ברכת אברהם (יענר) כ

הוה או חזרה אם קידש אחד מעכשיו ולאחר ל' יום ובא אחר וקידשה מעכשיו ולאחר עשרים יום ובא עוד אחר וקידשה מעכשיו ולאחר עשרה ימים דמראשון ואחרון צריכה גט מספק ומאמצעי א"צ גט במ"נ דאי תנאי הוה הקדושין של ראשון מהני ואי חזרה הוה של אחרון קדושין יעו"ש וכתב הר"ן ה"ה דהוה מצי לאשמעינן בשני אנשים א' קידשה מעכשיו ולאחר ל' יום והשני קידשה מעכשיו ולאחר מ' יום דמראשון צריכה גט מספק דלמא תנאי הוא ומאחרון א"צ גט כי במ"נ אם תנאי הוה של הראשון הוה קדושין ואי חזרה הוה ג"כ חלו קדושין של ראשון לאחר ל' יום ולא חלו שוב קדושין של שני שקידשה לאחר מ' יום יעו"ש וא"כ תיקשי אמאי היכי דחזרה הוה קדושי הראשון מהני במאי תתקדש בכלות ל' יום הא אז לית לי' גבה מידי דאף אם תחזור בתוך כך גם כן הכסף קדושין לא הדרא הואיל דאנן מצרכינן לה גיטא דילמא תנאי הוה ואיכא חששא שהוא יאמרו דמותר באחותה א"כ אי אפשר לה להתקדש אחר ל' יום ואם חזרה הוה אין קדושיה קדושין בכלות למ"ד והקדושין של השני שקידשה מעכשיו ולאחר מ' יום חלין אחר מ' יום דאם תימא דאינן חלים אז מחמת שלית לי' גבה מידי שתתקדש בו לאחר מ' הואיל דצריכה גט משום ספק עכ"פ דילמא תנאי הוה והיכא דצריכה גט כסף קדושין לא הדרא ז"א אם תאמר דכסף קדושיה לא הדרה דצריכה גט דילמא תנאי הוה הנה וודאי הקדושין של הראשון חל ולא הקדושין שלו א"כ ממילא צריכה להחזיר לו הכסף קדושין אם תחזור בהקדושין וא"כ יכולה להתקדש לאחר מ' יום דהכסף שיש לה ת"י ממנו א"ו כמו שכתבתי לעיל אף דחזרה הוה הואיל שמתרצים להתקדש אחר ל' יום אמרי' דמ"מ יש לו גבה הכסף קדושין שתתקדש בו כיון שלענין שתתקדש בו כיון שלענין שתתקדש בו באמת הכסף שלו הוא הואיל דכ"ע יהיו יודעים דאסור באחותה מכח קדושיה אמרי' דכסף שלו הוא שתתקדש בו: ס"ב תשובה בעזה"י א' שמות י"ג טבת תרכ"ט. שהשבתי להרב המאה"ג הישיש החריף ובקי וותיק וחסיד מוה' משה יעקב ני' ראב"ד ומו"צ בק"ק אשפעצין: מכתב קדשו מן א' ויחי הגיעני נכון תודות לו כי נתן עמלו. ליתן עיונו בחבורי בעתות הפנאי לו ואף כי השיג עלי באיזה ענינים ערבים לי השגותיו כי מהולים המה באהבה מסותרת ומצאתי ג"כ להשיבו על דברת קדשו וזה לשונו שאלה ו' ז"ל כי י"ל להכי ס' בשחיטה וכו' דבשעה שהיתה מפרכסת וכו' עכ"ל וכתב שלדעתו לא יתחייב מכח זה שיהי' ספק בשחיטת מטמא במשא כנבילה ועוד יתחדש דין מחודש שבאם נולד לו ספק שהה או דרס וכה"ג ויודע ברור שלא פירכסה רק עד גמר שחיטת הרוב יהי' ספק בשחיטה מותר אתמהה עכ"ל ואפשר יש לומר בזה הלא ספק כזה ג"כ אסור כי עיקר הספק אם שהה או דרס קודם גמר שחיטת הרוב א"כ אנו מחזיקי' ששהה או דרס כדי שיהי' רביע עלי' אבמ"ה באם שתהיה פירכס לאחר שחיטת הרוב ואחרי שהחזקנו אותה בכך נשארת בחזקת ששהה או דרס עד לעולם ורצוני לומר אפי' שלא פירכסה כלל אח"כ מ"מ הואיל שהחזקנו אותה לאיסור באם תהי' מפרכסת וכעין מה שכתב הפלאה בסוף פ' בתולה נישאת ושאר אחרונים להכי במוציא שם רע דנותן לאביה מאה כסף ולא קשה דילמא לאו אביה הוא ומוציא ש"ר על יתומה פטור ובממון אין הולכין אחר רוב וכתב כיון דאוקמי התורה על הרוב דאביו הוא לענין מכה אביו וכיוצא בהן הוה כהוחזק הרוב מכבר ומהני גם בממון יעוי"ש ויעוי' בשב שמעתתא יעו"ש והרי ראינו דהוה כנתחזק הרוב לענין מכה אביו ולא אמרי' אם לא הכה א"כ לא היינו צריכין לדון על הרוב לאחזוקי אותו א"ו דזה לא אמרי' רק אמרי' דהוה כאלו כבר החזקנו אותו לענין אם יארע שיכה אביו כן נמי אמרי' בס' שהה או דרס קודם גמר שחיטה דמחזקינן לה לוודאי שהה לענין אם תהי' פירכס אח"כ כן נמי אפי' שלא פירכסה אח"כ מ"מ הוה כנתחזק כבר הספק זה רק אחר שמתה לגמרי דנפק ממנה כל חיותה ג"כ אמרי' דיש לה חזקת איסור דאמרי' דאלו באנו לדון תיכף בשעה שנולד הספק הוה מחזקינן לה באיסור ששהה וכו' כן נשארת ג"כ באיסורה. יעוי' בט"ז יו"ד ס' י"ח ס"ק יוד ד"ה הואיל שיצא הדבר יעו"ש ויעוי' בשו"ת מהרי"ט ח"א ס' י"א ועל מה שכתבתי וזה לשוני אף שעתה נתברר וכו' ולא יכול לחול עלי' איסור אב"מ"ה כתב מעלתו תמוה מאד עכ"פ עומדת אז בחזקת טריפה או בחזקת אבמ"ה וכו' ואטו בחזקת ספק איסור לא חזקת איסור הוא עכ"ל בראשונה הנני אומר לו דספק איסור אף שאסור אבל לאו חזקת איסור חשיבא יעוי' בש"ך יו"ד דיני ס"ס ס' כ"ח וז"ל היכא דאיכא ג' ספיקות מותר אפי' באתחזק איסורה עכ"ל הש"ך וכתב ע"ז הנו"ב אה"ע סי' ש"ג וז"ל היכא דאיכא שלש ספיקות מותר דספק ראשון אף דחשיב כחדא מ"מ ליכא שוב חזקת איסור שהרי מספק הוא אסור והוה בוודאי איסור דעלמא דליכא חזקת איסור ושוב מותר ע"י ב' ספיקות