ברכת אברהם (יענר) קמ
Birkat Avraham (Yener) 140 · ברכת אברהם (יענר) · free full Hebrew text
Open in the reader →לאדם רק פתיחת המקורות איך ראוי להיות ועם כל זה אינם מוכרחים כי מי שירצה להגביר ולילך מזה התפשטות וירצה לפתוח ממקור אחר מהמקורות ימשוך כפי רצונו כי כח הבחירה בידו יעוי' בשל"ה הקדוש הנ"ל א"כ היכא דראינו באחד שנולד מתחילתו בדרך חשכים ואח"כ שב אל בוראו יש לספק כי אם נמשך מתחילה בחטא אביו ואמו ממקור לא טוב רק אח"כ מכח בחירתו פתח מקור אחר לטובה ונעשה בעל תשובה או שתיכף בהולדו נמשך ממקור הטוב ומה שחטא הוא ג"כ ראוי להטוב הנמשך מהחטא והוא בתחילתו והוא בסופו ממקור העליון הטוב וזהו מה שאמרו אחד הי' אברהם הוא תחילתו והוא בסופו ממקור הטוב והצדק והא שלא הכיר את בוראו עד מ"ח שנה הוא ג"כ ראוי להטוב הנמשך מהחטא כדי להדריך כל העולם בתשובה: פרשת לך לך לך לך מארצך וממולדתך וכו' אל ארץ אשר אראך מדרש שם ולמה לא גלה לו תיכף כדי לחבבה בעיניו וליתן שכר על כל פסיעה ופסיעה והנה ר ים מפורשים מה שאמרו כדי ליתן שכר על כל פסיעה הכונה כדי שיצטער על עזבו את ארצו החביבה בעיניו וזה קשה אחרי שהבטיח לו ד' לך לך מארצך להנאתך ולטובתך למה לו להצטער על עזבו ארץ מולדתו נקדים דברי המדרש פ' מסעי כי אתם באים אל ארץ כנען זש"ה הדור אתם ראו דבר ד' המדבר הייתי לישראל אל תהי קורא המדבר אלא המדבר הייתי לישראל מאפליה מהו מאפליה שמא אמרתי להכניס אתכם לארץ והלקשתי אתכם שאין מאפליה אלא לשון הלקשה שנאמר וכו' הרי אתם נכנסים לתוכה כי אתם באתם אל ארץ כנען עכ"ל המדרש וידוע פרש"י (בירמי' ב' הדור וכו') המדבר הייתי לישראל לשון תימא הוא כלום נדמה לאבותיכם שהיא מדבר כשהלכו שהורדתי להם לחם זה דבר יום ביומו מאפליה לשון חשך והנה פירש הקרא לפי מה שפרש"י לא יתכוין לכאור' כלל למה שאמרו אל תהיו קור' המדבר אלא המדבר הייתי הכי אמרתי להכניס אתכם לארץ והלקשתי אחכם גם פרושו של הקרא המדבר הייתי כלום נדמה לאבותיכם שהוא מדבר אינו מובן לכאורה הא בפירוש כתיב (דברים ח) וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ד' זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך וכו' המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון וכו' הכי כל זה לא נדמה למדבר. אבל לענ"ד הקצרה י"ל לפי מה שדרשו חכז"ל במדרש שם אלה מסעי למה זכו לכתוב בתורת כל המסעות הללו על שקבלו את ישראל עתיד הקב"ה ליתן להם שכרם דכתיב ישישום מדבר וציה ותגל ערבה ומה מדבר על שקיבל ישראל כך המקבל תלמידי חכמים עאכ"ו את מוצא עתיד המדבר להיות ישוב שנאמר אשים מדבר לאגם מים עכשיו אין אילנות במדבר ועתיד להיות שם עכשיו אין דרך במדבר ועתיד להיות שם דרך שנאמר אף אשים במדבר דרך. ואומר והי' שם מסלול דרך ודרך הקודש יקרא לה לא יעברנו טמא עכ"ל המדרש וכוונתם שהשרש הרע וכחותיו אשר מצאו מקום משכן למו בישימון דרך מדבר שממה שם שם השראת כחות החיצונים כי כאשר האדם יש לו אברים שבכל אבר ואבר ישכון חיות פרטי כן הארץ כדכתיב ראש עפרות תבל רחבת ידים טבור הארץ ערות ארץ וכאשר אף שכל אברי האדם גוף אחד עכ"ז אין בחינות אבריו שוים כך עם היות הארץ גוף אחד דסדנא דארעא חד הוא עכ"ז אין חלקיה שווים וכתבו הראשונים שבחינה היותר שפילה מחמת חלאת הטומאה היתה במצרים. והיא שנקראת ערות ארץ יעוי' בהם ובזה יש לדעת כי אחריה היא המדבר שממה מקום נחש שרף ועקרב המרמזים לכחות החיצונים היותר גרועים אשר בקרבם נשתקעו כחות ונצוצים קדושים שהכחות הרעים אשר סביבם שאבו מהם חיותם וכמו שבצאת בנ"י ממצרים נצלו את מצרים ועשאוה כמצולה שאין בה דגים כן נמי נתעלה ונתרומם דרך המדבר באלה המסעות של בני ישראל ששרש הרע שמשכנו במדבר נחלש בכח קדושתם של בנ"י העוברים שם שיהי' מתוקן לעתיד מכל חלאת רע עד שיהי' שם מסלול דרך ודרך הקודש יקרא לה לא יעברנו טמא שם כלל תהו מה שאמרו במדרש הנ"ל למה זכו לכתוב בתורה כל המסעות הללו על שקבלו את ישראל עתיד הקב"ה ליתן להם שכרם דכתיב ישישום מדבר וציה ותגל ערבה ומה מדבר על שקיבל ישראל כך המקבל ת"ח על אחת כו"כ. ואין הכוונה כפשוטו מה שמרבר קיבל ישראל כי אין המדבר בעל בחירה ורצון רק הכוונה ממה המדבר ששרשו רע מקום נחש שרף ועקרב נתעלה ונתקדש ע"י שזכה לקבל קדושות ישראל בהליכתם שם בקדשם מכש"כ וכ"ש כי המקבל ת"ח יתעלה ויתקדש על אחת כמה וכמה זהו מה שסיימו את מולא עתיד המדבר להיות ישוב שנאמר אשים מדבר לאגם מים עכשיו אין דרך במדבר ועתיד להיות שם דרך שנאמר אף אשים במדבר דרך ואומר והי' שם מסלול דרך ודרך הקודש יקרא לה לא יעברנו טמא עכ"ל המדרש והיינו כנ"ל שעתיד המדבר להיות מתוקן בקודש. והנה דרשו חכז"ל מה דכתיב ושם דרך אראנו בישע אלהים אל תקרי ושם דרך אלא ושם דרך כל מי ששם אורחותיו בעוה"ז זוכה לראות פני השכינה היינו מי שמפלס דרכו בעסקי