ברכת אברהם (יענר) מ

דווקא ע"מ לתפור רק ע"מ לתקן כל שהוא חייב כמו בקורע על מתו חייב על הקריעה מכש"כ היכא דמכבה ע"מ להבעיר במקומו דלאו קלקול הוא הואיל דהוא ע"מ לתקן לעשות מלאכת הבערה ומה לנו בזה דלאו אב מלאכה היא מ"מ תיקון מיקרי. יעוי' ברמב"ם פ"י מה' שבת ה' ט"ו הסותר דרך השחתה פטור ושרשו מהא דאורג דכל המקלקלים פטורים. א"כ גם בסותר היכא דהוא ע"מ לתקן במקומו יהי' התיקון מאיזה שם שיהי' בוודאי חייב רק שיהי' שם תיקון עלי' כמו בקורע על מתו שחייב יעוי' בתוספתא פ' י"ב המוחק לקלקל פטור אין לך שחייב אלא המוחק ע"מ לכתוב והמוחק ע"מ לתקן כל שהו חייב עכ"ל משמע דאם כונתו לתקן אע"פ שאין כוונתו לכתוב רק שע"מ שיתקן איזה דבר וזהו פירושו מה שאמרו בתוספתא ע"מ לתקן כל שהוא דאמרי' שהוא חייב ויעוי' באלי' רבה א"ח ס' ש"מ ואפי' אם נימא בהנך מלאכות דלאו מלאכות נקראים רק ע"ש לכתוב ב' אותיות י"ל דהכי גמירי דמחיקה לאו מלאכה הוא אלא ע"מ לכתוב. אבל כיבוי לצורך הבערה י"ל דמלאכה מיקרי כמו בקורע על מתו שחייב ובעיקר הקושי הנ"ל דבריך נכונים. דאי איסי הוה סובר דהבערה ללאו יצאת לא הוה מנה ליה בכלל מ' אבות מלאכות ומה שכתבת דריב"א לשיטתי' שפי' בפסחי' ה' בדרך אחר דלמ"ד ללאו יצאת לא הוה אסור בי"ט אבל אה"נ דאב מיקרי גם זה אינו דאדרבא לשיטת ריב"א שם שפירש למ"ד ללאו יצאת לא הי' אסור בי"ט כיון דאין שם מלאכה עלי' עכ"ל מכש"כ דלאו שם אב מלאכה עלי' וק"ל יעוי' בריטב"א שבת דף ס"ט ד"ה דידע לי' בתחומין וז"ל ובדידע לי' בלאו דהבערה ואליבא דר"י לא מצי לאוקמי משום דמתניתין לא מתוקמי כוותי' דהא חשיב הבערה בהדי אבות מלאכות עכ"ל הרי לך כנ"ל. ובהסוגיא דכריתות דף כ' שהבאת עלה ברעיוני איזה דבר קטן ועם כל זה לא אמנע לכתבו ואולי תמצא בו מטעמים וינעם לנפשי. שם תנינן החותה בגחלים בשבת דר"ש ב"א אומר משם ר' צדוק דמחייב שתים מפני שהוא מכבה העליונות ומבעיר תחתונת וכו'. ר"א אמר שנתכווין לכבות והובערו מעליהם. ור"א ברבי צדוק סבר לה כר"י דבר שאין מתכווין אסור יעוי"ש. ויעוי' בסנהדרין דף פ"ה תו' ד"ה ור"ש וכו' וז"ל וכן בפ' ספק אכל איתא דמתעסק שאינו מתכוין פטור כ"ש דאינו מתכוין אלא לגרירה: והא דמחייב ר' יהודה בכריתות במכבה עליונות והובערו תחתונות מאליהן וכו' יעוי"ש ולכאורה קשה לי הא אמרי' בכריתות בהי' לו שני תנוקות להמול וכו', הנח לחבורה הואיל מקלקל חייב מתעסק נמי חייב א"כ הכ"נ מאי הקשה תו' דלמה הובערו מאליהן חייב באינו מתכוין הא עדיף ממתעסק וקשה אם מקלקל בהבערה חייב. מתעסק נמי חייב ומצאתי ראיתי בס' ישועות יעקב על א"ח ס' ש"ך בס"ק ס' וז"ל והנה בש"ס בכמה מקומות המתעסק בחלבים ובעריות חייב. שכן נהנה ובשבת פטור משום מלאכת מחשבת אסרה תורה ולפי הנראה דאי לאו נהנה הי' פטור אף בחלבים ועריות וא"כ בשבת בלא"ה פטור ולמ"ל הטעם דפטור משום מחשבת וכן קשה להיפך. למ"ל הטעם בחלבים ובעריות שכן נהנה הא בשבת אינו פטור רק משום דאינו מלאכת מחשבת וממילא נשאר אסורי' חייב וראיתי לתוספות בסנהדרין דבשבת שייך ג"כ הטעם דנהנה דלכך עוש' הדבר וסתמא דמילתא נהנה בעשותו ולכך צ"ל הטעם דמתעסק פטור. משום דאינו מלאכת מחשבת. ולפ"ז נראה לי דמלתא חדתא דאף אם נימא מקלקל בחבורה או בהבערה חייב. וגם מתעסק חייב בהני תרתי. מ"מ היכא דיש תרתי. שהוא מתעסק וגוף המלאכה היא מקלקל פטור דהרי לענין שאינו מתכוין אף בחבורה והבערה פטור וכתבו הטעם משום דאף בשאר אסורי' דא"צ מלאכת מחשבת מ"מ מותר לכך אף בחבורה והבערה פטור א"כ ה"ה מתעסק כיון דגם בשאר איסורים דאין צריך מלאכת מחשבת מ"מ מותר כן כמי בחבורה והבערה היכא דאינו נהנה כמו במקלקל מתעסק פטור וזה ברור עכ"ל. ע"כ כ"ל אפילו למ"ד דבר שאינו מתכוין אסור מ"מ הואיל דאינו מתכוין לא הוה רק כמתעסק כמ"ש תוס' בסנהדרין דף הנ"ל ובכתובות דף ה' ע"ב ד"ה ואת"ל דאינו מתכוין עוד גרע ממתעסק יעוי"ש א"כ אינו אסור דבר שא"מ היכא דאינו נהנה כי גם בחלבים ועריות היכא שאינו נהנה פטור א"כ כמו כן באינו מכוין וגם הוא מקלקל לעולם פטור. ולפ"ז שפיר הקשו תוספות בסנהדרין פ"ה הנ"ל למה בהובערו תחתונות מאליהן יהי' חייב יעוי"ש. ולא קשה הא מתעסק בהבערה חייב ז"א היכא דהוא מתעסק וגם מקלקל לכ"ע פטור כנ"ל אבל דברי הרב ישועות יעקב נרא' סתורים לענ"ד מהא דכתובות דף ו' דאמרי' שם את"ל בעלמא כר"י סבירא לן דדבר שאינו מתכוין אסור דילמא הלכה כר"ש דמקלקל בחבורה חייב יעוי"ש וכפי מה שכתבנו היכא דאיכא תרווייהו. מקלקל וגם אינו מתכוין כ"ע מודים דפטור ע"כ נ"ל מזה ראיה בדברי הרב הגאון מו"ה עקיבא איגר זצ"ל בתשובותיו סי' ח' שכתב. הא דאמרו דפטור מתעסק משום הדרשה ואשם בה. ולא מתעסק ובמקום אחר דרשו דמתעסק פטור משום מלאכת מחשבת דהנ"מ משום