ברכת אברהם (יענר) מד

זמנו דלאו עומד לאכילה היא לאו אוכל מיקרי ולהכי מותר בהנאה רק אח"כ בשאכלו אז נעשה אוכל. משום דאחשבי' ואז רק חל על חמץ שחרכו הלאו דלא תאכל חמץ יעו' בס' ברוך טעם בריש כלל דאיסור כולל שם מה שמסביר דברי הרא"ש הנ"ל כמו שכתבתי ומה התם בחמץ שלא נשתנה בעצמותו מקודם אכילתו מכאשר הוא בעת אכילתו מ"מ הואיל שקודם שאכלו לאו אוכל נקרא משום דאינו עומד לאכילה ולא אמרי' דיהי' נקרא שם אוכל עליו הואיל דכשיאכל אותו יהי' אסור מ"מ אמרי' הואיל דהשתא לאו עומד לאכילה לאו אוכל מיקרי מכ"שכ בכעין הספק שלנו דהשתא לאו אוכל הוא כלל כי אם משקה כמו שאר צירן ורוטבן ומשקה לא אסרתה תורה משל טריפה אליבא דת"כ הנ"ל ועיקר מה שאסרתה תורה בטריפה הוא רק באכילה י"ל דבדבר שאינו עומד לאכילה כ"א למשקה לא אסרתה תורה משום טריפה קודם שנבלע באוכל ואיסור דם בוודאי חל. כי זה מה שכתבה התורה. לא תאכלו כל דם ואסרתה התורה השתי' שהוא בכלל אכילה א"כ שפיר י"ל דאף אח"כ כשנבלע באוכל לא אתי איסור טריפה וחל על איסור דם דקדום דאאחע"א אם לא שנימא דגם דם אברים שפירש הוה מילי דשתי' דהוה בכלל אכילה כמ"ש בחולין ק"ה דווקא מידי דבר אכילה דממחי ליה ושתי להו אז פטור. אבל דם שבאברים דדרכו לפרוש אפשר דהוה כמו מילי דשתי' דאמרי' ביה לרבות השותה דחייב והכ"נ חייב על דם טריפה שפירש אפי' אליבא דת"כ שאין לנו קרא על רוטבן של טריפה דאסור דם טריפה שאני ועדיין צ"לע: וקצת הוכחה מסוגי' דכבדא בחולין קי"א. על הא דאמרו כבד אוסרת ואינו נאסרה דמוכח דדם כבדא אוסר ואמרו שם דילמא בכבדא דאסורה ופרש"י בכבד' דטריפה יעוי' שם. ומשום שמנונית דאסורה יעוי' שם. והקשו הראשוני' דשמנונית דטריפה פשיטא דאוסרת וגם הקשו למה לא מתרצו דכבד אוסרת איירי בלא נמלחה הכבדא דאז לכ"ע אוסרה: והנה ע"ז תרצו דאי איירי בלא נמלח פשיטא דאוסרת אף שדם כבדא אינו אסור כ"א מדרבנן. עכ"פ אוסרת לכל הפחות מדרבנן ופשיטא דאוסרת יעוי"ש. ואי כהנ"ל תקשי למה לא מתרצינן דכבד אוסרת איירי באמת בלא נמלחה ואיירי בכבדא דטריפה ואשמעינן דדם כבדא דטריפה אוסרת נמי שאר חתיכות דהיתרא משום דם טריפה כמו שכבדא טריפה עצמה אוסרת משום טריפה כן דמה אוסרת נמי משום טריפה ולא קשה פשיטא דאוסרת ז"א דהו"א דאין איסור טריפה חל על איסור דם דקדום כנ"ל. קמ"ל דמ"מ אוסרת משום טריפה הואיל דדם כבדא אינו אסור רק מדרבנן להכי חל עליו איסור טריפה. כי דאורייתא על דרבנן שכזה חל לכמה רבוותא ומדלא תרצו הכא דאיירי בלא נמלחה ויש לה דם דהו"א דאין איסור טריפה חל על איסור דם ש"מ דגם דם טריפה אסור משום דם אפי' קודם שנבלע וא"ל היכא ס"ד כלל דלא תאמר משום אאחע"א הא דם שבישלו אינו אסור רק מדרבנן. ושפיר אתי איסור טריפה וחל על איסור דם שבישלו. דהוא רק דרבנן ז"א. דמ"מ בתחילת בישולה הוא דאורייתא כמו שאמרו שם בגמרא והו"א היכא דלא הי' רק תחילת בישול לא תאסור משום טריפה דאאחע"א קמ"ל הואיל דכל דם כבדא אינו אסור רק מדרבנן אף בתחילת בישולה להכי חל על עליו איסור טריפה דאורייתא ומדלא תירץ הכי ש"מ כנ"ל דגם דם שפירש מן הטריפ' אפי' קודם שנבלע באוכל ג"כ אסור משום טריפה כמו שדם אסור משום איסור דם כן נמי אסור תיכף משום טריפה. ובהדי הדדי קאתי ושפיר הקשו פשיטא דאוסרת: ס' יא שלום לכבוד החריף ובקי חו"ש מו"ה יצחק משה נאדיל נ"י: אם כי אנכי מוטרד בטרדות רבות כנודע לכל. מצאתי און לי לכתוב איזה שורתיים להשיבו מפני כבוד ולאמר לכבודו כי תמהתי על השואל בהנך כללא דמצוה הבא בעבירה ועשה דוחה ל"ת. ולא העלה בהם שום דבר חדש אשר לא נתאמר בבית המדרש ודשו בו רבים יעוי' במקנה קדושין דף ל"ח בתוס' ד"ה דאקריב עומר ובס' טעם המלך הגהת שעה"מ מה' סוכה ובשו"ת שאגת ארי' כלם העירו בזה ותרצו כדברי ר"ל היכא דאפשר לקיים שתיהם וגם על אריכות דברי מעלתו המתהפך ג"כ בדברים אשר הוכפלו ונשנו בין ראשונים ואחרונים בענין מצהב"ע אם הוא דאוריית' או דרבנן אין הכרחי להאריך בהם רק על מה שמעכ"ת מעורר שהקושי דעשה תדחי ל"ת תסובב נמי על גזל אמינא למעלתו כי לא נרא' לי קושי זו. כי נלפע"ד אף דוויתרה רחמנא שיודחה ל"ת מפני עשה. לא וויתרה בממונא של אחר שיובטל ממוני' מפני עשה של חבירו וכעין שאמרו בביצה דף ל"ח נהי דאיסורה בטל ממוני' לא בטל וזה אמת ונכון בסברה ואצ"ל מחמת שיש בגזל ל"ת ועשה או משום שאפשר לקיים את שתיהם וק"ל ועל