר יצא מקרוב לאור בחלק ח"מ בס' ג' ותירץ וז"ל. דלא מבעי' ליה באמת רק על מחצה שמשלם מהכפל אי משלם הא' חומש על זה המחצה ג"כ או אינו משלם חומש רק ממחצה ודוחק עכ"ל אבל לפי מה שכתבנו לעיל א"ש כי כמו בשנים שקבלו פקדון והם שומרי חנם וא' מהם גנב אותו פקדון לפי דברינו שכתבנו למעלה הוא חייב בכולו כן נמי י"ל באם נשבע א' והודה והשני נשבע ובאו עדים א"כ בעת שנשבע השני כבר הודה הראשון נמצא הוא הוא הגנב והראשון אין אנו יכולים לחייבו על גניבה זו כלל כיון שמצידו אין מניעה להחזרת הפקדון מפני שכבר הודה ולפי מה שבארנו היכא שאי אפשר להטיל החיוב על אחד מוטל החיוב על השני מי שעבד היזיקא והוא מחויב ממילא בכולו כפל ושפיר אמרינן דהכפל פיטר את הראשון שהודה מחומש דעל חד ממונא קפד רחמנא דלא לשלם כפל וחומשא וא"ל איך אנו יכולים לחייב את השני כפל על כולו באם גם הראשון חייב חצי קרן כי טרם שהודה בעת שטענו שניהם טענת גנב אז כל או"א נעשה נפקד רק על מחצה הואיל שחיוב זה מוטל בעת ההיא על שניהם ז"א כי מ"מ י"ל בשעה שנשבע השני אחר שהודה הראשון הרי הוא נעשה גנב למפרע על כולו דאין לומר דהוה כעושה גניבה מחדש על הפקדון בשעה שנשבע ועל גניבה זו א"א לחייב את הראשון רק על השני מוטל החיוב כל הקרן מכח טענת גנב בפקדון ועל אותו פקדון מחייב כפל ככולו ז"א דא"כ מה זו שאמרו בגמרא דעל חד ממונא קפד רחמנא הא באם אתה מחייבו כפל על הגניבה החדשה שאחר ההודאה של הראשון בוודאי הוה כשתי תביעות דבשעה שאתה רוצה לחייב את השני כל הקרן שוב אין הראשון חייב וחומשא של הראשון הי"חל על עת שהי'גם הוא גנב ועל עת ההיא שפיר יוכל לחייבו חומש על מחצה מחמ' שלא נתחייב השני כל הקרן רק אח"כ בשעת הגניבה החדשה אכן בוודאי ז"א רק הואיל שנמשך גניבתו מן אז שטען טענת גנב אמרי' דמאז נעשה גנב באם ישבע אח"כ על טענתו כי. באמת אף ששומר אינו חייב כפל רק בטוען טענת גנב ונשבע דווקא הואיל שלא עשה קנין בגוף החפץ. יעוי' בח"מ בס' שמ"א בנתיבות ס"ק ח' מ"מ י"ל בטוען בב"ד טענת גנב ואח"כ נשבע י"ל דנעשה גנב למפרע מה שטוען טענת גנב ובמה שנשבע אח"כ לחוד לא נעשה לבד גנב מחדש דאל"כ מה זו שאמרו חד ממונא קפד רחמנא דלא לשלם כפל וחומשא הא הכפל מתחייב אח"כ מחדש ולמה יפטור זה הכפל מחדש את החומש דמעיקרא מאותו הראשון א"ו אף דנשבע אח"כ נעשה ג"כ גנב למפרע על טענתו טענת גנב בפקדון שטוען בראשונה, א"כ אפשר לומר דגם בשניהם טענים טענת גנב ושניהם יחד רוצים הפקדון עכ"ז כוונת כל אחד באם השני יודה והוא יחזיק במחשבתו לגנוב אז הוא יהי' הגנב על כולו ומכש"כ אם התנו ביניהם בפירוש כך ובכעין זה אם אחד נשבע והודה והשני נשבע ובאו עדים אז הוא נעשה הגנב בכולו למפרע באם אח"כ נשבע והוה כאלו הוא גנב את כלו ואמרי' דנעשה ג"כ נפקד על כולו. כי באם לא יהי' נפקד על כלו וגנב וודאי הוא כלו א"כ לקתה מדת הדין שלא לחייב כפל את שניהם זה בוודאי אינו הלכך היכא דא"א להטיל חיוב כפל בגנבתו על השני כבר בארנו שמי שעבד היזיקא חייב ע"כ הוא חייב בכל הקרן כי נעשה ג"כ גנב על כלה למפרע בלי השני ע"כ חייב וודאי בכל הכפל ושפיר הוה אבעי' אם חד ממונא קפד רחמנא כי על אותו פקדון שגנבו חייב אחד כל הקרן וכל תכפל והשני אף שמודה ומתחרט מגנבתו מ"מ כבר נתחייב ג"כ חומש על חצי והוה על חד ממונא ועדיין צל"ע בזה ועפ"ז מיושב נמי קו' התו' מה מהני בנשבע והודה תחלה למ"ד מודה בקנס ואח"כ בא עדים חייב ג"כ כפל א"כ בחד גברא כ"ע מודים דקפד רחמנא דלא לשלם חומשא וכפילא יעוי"ש בתוס' ד"ה חד הודה וחד באו עדים יעוי"ש אבל לפי הנ"ל כי אף שגם הוא משלם כפל מ"מ אינו חייב כי אם על מחצה הפקדון שנעשה נפקד עליו ועל המחצה השני שלא נעשה נפקד אינו חייב כפל וחייב חומש ושפיר מבעי' בגמרא דעל חד ממונא קפד רחמנא דלא לשלם חומשא וכפילא: אבל לפ"ז תהדר קו' התוס' לדוכתי' אמאי לא נקטו הא בעי' בחד נשבע ובאו עדים וחד נשבע והודה וא"ל כתרוצם הואיל דעדים העידו על שניהם א"כ גם השני שנשבע והודה חייב כפל ולפי הנ"ל ז"א כי לפי שכתבנו לעיל אינם חייבים כ"א וא' כ"א חצי כפל ואבעי' יכול להיות על מחצה השני שיתחייב המודה חומש כי על כפירת ערבות אינו חייב כפל אכן באמת אין זה קושי כ"כ כי ניחא לי' לבעל אבעי' לשאול שיתחייב המודה חומש על כלו למ"ד מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור מכפל וגם למ"ד דמוד' בקנס ואח"כ באו עדים חייב עכ"פ יש האבעי' עכ"פ על מחצה אבל אי